צרו קשר
הקדמה לספר 'מיתוס החלבון'

הקדמה לספרו של ד"ר גארת דייוויס 'מיתוס החלבון' (הוצ' פוקוס, 2016)

מאת ד"ר גדעון רון

מכירים את הביטוי "אורח לרגע רואה כל פגע"? בוודאי. ובכן, מסתבר שיש גם יוצאים מן הכלל. לעיתים, אדם שמתפקד שנים רבות בתוך מערכת מקצועית בה צמח, פוקח לפתע את עיניו, מביט סביב ורואה – ומבין – כי "המלך הוא עירום". זה מה שקרה לד"ר גארת דייוויס מחבר הספר מיתוס החלבון. כרופא מן המניין בממסד רפואי שעוסק רובו ככולו במחלות, הוא עבר מהפך מחשבתי והפך תוך זמן קצר לנושא דגל הבריאות.

לאחר איזכור חשיבותה של התייחסותנו לבעלי החיים, ניגש המחבר לעיקר התעניינותו: התייחסותנו לגופנו שלנו. ומאחר שגופנו נבנה, באופן טבעי, ממה שאנו אוכלים, נושא המזון – הטבעוני – הוא המנה העיקרית.

השולחן עליו מגיש לנו ד"ר דייוויס את "מעדניו" נשען בבטחה על ארבע רגליים יציבות: הוא אישי, הוא ביקורתי, הוא מדעי והוא לימודי.

ההיבט האישי מאפשר למחבר לשלב יֶדע עם חוויה; ולנו, הקוראים, להתחבר ביתר קלות לשינוי התודעתי/תזונתי שהוא עבר.

נושא האכילה היה מאז ומעולם נקודת המפגש של צורכי הגוף עם צורכי הנפש; כך שעם שֵֹכֶל בלבד – באמצעות היֶדע – יקשה אולי להביא את הקוראים לידי שינוי מעשי במישור הרגלי האכילה. צירוף החוויה האישית למשוואה, מקלה על המשימה; וד"ר דייוויס עושה זאת בחינניות רבה. בשפה פשוטה ומובנת לכל, הוא פורס בפנינו את משנתו בדבר הנזק הבריאותי הנגרם מצריכת חלבון מן החי – תוך התמקדות בהשמנת-יתר, סוכרת, לחץ דם גבוה, בעיות-לב וסרטן.

ההיבט הביקורתי מופנה כלפי ההתנהלות המדעית בכלל, ובהקשר הרפואי בפרט. ביקורתיות זו מאפשרת לקוראים לבחון את הרפואה הקונבנציונלית באור אמיתי יותר. להבין שמאחורי הקלעים פועלים שחקנים נוספים – חברות התרופות ותעשיית המזון – והחלטות ופעולות של רופאים הן לא פעם מוּטות ואינן תמיד לטובת החולה: מהמלצה על מזון מסוים, דרך ניסיונות שכנוע לקבלת חיסון זה או אחר, וגמור בשגרת מתן תרופות – כמעט לכל מחלה.

במקביל ל"עליהום" שעושה ד"ר דייוויס על החלבון והשומן, ישנה גם מתיחת ביקורת – מוצדקת, חייבים לומר – על הממסד הרפואי, שלא דן לדעתו מספיק בנושאי תזונה, ועוסק לטענתו ב"כיבוי שריפות" ללא טיפול רציני במקור האש.

"כיום נראה לי מוזר שבכל שנות הקריירה הרפואית שלי מעולם לא תהיתי אפילו אם מחלות הן באמת כורח המציאות. פשוט הנחתי שהן בלתי נמנעות והתמקדתי בדרכים לטפל בהן. המטופל, כפי שכבר הזכרתי, לא גויס כחלק מהמאבק הזה – זה הייתי אני מול המחלה. זו ההכשרה שקיבלנו כולנו – וזו ההכשרה שמקבלים למעשה גם היום כל הרופאים הקונבנציונאליים במערב. אנחנו לומדים אלפי שעות על מחלות, אבל אף פעם לא עוצרים כדי לחשוב  מהי הסיבה שבגללה מופיעות המחלות מלכתחילה." (ע' 41)

ההיבט המדעי – שהוא צירו המרכזי של הספר – מוכיח לנו שאין הנכתב בו נשען על איזו גחמה אישית של המחבר, אלא מבוסס על מחקרים רציניים. הוא מוליך אותנו לאורך 200 שנות חקירה – הכוללות אינספור (באמת אינספור!) מחקרים תזונתיים, המדגישים את הנזק הנגרם מצריכת חלבון ושומן מן החי.

ד"ר דייוויס אינו חוסך שבטו מעולם המדע: בפתיחות ובהגינות מפתיעה הוא מאיר את עינינו בכל הנוגע למה שהוא מכנה "מדע מוּטה" הנגוע באינטרסים שלא ממין העניין, ואף מציין את תפקידה השלילי של התקשורת. ד"ר דייוויס – שאינו שוכח ש"דוקטור" בלטינית פירושו "מורה" – טורח גם ללמד אותנו פרק בהלכות הבנת המדע. וזה מחבר אותנו להיבט האחרון:

הלימודי, המקל על הקוראים – באמצעות הדרכה פרקטית – להפוך את המסרים הבריאותיים המובעים בספר למעשי שגרה יומיומיים. בפרק האחרון תמצאו מתכונים טבעוניים רבים, טעימים וקלים להכנה.

ידוע שלא קל לשנות דפוסי אכילה. האדם, שמיליוני שנים תיפקד באמצעות אינסטינקטים, נשען באלפי השנים האחרונות על הֶרגלים. אך בעוד שהאינסטינקטים, כולל אלה הקשורים לאכילה, התפתחו באורח טבעי לרווחת האדם, ההרגלים מטופחים כיום לרווחת התעשיות השונות, על חשבון בריאותו. מתוך התובנה הזו ראוי שנבהיר לעצמנו – והספר שבידכם עוזר לנו בכך:  אולי כדאי לשלב במסגרת הגישה של "לחיות כדי לאכול" גם את האפשרות של "לאכול כדי לחיות"...

בתיאבון לכולם!

 

 

 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים