צרו קשר
אכילה בלילה, בריא או לא בריא?

על פי הרפואה הסינית, אכילה בלילה, בניגוד לטענות מומחים מודרניים, לא רק שהיא "לא בסדר", היא מנוגדת לחלוטין לטבע ולגוף האדם.
 
בשנים האחרונות נפוץ טרנד של לגיטימציה להתנהגויות קיימות, גם ובייחוד אם הן  נוגדות את השכל הישר, כמו למשל, לאכול בלילה. במסגרת מסע הלגיטימציה להרגלי חיינו באשר הם כאן, נחשפנו לאחרונה באתר זה ממש, להסברים מלומדים מדוע האכילה הלילית היא בסדר ואין בה נזק.
ומה טוענים ההסברים? שאין כל הבדל בין אכילה ביום לבין אכילה בלילה; שלתיאוריה הגורסת שאכילה בלילה אינה בריאה אין כל ביסוס מדעי; שאכילה בלילה, כפורקן למתח שהצטבר במשך היום, היא דווקא חיובית ועוד.
מה שחסר בתפיסת העולם הזו היא הראייה המערכתית. כלומר, ההכרה בדבר מיקומו האמיתי של האדם בטבע. הדתות המערביות (שמתוכן צמחו המדע והרפואה המערביים), גורסות כי האדם הוא 'נזר הבריאה' משום שנברא בצלמו ובדמותו של בורא עולם.
רעיון מתנשא שכזה אינו קיים בתרבות הסינית, הרואה את האדם כממוקם בתוך הטבע ולא "מעליו".
 
תקתוק השעון הביולוגי
הרפואה הסינית, שהקדימה את אחותה המערבית בכאלפיים שנה בהכרת קיומו של השעון הביולוגי בגופנו, אינה מתעלמת מקיומו גם כשהיא דנה בהרגלי החיים שלנו. הביטוי הפיזיולוגי של השעון הביולוגי הוא 'הורמון החושך', המלטונין, המופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח. אגב, מי שזקוק להוכחה לקיומו של שעון הביולוגי, שייזכר בג'ט-לג הידוע מטיסות טראנס אטלנטיות, או במחזור החודשי של האישה.
 בטבע קיימים שעונים ביולוגיים שונים. המחזור הביולוגי של האדם הוא בן יממה. לדובים, לעומת זאת, ישנה מחזוריות שנתית. כלומר, מתחילת החורף ועד סיומו, חילוף החומרים שלהם יורד והם שוקעים בתרדמת חורף. אם תציעו אוכל לדוב בדצמבר, יש להניח שהוא יאמר לכם (אם הוא יהיה במצב רוח טוב), שהוא מצטער, אבל גם אם הוא אישית לא היה מתנגד לאיזו לקיקת דבש קטנה, כל "הפועלים" שלו, אלה שעובדים אצלו במשך השנה במערכת העיכול, יצאו לחופשת חורף ואין מי שיטפל עכשיו במזון.
 
המיקום הנכון של האיברים
זה בדיוק מצבה של מערכת העיכול שלנו לעת ליל. הגוף אמור להיות עסוק בהכנת עצמו ליום שלמחרת, ולא להמשיך ולטפל ביום הקודם.  בלילה אנחנו אמורים לישון. כך היה מאז ומעולם, עד המאה העשרים. העובדה שבדורותיים האחרונים, ביתנו מוצף באור יקרות בעשר בלילה, כאילו השעה היא עשר בבוקר, לא שינתה כהוא זה את מערך חילוף החומרים שלנו, הפועל עדיין על פי הסדר הישן (אל דאגה, המוטציה תגיע, תוך לא יותר מחמש מאות אלף שנה – אם האדם ישרוד עד אז).
 העובדה שמערכת העיכול שלנו אמורה לנוח בלילה, מסבירה את התופעה מדוע הקלוריות שנאכלות שעות אחר רדת החשיכה, משמינות אותנו הרבה יותר. את הטעות שבאכילת הלילה, מסבירה הרפואה הסינית בעזרת מיקומם של האיברים השונים על מערך השעון הביולוגי שלנו: הקיבה והטחול (בני זוג המשויכים לתהליך האדמה ומזוהים עם המזון) אינם בנויים לעבודת לילה, משום שאחרי 19:00 הם מתחילים לטעון את המצברים שלהם לטובת היום שלמחרת.
 ובכל הסיפור הזה עוד לא הזכרנו את הורמון הגהרלין ואת חברו הלפטין, שלא יודעים מה רוצים מהם, כשדורשים מהם לפתוח תיאבון בלילה כשעייפות משתלטת על הגוף(ההורמון הראשון על ידי עלייה בכמותו והשני עקב ירידה בכמותו). וכמובן, ישנה ירידה בתפקוד חוש הטעם – תוצאה של אכילה במצב של עייפות – דבר המביא אותנו לשימוש מוגבר במלח, שהוא בין התורמים הראשיים להשמנת יתר (עקב תכונתו לפתוח תיאבון מחד ולספוח נוזלים מאידך).
 אז אלה כל הנתונים. אכילה בלילה, היא לא רק בריאה פחות, אלא גם משמינה יותר. 

פורסם ב-onlife אוקטובר 2010


        מבחר מאמרים מאת ד"ר רון     ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון

 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים