צרו קשר
איך לחיות עם מזגן
מאת מיכל צוריאל
 
המין האנושי מתחלק לאלה שסובלים מהחום ואינם יכולים לחיות בלי מזגן – ולאלה שתמיד קר להם. ויש גם כאלה שסובלים מהחום, אך אינם מסתדרים עם אופיו המקפיא של המזגן. בשנים האחרונות הפך המזגן לחלק בלתי-נפרד מחיינו. בחודש‏י הקיץ כמעט בלתי אפשרי לשרוד בלעדיו במכונית, בבית או במקום ציבורי. כאמור, לא כולם מאושרים מהשינוי ויש שסובלים ממנו ממש. השאלה הנוקבת ‏(להפעיל או לא להפעיל?) נשמעת כמעט בכל ‏בית או משרד.
‏האחד רוצה את המזגן פתוח, בעוד האחר מבקש להקטין ‏את העוצמה או לכבות אותו לגמרי, כי הוא קופא מקור. 'הקפואים' פיתחו לעצמם אסטרטגיות הישרדות בסביבה ממוזגת, שנכפתה עליהם על-ידי בן-הזוג, ‏בעל הדם החם. ברכב הם פותחים חלון, כדי להפשיר בעזרת משבי-רוח חמימים. בבית, אל מול המזגן, הם לובשים בהפגנתיות חלוק צמר ושותים כוס תה רותח עם לימון.
‏אנשי-המקצוע אף הם חלוקים בדעותיהם לגבי מה שהמזגן מעולל לבריאותנו. פרופסור יאיר שפירא, פיזיולוג ומנהל מכון הלר במרכז הרפואי שיבא, הוא תומך נלהב במזגנים. "מצבו הגופני הכללי של אדם השוהה בחלל ממוזג, טוב יותר מזה של אדם הנמצא באקלים חם בלתי מבוקר", הוא אומר. מחקרים ממליצים לנהוג ברכב ממוזג, מאחר שנמצא כי יש לכך השפעה מרגיעה על הנהג.
‏"עקה (מלשון להעיק) של חום, גורמת לאנשים להיות עצבניים וחסרי סבלנות, בייחוד כשהם תקועים ‏בפקק תנועה, נוטפי זיעה. יתרון נוסף של המזגן, שהוא מבודד אותך מהבלגן שיש על הכביש", אומר הפרופסור ברצינות.
‏האם יש אנשים רגישים לקור יותר מאחרים? ‏מדוע כל-כך הרבה אנשים נמנעים מהפעלת המזגן, או מפעילים אותו לפרקי-זמן קצרים בלבד?
‏פרופ' שפירא נוטה להמעיט מחשיבות הבדלי המזג הגופניים בין בני-האדם. לדבריו, מחקרים שנעשו מלמדים, כי בניגוד למה שמקובל לחשוב, השונות הזו היא מיזערית.
‏"במידה שהיא קיימת, הוא בעיקר נרכשת", אומר פרופ' שפירא ומסביר: "כאשר אדם נחשף לחום לפרקי-זמן ארוכים, גופו מסתגל לחום ביתר קלות, מאחר שהמנגנונים שמטפלים בעודפי החום מתפקדים אצלו ביתר עוצמה. אדם כזה יזיע יותר, והרבה לפני אדם שאינו רגיל לחום. הוא יבצע את אותה עבודה שמבצע הלא-מאוקלם, כשהוא מרגיש טוב יותר והדופק שלו איטי יותר .
‏"אפשר להסתגל לחום, באופן מודע ויזום, על-ידי חשיפה יומית של כשעתיים. סביר להניח, שתוך שבוע עד עשרה ימים, הגוף יתאקלם לחום".
‏לדבריו של פרופסור שפירא, בעלי כושר גופני גבוה, מסתגלים טוב יותר לחום, מאחר שמנגנוני ההגנה שלהם עובדים באופן יעיל ומהיר יותר, מאלה של בעלי כושר גופני ירוד.
‏"השפעת המעבר מחום לקור על הבריאות נבחנה בעשרות מחקרים והתברר, שאין בזה כל סיכון בריאותי", אומר פרופ' שפירא. "אחד המחקרים נעשה על קבוצת פועלי נמל. אנשים אלו עברו בקיצוניות מטמפרטורה של מינוס 15 ‏מעלות (בחדרי הקירור שבבטן האוניות) לחום של 40 ‏מעלות ששרר בחוץ, עשרות פעמים ביום, ושום דבר לא קרה להם. עקרונית, לאדם שיוצא מחדר ממוזג לחום שבחוץ, יש יתרון על-פני חברו, שנמצא כל הזמן בחוץ, מאחר שגופו מתחמם לאט יותר. "שם המשחק הוא איקלום. הבעיה עלולה להיווצר בעונות המעבר, בהן הגוף עדיין לא התרגל לחום, לאחר החורף הממושך. ואז מופיע יום של שרב באמצע האביב והגוף נאלץ להתמודד עם טמפרטורה של 35 ‏מעלות, בלי הכנה מוקדמת".
‏על הטענה כאילו המזגן פוגע בכושר החיסוני של הגוף, מגיב פרופ' שפירא חד-משמעית: "בפירוש לא נגרמות מחלות כתוצאה משימוש במזגנים. מה שכן, אלה השוהים זמן רב במקום סגור וממוזג, שבו יש תנועה ערה של קהל, חשופים יותר מאחרים לחלות. לכן, במשרדים גדולים חשוב לדאוג להזרמה תמידית של אוויר צח. תנועת האוויר מקטינה את הסיכון להידבק במחלות, הנגרמות בשל מעבר חיידקים מאדם לאדם".
נגד הטבע
 
‏"אני לא מתנגד לנוחיות. רק טיפש ימליץ להימנע משימוש במזגנים, כי זה פשוט לא מעשי", אומר ד"ר גדעון רון, מומחה לרפואה סינית, ומנהל היחידה לרפואה אלטרנטיבית בבית-חולים רבקה זיו בצפת, "אבל כדי ליהנות מהנוחיות הזו, צריך להיות בריא וחזק", הוא מדגיש.
‏"בדורנו, אנשים מנסים ליצור לעצמם תנאי סביבה נוחים, תוך כדי התעלמות מן הטבע. אדם שיוצא לסידורים בבנק ובדואר, נוהג ברכב שיש בו מזגן. הוא יוצא מריכבו הממוזג אל החום שבחוץ, נכנס אל הבנק הממוזג ואחרי עשר-עשרים דקות, שוב יוצא אל החום שבחוץ, נכנס לרכב ומפעיל את המזגן. באופן פשטני, אדם כזה היה פעמיים בחורף פעמיים בקיץ, והכל בפרק-זמן של כשעה. אם הוא לא מספיק בריא והמערכת החיסונית שלו אינה ‏יציבה דיה, כדי לעמוד בשינויים התכופים, רוב הסיכויים שהוא יחלה, או יסבול מתופעות אופייניות, כמו ידיים ורגליים קרות, נזלת, גב, או צוואר תפוסים.
‏"ככל שהגוף בריא יותר, כך הוא מסוגל להתמודד טוב יותר עם שינויים תכופים", מסביר ד"ר רון. "כדי לחזקו, צריך להקפיד על שני דברים: תזונה נכונה ושינה מספקת. במצב של עייפות, הרפלקסים של הגוף אינם מגיבים כהלכה. לדוגמא, כשנוהגים לילה אחרי שעות רבות של חוסר שינה, מסתנוורים ביתר קלות, כי היכולת של אישון העין להתכווץ נפגמת וכמות רבה יותר של אור חודרת פנימה.
‏"כך גם עם המזגנים. העייפות 'מרדימה' את הרפלקסים של מחזור הדם. זו הסיבה לכך, שאנשים במצב של עייפות (ומי לא סובל מעייפות בימינו?) סובלים יותר מכאבים ראומטיים, מצוואר או גב תפוס, ומתחושת קור בידיים ובכפות הרגליים".
‏ד"ר רון ממליץ על הימנעות משתיית קפה בזמן השהייה בחדד ממוזג, כי הקפה מטשטש את תחושת העייפות. "אנשים ישנים בדרך-כלל פחות ממה שהם צריכים, ושומרים על עירנות מלאכותית בעזרת הקפה. התוצאה היא, שהם מחלישים את רמת היכולת של גופם להתמודד עם שינויי חום וקור".

לאשה, אוגוסט 1995

 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים