צרו קשר
התזונה הטבעונית היא הטבעית לאדם
מאת ד"ר גדעון רון
כדי להוכיח מהו מזונו הטבעי של האדם אפשר להסתמך על מחקרים מדעיים (כפי שעושים זאת, בספריהם, ד"ר קולין קמפבל, ד"ר מייקל גרגר, ד"ר דאגלס גרהם ד"ר גארת דיוויס ורבים אחרים); אפשר גם לצטט פרסומים הנש ענים על מחקרים מדעיים (כמו זה של ארגון הבריאות העולמי (WHO), מלפני פחות משנה, שמצא לנכון להשוות בין בשר לבין עישון); או אפשר פשוט להשתמש בשכל הישר. זה מה שאעשה הפעם: חשיבה פשוטה והגיונית.
ישנן שתי אסכולות תזונתיות הרווחות כיום בחברתנו: האחת, הטוענת כי מה שהאדם אוכל, זה כנראה מה שהוא אמור לאכול, ורק ראוי לוודא במחקרים את המידתיות של הדברים; השנייה גורסת כי מה שהאדם אוכל כיום הוא פרי הרגליו – המטופחים כבר שנים ע"י תעשיית המזון – ולא מה שבאמת בריא לגופו. 
לאיזה מזון, אם כך, זקוק גופנו כדי לתפקד בבריאות מיטבית? התשובה הפשוטה היא: לאכול את מה שהועיד לו הטבע. כדי להבין מהו אותו מזון, ניתן להשוות בין המשפחות השונות במחלקת היונקים: אוכלי העשב, אוכלי הבשר, אוכלי-הכל ואוכלי הפרי-ירק (קופי העל). כאשר בודקים, למשל, את מבנה השיניים, את אורך מערכת העיכול, או את מבנה כף היד, מגלים כי אנחנו וקופי העל משתייכים לאותה קטגוריה; ואמנם, בבדיקות מעבדה נמצאה זהות גנטית של לא פחות מ-99% בינינו לבינם (והם כידוע אינם חובבי בשר: גורילה אף פעם לא, שימפנזה לעיתים מאוד רחוקות, ומסתבר שיותר מטעמים טריטוריאליים מאשר מטעמי מזון).
הוכחה נוספת לכך שהחלבון מן החי אינו מזוננו הטבעי היא בכך, שלא מומלץ לאכלו ללא בישול/פיסטור (חיידקי סלמונלה, ברוצלה ועוד). ידוע לכל, כי כאשר אוכלים מזון צמחי מקולקל (חי או מבושל), יודע הגוף לפלוט אותו במהירות – מלמעלה בהקאה או מלמטה בשלשול – בתהליך המכונה "קלקול קיבה". אך אם אוכלים חלבון מן החי מקולקל, מקבלים "הרעלת דם". מסתבר, שמכיוון שאכילת חלבון מן החי ע"י האדם היא חדשה יחסית באבולוציה, גופנו לא פיתח עדיין מנגנוני הגנה בנדון. כלומר, הגוף עדיין אינו מזהה חומרים אלו כמזונו הטבעי. 
ראוי לציין כי עד לשימוש הביתי במקררים, היה החלבון מן החי מצרך די נדיר בתפריטו של האדם. זו הסיבה שמחלת השיגדון (גאוט) – הנגרמת מאכילת חלבון מן החי – נקראה במאה ה-19 באירופה "מחלת העשירים", כי רק הם יכלו להרשות לעצמם לאכול חלבון מן החי דרך קבע. כך גם עד לא מזמן ברוב אזורי סין. צ'ארלס האקר מספר לנו (בשנת 1992) בספרו 'סין' (ע' 23), כי לאורך כל שנות ההיסטוריה ועד לימינו אלה "הבשר הוא מצרך נדיר בתפריטו של סיני רגיל". 
לסיום, כדי לדעת מה באמת טבעי לאדם לאכול, מספיק להכניסו פעם לבית אריזה של ירקות ופירות ולבחון את הבעת הסקרנות שעל פניו, ופעם לבית מטבחיים ולראות את הבעת הגועל שעל פניו. זה כל הסיפור...
 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים