צרו קשר
נמשיך לקטר על מר גורלנו הבריאותי, או נשנה משהו לטובה?
הקדמה לספר 'הבריאות בידיים שלך'
 
חוק התנועה הראשון של ניוטון קובע כי כל גוף שואף להתמיד במצבו... כך גם גוף האדם, אבל בתנאי אחד – אם הוא בריא לחלוטין.
אם אינו בריא דיו, הוא יעשה את מרב המאמצים כדי לשנות את מצבו ולהבריא.
הבעיה היא שבעליו לא תמיד מאפשר לו לעשות זאת. לא מתוך רוע, חלילה, אלא מתוך חוסר ידיעה. מסתבר שיש פער עצום בין מה שהאדם בימינו אמור לדעת על בריאותו, לבין מה שהרופאים טורחים ללמד אותו. הספר שלפניכם מנסה לצמצם פער זה.
הספר הוא אמנם כבד-משקל, אך הוא די קל, להבנה. ואמנם הגיע הזמן שנבין כמה דברים הנוגעים לבריאותנו. למשל, שברפואה הקונבנציונאלית אין כאמור עיסוק רציני בבריאות האדם. מה שיש הוא ניסיון להקנות הרגשה טובה לטווח קצר, גם במחיר התדרדרות בריאותית בטווח הארוך.
מאז התפתחה הנחת היסוד כי מחלה היא משהו שלילי שיש לסלקו, נמצאת הרפואה המערבית בתרדמת מחשבתית פעם הייתה זו רוח רעה שיש לגרשה; מאוחר יותר היו חייבים להיפטר מהדם הרע (בהקזות דם, חומרים משלשלים ועוד); אחר כך הייתה זו הדלקת שיש להדבירה, וכמובן השמדת הווירוסים והחיידקים שפלשו לגופנו.
מכיוון שאי אפשר להאשים את הממסד הרפואי בחוסר אינטליגנציה, טוען המחבר, ראוי לחפש את הסיבה למצב במקום אחר. לשם כך ניזכר בדבריו של גרון עמוק בימי פרשת ווטרגייט בארהב בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, כשהנחה את העיתונאים עקבו אחר הכסף...
אין זה סוד שכבר שנים רבות התעשייה המתפרנסת ממכירת תרופות למחלות, היא נותנת הטון בכל הקשור להתנהלות הממסד הרפואי.
רוצים דוגמה בבקשה בראשית המאה ה-20 התחרו על לב הרופאים שתי תיאוריות מנוגדות האחת, תיאוריית החיידקים (מבית מדרשו של לואי פסטר), הגורסת כי המיקרו-אורגניזמים הם-הם מחוללי המחלה, האחרת – תיאוריית השטח, פרי יצירתם של קלוד ברנרד ואנטואן בשמפּ, שסברו כי התנאים הקיימים בגוף הם הסיבה העיקרית לחגיגת המיקרו-אורגניזמים. התיאוריה הראשונה (והמוטעית) ניצחה, ובגדול, וזאת בזכות התמיכה המסיבית והאינטרסנטית של חברות התרופותחיסונים דאז. הן היו המרוויחות הגדולות מהעניין. ומי הפסיד החברה האנושית.
בקשר לגישה הנכונה לענייני רפואה, נוהגים הסינים לספר על חכם אחד שפגש פעם רופא שהתגאה בהצלחותיו המקצועיות. ומי הם הפונים אליך שאל החכם. אותם שלא שמרו על בריאותם וחלו, ענה הרופא בכנות. דע לך, השיב החכם, שמומחים כמוך, טובים ככל שיהיו, מרגילים את בני האדם לקלות ראש. לו במקביל לפיתוח הידע שלך במחלות, היית מפתח את המודעות שלהם לבריאות, היו מעשיך נחשבים יותר.
בבסיס החשיבה הרפואית מן המזרח, המשתקפת היטב בספר זה, נמצאת התפישה הבריאותית-מערכתית ראיית כל איברי הגוף כמכלול שלם, השפעת הגומלין הבלתי פוסקת בין הגוף והנפש, ועובדת היות האדם חלק מן הטבע (כך שהציות לטבע עומד בדרגה גבוהה יותר מהניסיון לשלוט בו).
תוך כדי קריאת הספר חשתי שהוא כותב לעיתים בסגנון אמיל זולה באני מאשים (בייחוד את חברות התרופות), לפעמים הוא תופס את מקומו של הילד באגדת בגדי המלך החדשים של אנדרסן וקורא, המלך הוא עירום! (לעבר הממסד הרפואי), אך ברוב המקרים הוא כותב בסגנון מורה נבוכים' של הרמבם, בניסיונו הכן לכוון את האדם לדרך החשיבה הנבונה.
אין צורך לקבל את דבריו של מוריץ כתורה מסיני, אבל חשוב להתחבר לרוח הדברים, שמשמעה – בריאותנו היא בהחלט בידינו!
ראוי לציין כי המחבר דואג לגבות את דבריו באסמכתאות מעולם המדע. הוא גם מרבה לצטט אנשי רפואה מתוך הממסד. לעיתים הציטוטים נשמעים די קיצוניים, כמו זה של פרופ' אוליבר הולמס מאוניברסיטת הרווארד (ע' 495): "לו השלכנו את כל התרופות בעולם לים, היינו מזיקים לדגים ומועילים לאנושות," הרי יש תרופות המצילות חיים; אך בהתייחס לרוב המקרים הרפואיים, מתאימה בהחלט אמרתו של הרופא הקנדי המפורסם, דר ויליאם אולסר (ע' 496): "אדם שלוקח תרופה חייב להתאושש פעמיים, פעם מהמחלה ופעם מהתרופה."
לא חייבים לקרוא את הספר הזה בנשימה עצורה עד סופו. אפשר לעיין בו מדי פעם, אפילו לא לפי סדר הפרקים. כל פרק מעניין לקריאה בפני עצמו. הרי אנחנו כבר יודעים מה יקרה בסופו של דבר עם גיבורי הספר (כל אחד מאיתנו) או שנתמיד להישאר במשבצת הנוחות שלנו ונמשיך לקטר על מר גורלנו הבריאותי, או שנשנה לטובה משהו מהרגלי התזונה, השינה או החשיבה שלנו ונהיה קצת יותר בריאים. הבחירה היא בידינו.
בברכת בחירה נבונה,
שלכם,
ד"ר גדעון רון

פורסם בספר 'הבריאות בידיים שלך' מאת אנדריאס מוריץ, פוקוס, 2012

 

 
 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים