צרו קשר
מזון-על או מזון-אל?
מתברר, כי על אף שבדור האחרון הולכת הרפואה ומתפתחת, בריאות האדם רצה ומתדרדרת. במקביל, אנו עדים לעלייתה ופריחתה של תעשיית הג'אנק-פוד. המחשבה שאולי יש קשר בין התחלואה מרקיעת-השחקים לבין התזונה השואפת-תהומות לא מרבה, לצערנו, להעסיק את חכמי המדיצינה – ולראייה, אין מלמדים עדיין תזונה בפקולטות לרפואה! את חוסר העיסוק בתזונה ניתן לשייך לעובדה שמי שמנהלת בפועל, מאחורי הקלעים, את הממסד הרפואי היא תעשיית התרופות; וזו  מתעניינת כמובן בטיפוח בריאות האדם, ממש כפי שתעשיית הנשק מתעניינת בטיפוח השלום העולמי. 
כך שנושא התזונה ממשיך לדשדש בתוך גבולות הממסד ומרקיע שחקים מחוצה לו.
אבל ראוי לציין כי בארצות הברית, ובעקבותיה גם אצלנו, גם נושאים חוץ ממסדיים הם די ממוסדים בכל הנוגע להיבטים כלכליים. 
הג'אנק-פוד נדחף לשוק כידוע לא מעט מטעמים כלכליים – למכור כמה שיותר "אוכל ממכר", שעלויות הכנתו מועטות וחיי המדף שלו ארוכים. לאור המודעות – החוץ ממסדית – ההולכת וגוברת לנושא התזונה כערך בריאותי, התפתח קצת פחות מ-20 שנה בארה"ב טרנד חדש: הסופר-פודס. מדובר במזונות (או חלקי מזון) שמשויכות להם השפעות בריאותיות מרחיקות לכת.
להיט של ממש "מזון העל" הזה. ספרים נכתבו עליו, מאמרים ואינספור אתרי אינטרנט משבחים ומקלסים.
אבל לאמיתו של דבר אין חדש תחת השמש. זה המשכה הישיר של הגישה התרופתית שעיקרה: "קחו את זה, זה יעשה לכם טוב!" זו אותה הגברת בשינוי האדרת: אין צורך שתשנו מי-יודע-מה את הרגלי האכילה שלכם. מספיק שתצרכו את המוצרים המיוחדים שלנו ותראו איך תרגישו טוב.
זה התחיל לפני כחמישים שנה עם הוויטמינים, אחר כך הוסיפו גם את המינרלים והאנזימים. כיום החגיגה היא סביב "מזונות העל": מהספירולינה, דרך פרי האסאיי ועד אבקת המורינגה. 
ובין הגורואים התזונתיים קיימת תחרות מתמשכת: מי ממליץ על מזונות העל הטובים ביותר. 
באמתחתו של ד"ר סטיבן פראט, האופתלמולוג האמריקני שכתב (2005) את הספר הראשון על מזונות-על, היו 14 סופרפודים נבחרים: קטניות, אוכמניות, ברוקולי, שיבולת שועל, תפוזים, דלעת, מיסו, תרד, תה (שחור וירוק), עגבניות, חזה תרנגול הודו, אגוז המלך, דג סלמון ויוגורט עיזים. 
לד"ר אוז, מנתח הלב מארה"ב, בעל תכנית הטלוויזיה המפורסמת על בריאות, הספיקו 10 מזונות-על: פולי סויה שחורים, כורכום, שמן קוקוס, זרעי צ'יה, פולי קקאו, פירות יער, ביצים, מיץ סלק, עלי חרדל, בטטה ויין אדום. 
עשרת הנבחרים של התזונאית האמריקנית ג'וי באואר היו שונים מהנ"ל וכללו סרדינים וגמבה. הקטינה עשות מומחית התזונה ההולנדית אֶזמה סטיבנס' שהמליצה רק על 6 סופרפודים: מיץ מעשב חיטה, גוג'י ברי, מכּה, פולן, זרעי הֶמפּ ושוקולד.
לקראת תחילת שנת 2014 הכריזה קריסטין קירפטריק, התזונאית/שדרנית (בתוכניתו של ד"ר אוז) על 14 מזונות העל לשנה החדשה, ביניהם: זרעי שומשום, שמן אבוקדו, קפה, שיצ'מי טוגראשי (תבלין יפני), גבינת ריקוטה, תפוח עץ, זעתר, טמפה, דוחן ואוכל לציפורים (באמת!).
לתזונאית וכתבת הבריאות האמריקנית איימי פטורל הספיקו 13 מזונות-על (כולל כרוב, שמן דגים ושום). לעומתה, עלתה העיתונאית ג'וליה בנקומו לובקו ל-15 (כולל אספרגוס, שמן זית וקישוא). זה לא הספיק לשפית האמריקנית הידועה קייט מורין, שממליצה על 25 סופרפודים (כולל: קינואה, פיסטוק חלבי ואבטיח).
רק 25? קטן על המדענית/דיאטנית קארן אנסל שממליצה על 52 מזונות-על (ביניהם צדפות וחזה עוף); ובאתר הכושר Fit-Rollie רשומים 54 (ביניהם: ארטישוק, בננה, גזר, זרעי פשתן ואפילו מים(!), במקום ה-50). בספרה של קתי גודריך מוצאים כבר 55 מזונות-על מומלצים וברשימתה של הדיאטנית בקי הֶנד תמצאו לא פחות מ-100(!) סופרפודס. ותנחשו על כמה מזונות-על ממליצה הדיאטנית הקלינית דבורה קליין בספרה "200 מזונות-העל שיצילו את חייך"?! 
בקיצור, כל הסיפור הזה של מזונות העל כמשהו ייחודי ומיוחד זה מעשייה אחת גדולה. אם נבדוק בציציותיהם של הממליצים הדגולים נגלה, למשל, כי הגורו האמריקני דייוויד (אבוקדו) וולף, המטיף למזון טבעוני חי, ממליץ בחום על פולי הקקאו, פשוט משום שהוא יבואן של פולי קקאו מדרום אמריקה. 
בהקשר זה כתבה (4.9.2014) ליזי קרוקר, עיתונאית ה'דיילי ביסט': "מזונות העל נדחפים לשוק על ידי אנשים שעושים ים של כסף מהעניין." גם פרופ' (לתזונה) סוזן ג'ב מאוניברסיטת אוקספורד התבטאה, שכל ההילה של מזונות העל, זה סיפור של יחסי ציבור ותו לא (ואמנם הביטוי "Buzz" –בָּאז תקשורתי – מופיע באינספור מאמרים העוסקים בתופעת הסופר-פוד).
לא הייתי טורח להאיר את עיניכם בנושא "מזונות העל", אלמלא הנזק האפשרי, המשולש, המונח על מפתננו: 1. העובדה שבכמה מזונות-על מסתתרים חומרים שממש מזיקים לגוף – הקפאין המצוי בפולי קקאו, או האלכוהול ביין האדום; 2. אם אדם מאמין לפרסומים שמזון-על כלשהו חשוב יותר מסתם מזונות ולכן יצרוך אותו בכמות רבה, הדבר עלול להזיק לבריאותו – ע"ע צריכה מרובה של כרוב עלים (kale) חי, כשיש בעיות בבלוטת התריס; 3. החשוב אולי מכל – המחשבה כי צריכת פריט מזון כלשהו, בעל חומרים טובים ככל שיהיו, יכולה לבוא במקום תזונה נכונה ובריאה. 
לסיכום, למרות שחלק מהסופרפודס הם בהחלט יפים לבריאותנו, כדאי לזכור שמזונות העל האמיתיים(!) הם לא בהכרח אלה שמנסים למכור לכם אותם ככאלה, אלא הם הפירות והירקות האורגניים, הבשלים, הטריים, החיים והמלאים. נקודה.

מבחר מאמרים מאת ד"ר רון   ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון
 
 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים