צרו קשר
בכיוון צפון דרום, השינה משתפרת
מאת עמירם כהן          
 
רק לפני 16 ‏שנה היה ד"ר גרעון רון בחזקת קוריוז. הוא הוזמן לתוכניות טלוויזיה כמו "זה הסוד שלי" ו"טנדו", כשהוא נושא עמו לצרכי פיקנטריה את התווית: "דוקטור לרפואת מחטים סינית". היום, לאחר שוועדת מומחים החליטה להמליץ על מתן אפשרות לרופאים לעסוק ברפואה אלטרנטיבית באופן רשמי, מרגיש ד"ר רון את חדוות הנצחון. מעכשיו, הוא אומר, אין עוד שיטת ריפוי אחת ויחידה. מבוטח בקופת-חולים יוכל לבחור אם רצונו ברפואה קונבנציונלית או במסלול אלטרנטיבי.
 
ד"ר גדעון רון, האיש שכתב את הערך "רפואה לא קונבציונלית" באנציקלופדיה העברית, משוכנע, כי הדור שלנו יחיה פחות שנים מהדוד של אבותינו והדור של ילדינו עוד פחות מאתנו. זו לא הנבואה ‏השחורה היחידה שתתגשם, אם לא נשנה בתכלית את מהלך חיינו. למשל, להפסיק לאכול ג'אנק פוד, למשל, לשכב לישון לא יאוחר מ-10:30 ‏בערב, ומי שרוצה להתעורר ערני ורענן בבוקר, מומלץ לו שיציב את מיטתו בכיוון צפון-דרום – כיוונו של השדה המגנטי של כדור-הארץ – ולא בניצב לו. אצל ד"ר רון, במושב אמירים, כל המיטות מוצבות צפון-דרום. עוד המלצות: לכו יחפים (לא על רצפה קרה בחורף) וכמה שיותר, כדי לפרוק עודפי חשמל סטטי.
‏ד"ר גדעון רון, המרפא הראשון בארץ בשיטה הסינית, חוגג בימים אלו ניצחון ציבורי ואישי גדול: ועדת מומחים בראשותו של שופט (המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון), החליטה להמליץ בפני שר הבריאות לשנות את החקיקה הקיימת בנושא רישוי לעיסוק ברפואה, ולאפשר למרפאים בתחום הרפואה המשלימה לעסוק בריפוי במגבלות מסוימות.
‏ד"ר רון, אופטימיסט גדול, מאמין, שתוך שנים מספר ילמדו את הרפואה הלא-קונבנציונלית בכל הפקולטות לרפואה, ולחולים תינתן האפשרות להחליט איזו שיטה הם מעדיפים. "מעכשיו זה רשמי," אומר ד"ר רון ולועס את ארוחת הערב שלו: תאנים, תמרים ותפוחי-עץ קטנים צהבהבים שגודלו בשיטה אורגנית.
‏למען הדיוק, היו תחומים שאושרו כבר מזמן. ב'חוק לתיקון פקודת הרופאים' מ-1987 ‏יש סעיף המגדיר מה הם עיסוקים ברפואה, ובין היתר נאמר "לרבות עיסוק באקופונקטורה". "שנים לחמנו להקמת הוועדה," אומר רון, "והניצחון הראשון שלנו היה קודם כל בעצם הקמתה, מפני שכל המכבש של יצרני התרופות קם על המערכת, כדי למנוע את הדבר. המסקנות הן ניצחון אדיר עבורנו, ומעכשיו אין יותר שיטת ריפוי אחת. החלטת הוועדה מעמידה את השיטה התרופתית כשוות ערך עם ההומיאופתיה, הרפואה הסינית ושיטות נוספות. קופות החולים נותנות למבוטחיהן רפואה קונבנציונלית, אז כולנו הלכנו לשם. מעכשיו, המבוטח יוכל לבחור לו עוד מסלול אלטרנטיבי."
‏אילו אדם אחד היה יכול להוות מדגם, ד"ר רון עצמו הוא ההוכחה שהשיטה האלטרנטיבית עובדת. האיש נראה, זז, נשמע, מתנהג, כאילו הוא בן מחצית מ-46 ‏שנותיו. יש, אגב, בית חולים שלא חיכה להחלטת הוועדה: ב"אסף הרופא" מתקיים, מזה מספר חודשים, "המסלול האלטרנטיבי" וימי עיון רשמיים וממוסדים מתקיימים שם, בהומיאופטיה, למשל, וכל רופא שמבקש יכול לעבור שם השתלמות ברפואה הומיאופטית. רון מעריך, ש"אסותא" יהיה השני.
‏מדהים לחשוב, שרק לפני 16 ‏שנה היה ד"ר רון על תקן של קוריוז, המוזמן לתוכניות כמו "זה הסוד שלי" עם אורי זוהר ו"טנדו" עם ירון לנדון, כשהסוד הוא "אני דוקטור לרפואת מחטים סינית". "אף אחר במערכת לא ידע איך לאכול את הנושא. הזמינו אותי על תקן של פיקנטריה. היום איש כבר לא יכול לעצור את זה," הוא אומר.
 
בקרוב, מי שימשיך לרפא באנטיביוטיקה, יהיה על תקן "זה הסוד שלי"?
‏"הלוואי שנזכה לכך."

‏אבל לפני האנטיביוטיקה אנשים מתו צעירים, והיום אנשים מגיעים לגיל 90.
‏"זה אחר הבלופים היותר גדולים של הרפואה שלנו, העניין הזה של 'תוחלת החיים'. מה שקרה הוא, שתמותת התינוקות ב-40 ‏השנה האחרונות ירדה מאוד ומבחינה סטטיסטית זה מתבטא בממוצע הנקרא 'תוחלת חיים'. דבר שני, חשוב עוד יותר הוא, שהדור של הורינו, אנשים בני 75 ‏ומעלה, הם דור ייחודי בהיסטוריה הרפואית. זה דור שנולד והתבגר ללא אנטיביוטיקה וכל התרופות האחרות ומזדקן עם אנטיביוטיקה ותרופות. זהו דור שלפחות את שלושים שנות חייו הראשונות, אם לא יותר, עשה כ'טבעוני', כי לא היה זיהום אוויר, הלכו בעיקר ברגל, לא היתה קרינה מטלוויזיה וממחשבים, שכבת האוזון היה שלמה, הבשר היה ללא הורמונים ובלי כימיקלים, הירקות והפירות לא היו מרוססים, וכולם הלכו לישון מוקדם, כי לא היה חשמל ולא היתה טלוויזיה ... מאידך, זהו דור שמזדקן עם אנטיביוטיקה ותרופות, שמסייעות להאריך את חייו.
‏"אנחנו, ילידי מחצית שנות ה-40 ואילך‏, גדלנו כבר על רעלים ועל זיהום אוויר ועל אנטיביוטיקה, ואנחנו מלאים בהם, ועל-כן הסיכוי שלנו להגיע לתוחלת החיים של אבותינו הוא אפסי, ובמאה ה-21 ‏תבוא הנפילה שאיש לא ישורנה. תוחלת החיים של אנשי הדור הבא תהיה נמוכה יותר, כי הם, בנוסף לאנטיביוטיקה, רוויים מילדותם בצבעי מאכל, חומרים משמרים, ממתיקים מלאכותיים וכל הבמבות והביסלי.
‏"אם אנחנו רוצים להציל את מה שניתן להציל, חייבים לשנות כל מה שניתן לשנות, כדי להחזיר את גופנו למצבו הטבעי. אנחנו הארכנו את תוחלת החיים באופן מלאכותי, אבל איכות החיים ירדה. יש יותר אלצהיימר, כל מיני מחלות של אמנזיה; אותם אנשים שהיו אולי מתים בגיל 70, אחרי חיים בריאים יחסית, ימותו היום בגיל 85 ‏, אבל חייהם יהפכו לאומללים ב-10 ‏השנים האחרונות, ואם תשאל אותם, ייתכן שהם היו מוותרים על השנים הללו. אז השאלה היא אם זה שווה בכלל.
"כשאני מדבר על טבעי, הכוונה היא, ראשית כל, מה מכניסים לבטן. במחלקת היונקים יש ארבע קבוצות: קרניבורים (אוכלי בשר), פרוגיבורים (אוכלי פרי וירק), הרביבורים (אוכלי עשב) ואומניבורים (אוכלי כל) שבטעות משייכים אותנו למחלקה זו.
‏"אבל זו טעות נפוצה, מפני שאנחנו והקופים (הקופים בדרך כלל אינם אוכלים בשר) שייכים למלקטים, ורק לנו ולקופים יש 32 ‏שיניים בהתבגרנו, כף היד היא כף יד של מלקט, ויש לנו מעיים ארוכים של מי שאינו אוכל בשר. אילו היינו ניזונים רק ממה שהטבע, במהלך של מיליוני שנות אבולוציה, ייעד אותנו לאכול, זה בוודאי לא היה אוכל מבושל – לא בשר, לא ביצים, לא לחלב. מה כן? ירק חי, פרי חי, שקדים, נבטים – לא יותר מזה.

‏לא ביצים, לא חלב, לא גבינה, לא בשר, לא אוכל מבושל, לא קפה לא בירה? אני מעדיף להיות חולה...
‏"תנסה ותראה שגם תקבל טעם לחיים. ביצים מיועדות להתפתחות האפרוח, חלב להתפתחות העגל, איזה בעל-חיים מלבד האדם יונק אחרי שהוא נגמל ...? בחלבון מהחי יש גם לא מעט אנטיביוטיקה. אני יכול לגלות לך, שקצין רפואה ראשי יוצא אחרי כל מלחמה עם מחקר השוואתי בין הפצועים שלנו לבין שבויים פצועים. השבויים מבריאים מהר יותר ב-30 ‏אחוז לעומת הישראלים, מאותה פציעה. המסקנה היתה, שהחבר'ה שלנו כל-כך רוויים באנטיביוטיקה מאז שהם ילדים, עד שבשעת פציעה, כאשר הגוף צריך פעם אחת באמת את עזרת האנטיביוטיקה, הוא בקושי מגיב.
‏"צריך להבין: הרפואה האלטרנטיבית אינה מתנגדת לרפואה המערבית – כפי שנהוג להציג את זה – אלא גורסת שיש להשתמש בה רק כרפואת חירום. זו רפואה שמתאימה למקרי פציעה, לתאונות דרכים, להצלת חיי אדם בטיפול נמרץ. אבל בזה זה נגמר."

‏מניין ההתנגדות שלכם לאנטיביוטיקה? הרי היא הצילה כל-כך הרבה תינוקות וילדים קטנים, אפילו אם מאוחר יותר משלמים איזה מחיר.
‏"הפירוש המילולי של המלה 'אנטיביוטיקה', כבר אומר הרבה: '‏אנטי' (נגד), 'ביו' (חיים). כלומר: נגד חיים. האנטיביוטיקה חיונית במקרים של הצלת חיים, אבל כאן איבדו את הצפון. במחלה שאפשר היה למנוע על-ידי תזונה נכונה, מטפלים באנטיביוטיקה. במקום ללמד נהיגה נכונה, נותנים לך לשקוע בבוץ ואחרי זה מביאים גרר. רפואה אלטרנטיבית היא קודם כל דרך חיים, ורק א‏חר-כך ריפוי. השינה, למשל. איפה היה, לפני 50-40 ‏שנה, מישהו הלך לישון אחרי עשר וחצי ... ?"

‏‏איך אפשר לישון לפני פסוקו של יום ...
‏"זה לא רק רע, זה אסון. קח אדם נחקר, תרעיב אותו שבועיים, הוא לא ידבר. תמנע ממנו יומיים שינה – ותראה מה יקרה לו. שינה היא מזון למוח. לגוף יש רזרבות של אוכל, והוא יכול שרוד חודשיים בלי אוכל, אבל למוח אין רזרבות של שינה. ‏הסוללה הזו צריכה להיטען במשך לפחות שמונה שעות, אחת ל-24 ‏שעות.
"האדם הוא חית-יום. בשעות החשכה אדם צריך לישון. אדם הוא חיה עם ראייה פוטו-אלקטרית, שמניעה אותה תאורת יום, עם שעון ביולוגי המכוון לשינה בלילה ולערות ביום. מאות אלפי שנה לא יצאנו מפתח המערה או הסבך בלילה. הרי כל ענף בולט בשביל היה מוציא לנו עין. היום יוצאים, כי יש תאורה מלאכותית, ויש מין קופסאות מתכת על גלגלים שיש להן פנסים, שאנחנו אוהבים להסתובב בהן בחושך. עד לפני 50 ‏שנה לא היה דבר כזה. היינו ערים ביום וישנים בלילה.
‏"כאשר אנחנו חשים בעייפות, זה איתות של הגוף לבעל הבית, שצריך לדומם את המנוע. אדם מחליט להישאר ער, כי הוא צריך לראות סרט, או לעשות שיעורים, או לנסוע. הוא כאילו משאיר את האורות הגדולים דלוקים, אחרי שהוא מדומם את המנוע. כשאתה מחזיק עצמך ער בלילה, אתה ער על חשבון האנרגיה של מערכת העצבים. למערכת העצבים יש אנרגיה שמכוונת להשתחרר רק לעת סכנה. במלחמה יש לנו אפשרות להישאר ערים שלושה ימים, אבל אם עושים זאת יום-יום, מדלדלים את מערכת העצבים.
‏"עייפות היא השיחה האינטימית ביותר של הגוף עם בעל הבית. ‏הוא מודיע לך: "שמע, חסר לי חמצן והייתי רוצה שתפהק." או "יש לי עודף חומצת חלב בשרירים והייתי מבקש ממך לנוח." אבל האדם הולך ועושה לו קפה וממסך את התחושה. הקפאין במחזור הדם לא מאפשר למוח להאזין לשיחת המצוקה של הגוף. זה כאילו נועלים ילד בוכה בחדר רחוק בבית כדי לא לשמוע אותו. כך גם הגוף. לכן חולים אחר-כך בכל מיני מחלות, כי לא מטפלים בגוף נכון והוא מרגיש דחוי. אנחנו בעלי-חיים, לא מכונות, ובעל-חיים אמור להקשיב לגוף שלו. אותנו לימדו לזלזל בשינה. שינה זה כאילו בזבוז זמן, כי ‏צריכים עוד לקרוא, לעשות דברים שהם כאילו יותר חשובים. הוכח במחקרים רשמיים, שסטודנטים שהלכו לישון מוקדם וקמו מוקדם כדי ללמוד השכם בבוקר, הצליחו יותר מאלה שלמדו מאוחר בלילה." 

טיפ לקורא: מתי צריך ללכת לישון?
‏"משעה 10 ‏בלילה עד 6 ‏בבוקר. אלה שעות טובות מאוד לשינה, ועוד רבע שעה או חצי שעה בצהריים. אחת הסיבות שקניתי וידיאו היא, כי הילדים שלי יודעים שאני מקליט להם מהטלוויזיה מה שהם רוצים, והם לא מפסידים כלום. במשפחה שלנו, הילדים, גם הבן בן ה-14, הולכים לישון כל ערב בשמונה וחצי. את "מוצ"ש" ו"סוכן סמוי", הם רואים בשש בבוקר ביום ראשון, והם 'אינים' כמו כולם.
‏"הם יודעים שיש להם אבא שאינו מוותר להם בכל הקשור לבריאות. גם אנחנו, ההורים, לא צריכים לסבול. השינה המוקדמת של הילדים היא גם למען ההורים. גם אנחנו צריכים קצת שקט, ואנחנו בעצמנו הולכים לישון בסביבות עשר. אצלנו גם לא מעירים את הילדים בבוקר. הם מתעוררים לבד וקמים לבד. להעיר ילד בבוקר, זה מעשה ברוטלי כלפי המוח שלו. הוא צריך עוד לחלום קצת, ולקבל את כל הזמן הדרוש לו להטענת הסוללה שלו. ילד שמעירים אותו הוא ילד עצבני, ילד רוטן, ילד עייף. תרשום: אין שעון מעורר אצל משפחת רון באמירים.
‏"עוד משהו שחשוב לדעת, הורמוני הגדילה פועלים בעיקר בלילה, בזמן השינה. אגב, טעות נפוצה של מי שאינם טבעונים היא, שנדמה להם שכל היום הטבעונים מתעסקים בענייני אכילה. זה לא כך. הדברים נעשים ‏אצלנו אוטומטית, מבלי שחושבים עליהם. בהתחלה, נכון, קצת קשה ומאוד מוזר להתרגל - כמו כשמגיעים לאנגליה, וצריך פתאום לנהוג בצד שמאל – אבל תוך תקופה קצרה זה הופך לטבע שני.
‏"בוא נדבר על 'תענוגות': לקום בבוקר ולהרגיש טוב, זה תענוג, מפני שכל התחושות הגורמות לעונג – המישוש, השמיעה, הריח – תלויות בגוף. אם הגוף לא בריא, אם כואב לו, ממילא אי-אפשר ליהנות. אז קודם צריך לשמור על הגוף שיהיה בריא, אחר-כך להתחיל לחפש את ההנאות. ‏כשהגוף הרוס, שום הנאה היא כבר לא הנאה. אדם שאוכל בלילה, במסעדה, ארוחה כבדה, נהנה באמת מהאוכל ? הוא נהנה בעירבון מוגבל, כי הוא כבר יודע איזו צרבת תהיה לו למחרת בבוקר. יש תאוות שקשה להתגבר עליהן, אבל הן לא הנאות. מה עושה הרפואה הסינית? היא מאזנת את מערכת העצבים בצורה כזאת, שכל התאוות מתמתנות, והאדם פשוט חי בשלום עם עצמו.

‏אז אתה אפילו לא יכול לאכול פלאפל ?
"אפשר להיכנס ל'תנובה'לה' ולאכול סלט גדול. אני מעדיף את האוכל שלי, הלא-מרוסס, אבל אפשר בהחלט להכנס למסעדה ‏צמחונית. מבחינת בריאותנו ואורח חיינו, הפכנו להיות בובות על חוט, שמניעים אותן אנשים שרוצים להתעשר מתעשית המזון המעובד ומייצור תרופות. מישהו חושב עליך כפרט? תעשיית המזון לא חושבת על הבריאות שלך כאשר היא משווקת במבה או ביסלי, מסטיקים עם צבעי מאכל וזיפ עם חומר משמר."

‏כל המוצרים שהזכרת, עברו את הבדיקה והאישור של רשות התרופות האמריקאית וקיבלו היתר ממשרד הבריאות.
‏"ברשות התרופות האמריקאית, או הישראלית, יושבים אנשים שלא מבינים את חוקי הטבע. הם יוצאים מנקודת הנחה, שאדם הוא נזר הבריאה. זו הקונצפציה הדתית, היוצאת מתוך גישה ‏שהאדם נוצר בצלם הבריאה ולכן הוא כל-יכול. האדם הוא בסך הכל בעל-חיים, שחוקי הטבע פועלים עליו. אם הוא לא יחיה על-פי חוקי הטבע, הוא ישלם מחיר.
‏"בעולם החי לא קיימת תופעה, שעולם הדומם מזין ישירות את עולם החי. אין בעל-חיים שמכניס לגופו באופן ישיר מינרלים ‏סינתטיים או לא סינתטיים. האדם משתמש בצבעי מאכל, בחומרים משמרים, בוויטמינים סינתטיים, בתרופות סינתטיות, הכל חומרים כימיים מעולם הדומם, מוצרים שעשויים מנפט: סכרין, ‏ציקלמט, מונוסודיום גלוטמט וכולי. הבט תמיד מה כתוב על העטיפות, על הבקבוקים של מה שאתה מתכוון להכניס לפה. אל תאכל שום דבר שיש בו חומר משמר, חומר מייצב, המתקה ‏מלאכותית, צבעי מאכל וחומרי טעם מלאכותיים. אסור לאכול אותם. אלה חומרים כימיים, שגם אם כמה מהם עדיין לא התגלו כמסרטנים – זה יתגלה בסוף."
 
‏מה ההבדל ביו תרופה הומיאופתית לבין אנטיביוטיקה?
‏"התרופה ההומיאופטית מגרה את הגוף לעזור לעצמו. תורת ההומיאופתיה מדברת על איך לעורר את כוח הריפוי של הגוף עצמו. מבחינה זו היא דומה לחיסון. נותנים מינונים קטנים מאוד של התרופה וזה מעורר את הגוף להגיב. האנטיביוטיקה מכה את גוף, וככל שהמינון שלה גבוה יותר, השפעתה גדולה יותר. בהומיאופתיה, ככל שהמינון קטן יותר, ההשפעה חזקה יותר."

‏כל מיני פטנטים משתרשים בציבור. עניין הצמידים השונים והמשונים מנחושת, למשל. יש לכך ידיים ורגליים ברפואה הלא-קונבנציונלית? מישהו הוכיח שזה עושה משהו?
‏"אנשים משתמשים בזה ורבים מאוד טוענים שזה עוזר. יתכן ‏שזה קשור להשפעת השדות המגנטיים שצמידי הנחושת הללו יוצרים בסביבתם. אני לא מכיר מחקרים בתחום זה, ולא ידוע לי אם נעשו כאלה. המדע חוקר בעיקר דברים שמישהו מתקצב אותם. מכיוון שלא מדובר כאן בתרופות, אין פה כסף גדול, אז אין מחקרים. מחקרים עושים במקומות שיש כסף גדול: תרופות, מכשור רפואי. הרפואה הקונבנציונלית, לצערי, היא בובה בידי
בתי-החרושת לתרופות. החברות העל-לאומיות האדירות ביותר בעולם הן חברות התרופות והן תורמות לבתי חולים ונותנות מלגות מחקר לרופאים, לכן הרופאים חוקרים את מה שמעניין את החברות.
‏"אבל יש דברים שהם יותר מוכחים. מתוך הניסיון שלי ושל משפחתי, אם המיטה ניצבת בכיוון צפון-דרום, השינה משתפרת. זה גם עניין שידוע מתוך הפולקלור, ואני מכיר אנשים רבים שטוענים שזה עזר להם. יש להניח, שהנושא קשור לכיוון השדה המגנטי של כדור-הארץ. אם שוכבים במקביל לשדה המגנטי העולמי ולא בניצב לו, זה משפר את השינה.
‏"אם מישהו יתן כסף למחקר, אין בעיה לחקור ולמצוא אצל אלף איש, איך היה לפני, איך היה בזמן ואיך היה אחרי שהזיזו את המיטה. גם ללכת יחף מומלץ מאוד, כדי להיפטר מהחשמל הסטטי שאנחנו טעונים בו. אנשים רבים טוענים ששנתם שופרה מאוד כאשר חיברו לעקב הרגל, בלילה, טבעת נחושת, ואת הטבעת חיברו בחוט ארוך לצינור או ברז. עוד דבר שהוכחו כמועיל – הירדמות על הנחיר הפתוח, למשל.
‏עוד טיפים, בבקשה.
‏"אין צורך, ואפילו מזיק, לסבן את הגוף כולו יום-יום. כל יום מסבנים רק תחת בית השחי ובמפסעה. הגוף מפריש שכבת שומן שמגינה עליו, אז למה לקחת חומר סבוני-אלקלי, שממיס את השומן הזה ולחשוף את הגוף לכל מיני תחלואים?
‏"לא ללכת על עקבים. אפילו לא על עקב גברי רגיל בגובה סנטימטר וחצי. צריך לנעול נעל שטוחה לגמרי, ועד כמה שאפשר ללכת, כשאפשר ברגליים יחפות. העקב גורם להסטה של מרכז הכובד של עמוד השדרה וכך נוצר עיוות שתורם לכאבי הגב."
 
‏לאחרונה שמעתי על אנשים שמחדירים לעצמם מגנטים קטנים מתחת לעור.
‏"מי ששומר על אורח חיים נכון לא צריך את כל הדברים האלה. ‏גם לא צריך את כל הוויטמינים שמוכרים בחנויות טבע. אנשים נתפסים לדברים האלה במקום הדבר האמיתי. פעם הם מתמכרים להומיאופתיה, פעם לרפלקסולוגיה, פעם לפרחי בך ופעם לדיקור סיני. צריך לישון בזמן, להתנועע כמו שצריך, יציבה נכונה, מחשבה נכונה, תזונה נכונה.
‏"נכון, שאם בא אלי מישהו חולה, אני צריך לעזור לו להתרפא. אז אני משתמש בשיטה הסינית כדי להוציא אותו מהבוץ. אבל, במקביל, אני מלמד אותו את הדבר האמיתי, הבריאות. בסין משלמים לרופא כל זמן שבריאים ומפסיקים לשלם לו כשחולים. אז הרופא מתפרנס מבריאותו של הפציינט ולא ממחלותיו. זו כל התורה."

עיתון ראשון, ינואר 1992
 
 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים