צרו קשר
 
סופסוף שיר הלל לפירות!

הקדמה לספר 'תזונת 80/10/10' - ד"ר דאגלס גרהם

מאת ד""ר גדעון רון
 
כשקוראים ספר עיון – על אודות שיטה יישומית כלשהי – שמישהו ביקש שנכתוב לו הקדמה, קוראים אותו מבלי משים פעמיים במקביל. הקריאה הראשונה מאפשרת לבדוק האם מבינים את הכתוּב, הקריאה השנייה היא כדי לברר האם מסכימים עם הכתוּב.
קריאת הספר תזונת 80/10/10, העוסק בתזונה טבעונית נטולת פת-זבל (ג'אנק פוד), הייתה נוחה לי בשני המישורים. א. משום שאני מכיר היטב את השיטה, ב. מכיוון שאני בעצמי שומר כבר שנים רבות על תזונה טבעונית.
מישהו כבר מזמן היה צריך לפצוח בשיר הלל לפירות, כפי שעושה זאת בכישרון רב ד"ר דאגלס גרהם בספר זה. שהרי אנחנו, בני האדם, שייכים למשפחת הפרוגיווֹרים (אוכלי הפרי).
נכון שדתות המערב קובלות כבר יותר מ-150 שנה על הקבלתנו לקופים, אבל 99% בקירוב של זהות גנטית אינה דבר של מה בכך. התרחקותנו מן הטבע באלפי השנים האחרונות (לא מעט עקב ההנחה כי אנחנו "נזר הבריאה") לא שינתה את אופיינו הפיזיולוגי, והפירות נשארו המזון המועדף על גופנו. כך שמי שרוצה להחזיר עטרה ליושנה, שיחזיר את הפירות מקינוח הסעודה לסעודה עצמה.
לקושי ביישום האכילה הבריאה יש כידוע שני היבטים. האחד, האישי: להתגבר על מערך הטעמים והמרקמים שהורגלנו אליהם משחר ילדותנו (לא מעט "בזכות" תעשיית המזון עתירת תקציבי הפרסום); האחר, הוא הקושי החברתי להיות יוצא דופן בתרבות שבה כל אירוע מחובר איכשהו לבליסת מזון (שבדרך כלל איננו בריא).
לתרבות האכילה הישראלית נכנס בשנה שעברה משב רוח מרענן, בדמות הרצאתו של העיתונאי היהודי-אמריקני גארי יורופסקי על טבעונות מטעמי מוסר – סרטון שעיקרו: הימנעות מצריכת מזון שמקורו מן החי. לא מעט ישראלים שינו בעקבות ההרצאה את התייחסותם לאוכל.
הזווית המוסרית, החשובה כשלעצמה, מוזכרת גם בספר זה. ד"ר דאגלס ממקם אותה במקום השלישי ברשימת הסיבות לצורך בשינוי בהרגלי האכילה. במקום השני הוא מציב את נקודת המבט האקולוגית ובמקום הראשון את ההיבט הבריאותי (עמ' 244).
שמה של השיטה – 80/10/10 – מזכיר אמנם תרגיל חשבוני, אבל הוא הרבה יותר מזה. מדובר בעיסוק עקרוני בשלושת אבות המזון העיקריים: חלבונים, פחמימות ושומנים, כאשר ההנחיה הכללית היא: המעטה בצריכת חלבונים ושומנים והגברת הצריכה של הפחמימות (מפירות וירקות). הנחיה זו מתבקשת משום שבתרבות המערב, בייחוד בעקבות השימוש במקררים ביתיים, סטו בני האדם מדרך הטבע: הם העלו את הצריכה היומית של חלבון ושומן למעט יותר מ-30% כל אחד, והורידו לסביבות 30% את כמות הירקות והפירות.
כבר נשמעו בעבר תלונות מפי מומחים לתזונה על החלוקה המודרנית הלא-בריאה הזו. ד"ר לורי איסופ כתבה על כך בספרה דלקת מפרקים (פוקוס, 2008). היא יצרה חלוקה חדשה של אחוזי אבות המזון: 65/20/15 (65% פחמימות, 20% חלבון ו-15% שומן). ד"ר גרהם, שהלך צעד אחד קדימה – לכיוון מה שנהוג היה בטבע – העלה את כמות הפחמימות היומית ל-80% והוריד את כמות החלבונים והשומנים המומלצת ל-10% כל אחד.
ראוי לתת את הדעת על העובדה שמדובר כאן בקלורי-נוטריאנטים, כלומר ספירת קלוריות בהקשר למרכיבי המזון הנאכלים. מכיוון שכך, יש לזכור שגרם שומן מספק יותר מכפול מכמות הקלוריות שמספק גרם חלבון; אי לכך ה-10% של החלבון במשוואה 80/10/10 אמור להיות יותר מפי שניים בכמותו מה-10% של השומן.
תזונת 80/10/10 הינה טבעונית, אבל המחבר, בחושיו המפותחים, אינו סוגר את הדלת בפני קוראים שעדיין אינם בשלים למהפך "גדול מדי". לכן כבר בהקדמה לספרו הוא כותב: "אתם לא חייבים לאכול רק מזון צמחוני או רק מזון צמחי חי כדי להפיק תועלת מתזונת 80/10/10."
אפשר להתייחס אל הספר הזה כאל ספר המשך לספרו של ד"ר קולין קמפבל מחקר סין (פוקוס, 2009), המדגיש גם הוא כי צריכה מרובה של חלבון, שרובו ככולו מן החי, היא בבסיס מחלות כרוניות רבות הנפוצות בחברה המודרנית.
ד"ר גרהם מציין כי את המידע התזונתי-בריאותי, ששינה לדבריו את חייו, הוא שאב מתורת "ההיגיינה הטבעית" (מבית מדרשו של ד"ר הרברט שלטון). ימים יגידו (ואני סמוך ובטוח שאכן הם יגידו...) שבכל הקשור לעקרונות התזונה הבריאה, שלטון, גרהם ודומיהם הקדימו את דורם.
כל הרוצים להצטרף למקדימים את דורם – ובהזדמנות זו גם לחווֹת בריאות! – מוזמנים לקרוא את הספר הזה וליישם בתבונה את הכתוב בו.
בהצלחה!
 
נ.ב. תרשו לי להוסיף כמה מילים בתור היועץ המדעי:
תוך כדי קריאת הספר עלול הקורא הישראלי להבין כי ד"ר גרהם סבור שאכילת אגוזים וזרעים מזיקה יותר מאכילת בשר וצ'יפס מטוגן, ולא כן היא. משיחותיי המקוונות איתו למדתי מדוע הוא מרבה לשלול בספרו את הרגלי האכילה של הצמחונים/טבעונים וממעט לעסוק בהרגלי האכילה של אוכלי הבשר: לטענתו, ישנם כבר ספרים רבים המעלים על נס את נזקם של החלבון מן החי ושאר המזונות המזיקים, והוא לא מצא לנכון לדון בכך שוב. ד"ר גרהם יצא מתוך ההנחה שמי שכבר יתעניין בספרו, יהיה מודע כנראה לנזקי הג'אנק פוד ולכן הוא לא טרח להתעסק בשלילי אלא התמקד, לדבריו, בחיובי ביותר.
קריאה נעימה ומועילה!
שלכם,
ד"ר גדעון רון 

פורסם בספר תזונת 80/10/10
 
 
 
 
מבחר מאמרים מאת ד"ר רון ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון
 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים