צרו קשר
שני רוקחים מוזרים שמוכרים בריאות
מאת צביה גרנות
    
אין כמו ניסיון אישי כדי לגבש הכרה שלמה וברורה שהבריאות היא בהישג ידו של כל אחד. רמי ורותי נפגשו בבית הספר לרוקחות. בשנת 1961 סיימו את האוניברסיטה ומצאו עבודה בתעשייה שהייתה גולת הכותרת של הפרמקולוגיה: בית החרושת 'אסיה', שהיום הוא חלק מבית החורשת 'טבע'.
כעבור זמן התברר לרמי שהוא סובל מתופעות חמורות של אלרגיה מהחומרים שהוא שואף אל קרבו במקום העבודה. לא הייתה לזוג ברירה והם עזבו את המפעל. רמי החל לעבוד כתועמלן רפואי ובמקביל הם פתחו מפעל קטן למשחות מגן לידיים.
יום אחד קיבל רמי התקף כליות קשה. חשבו שיש לו אבן או חול בכליה. בדיקה העלתה דם בשתן. עד שהגיעה התוצאה פרצה מלחמת יום הכיפורים ורמי גויס.
לאחר המלחמה, בתקופה בה נשאר עדיין רמי מסונף ליחידת רופאים, מדד רמי, לגמרי במקרה, לחץ דם והמחט הראתה 185/125. חשבו שהמכשיר מקולקל וניסו אחר. אותה תוצאה. זה היה הרגע שרמי הבין שהוא איננו בריא. הדם בשתן העיד על התפוצצות נימים בכליות.
מיד נשלח לבית חולים תל השומר. לאחר שעבר בדיקות מכף רגל ועד ראש, התברר לו שמעתה, מגיל 36 ועד סוף ימיו הוא יהיה תלוי בתרופות ובכל תופעות הלוואי שלהן, הכוללות אפתיה, אימפוטנציה ואולי אף פגיעה בכבד.
ואז נכנסה רותי לתמונה עם כאבי הגב הבלתי נסבלים שמהם סבלה. היא ביקרה אצל רופאים מומחים, אורתופדים, כירופרקטורים. דבר לא עזר. במצב של אין אונים מוחלט החליטה לנסות דרך אחרת, מוזרה ובלתי מתקבלת על הדעת באותם הימים: אקופונקטורה. כך הגיעה אל ד"ר גדעון רון מאמירים – למרפאתו בראשון לציון.
רותי התחילה בסדרת טיפולים בדיקור אצל ד"ר רון. כבר לאחר הביקור הראשון הורגשה הטבה, שהמשיכה בעקביות. לאחר כמה ביקורים ביקש גדעון מרותי, כמעט לתומו, שתרשום לו מה היא נוהגת לאכול. רותי, בת נאמנה למשפחה פולניה שורשית, רשמה: מנה ראשונה כבד קצוץ, מנה עיקרית עוף עם אטריות, פודינג וכו'. לגדעון רון היו עיניים חדות. הוא מיד תפס עם איזה מרובעים יש לו עסק. הוא הציע לוותר לזמן מה על עוף ובשר. בפגישה הבאה, כאילו באופן מקרי ובדרך אגב, הציע לוותר גם על האטריות.
רותי כבר הלכה על שתי רגליה בצעד קל ובטוח. יום אחד שאלה את גדעון, "אולי תעזור גם לרמי?" אבל רמי, שנהג ללוות את רותי לטיפוליה, הגיב מיד, "עזבי שטויות, זה לחץ דם, זה לא פשוט!" ד"ר גדעון רון התערב ואמר שלחץ דם אפשר להוריד; והוא היה מוכן להוכיח את הדבר מיד. בו במקום מדד את לחץ הדם של רמי. הוא היה גבוה מאוד למרות הכדורים. רמי עלה ונשכב על מיטת הטיפולים וגדעון דקר אותו בכמה מחטים דקות בידיים וברגליים. ההקלה הייתה מיידית. רמי הרגיש כמי שהורידו לו כובע פלדה מהראש.
אחרי עשר דקות מדד גדעון לרמי שוב את לחץ הדם. לחץ הדם היה נורמאלי. רמי הצטרף לטיפולים.
יום אחד שאל גדעון, "תגידו, אתם רוצים להיות ממש בריאים, או להמשיך לבוא אלי?!" "להיות בריאים!" ענו רותי ורמי. "אוקיי, תנו לי שבועיים," ביקש גדעון, "אבל בתנאי שתמלאו בקפדנות אחר ההוראות שלי." "מסכימים," ענו רותי ורמי. "אז ככה," אמר הדוקטור, "למשך שבועיים אתם אוכלים רק סלט חי, פירות ושותים רק מים." רותי ורמי אמרו לו את דעתם במקום: "אתה לא נורמאלי! אנחנו נמות..." אבל רון הבטיח להיות אחראי לכך שהם יישארו בחיים.
"כאשר אבדנו אבדנו," הם חשבו, אבל החליטו להיות ממושמעים. רק פירות, ירקות ומים.
כעבור כמה ימים, בשבת בבוקר. זינק רמי מהמיטה והודיע: "נוסעים לים!" הילדים הביטו בו בתדהמה. הם מעולם לא ראו את אבא יוזם מבצע שכזה.
מיום ליום הרגישו רותי ורמי טוב יותר. מרץ וקלות תנועה ומצב רוח מרומם חזרו אליהם; וכן ירידה משמעותית במשקל. רמי התחיל לעלות שוב במדרגות בלי דקירות בלב. הוא שוב הרגיש צעיר.  
אחרי שבועיים נוספו לדיאטה שלהם מרכיבים נוספים. לאט לאט, בלי שירגישו בכך, הכניס ד"ר גדעון רון את בני הזוג למסגרת של תזונה טבעונית. הגב של רותי הסתדר. והלחץ הדם של רמי? היה כלא היה.
כיום רותי ורמי הם מורים נלהבים לחבריהם בכל הקשור לתזונה ולבריאות. כך גם ללקוחות בית המרקחת שלהם – לאלה שמוכנים, כמובן, לגלות פתיחות לאורח חיים בריא.
במשך הזמן הם גילו את ההומיאופתיה, צמחי המרפא והגישה ההוליסטית. רותי למדה הומיאופתיה בצורה יסודית. בבית המרקחת של רותי ורמי שילה, בצד האקמול, הסירופים והמשלשלים, מונחות שורות של צנצנות ובהן טבליות מסוג אחר, המבשרות את כיוון הרפואה של העתיד.
לפני שלוש שנים החליטו רותי ורמי לעשות הפרדה בין שני התחומים ופתחו בית טבע צמוד לבית המרקחת, שבו הם משלבים את הידע שהצטבר אצלם בריפוי טבעי ובתזונה טבעית, עם הידע המקצועי שלהם כרוקחים.
ההומיאופתיה היום היא כבר לא מחתרת. קיים ארגון רשום ומוכר וחברים בו כשבעים רופאים שהתמחו גם בהומיאופתיה, ומספר החברים עולה בהתמדה. עשרים וחמישה בתי מרקחת בכל הארץ הצטרפו לארגון והם מספקים תרופות הומיאופתיות על פי מירשם של רופא.
אוניברסיטת בר-אילן הייתה הראשונה שנרתמה לנושא וקיימה שני קורסים: אחד לרופאים שעברו השתלמות בת שנתיים בהומיאופתיה וקורס נפרד בין חצי שנה לרוקחים שרוצים לשלב בבית המרקחת שלהם גם ריפוי הומיאופתי.
מתוך ניסיון רב, אומר רמי שילה, מקרים רבים מאוד יכולים להיעזר בהומיאופתיה ותזונה נכונה ואינם חייבים לקחת תרופות קשות או לעבור ניתוח. השקפת העולם ההוליסטית, אומר רמי, צריכה להיות בסיס בהשקפת העולם של כל רופא. עם גישה חדשה זאת יפסיקו הרופאים להתייחס אל האיבר החולה בלבד, אותו איבר בו התמחו, תוך התעלמות מהאדם עצמו ומאורח חייו, ויראו את החולה כמערכת שלמה שלא מתפקדת כראוי ושצריך להחזיר לה את הכושר לתקן את עצמה.
 
אדם וחוה, אפריל 1991


 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים