צרו קשר
גמילה מעישון
 
מאת אדמית פרא
 
מעטים המעשנים שאינם רוצים להפסיק לעשן. אז יצאנו לשוחח עם מי שעוזר להם להיגמל.
 
ד"ר גדעון רון, מטפל ברפואה סינית, עוסק כבר שנים, בין היתר, בגמילה מעישון. לטענתו הטיפול בדיקור מתייחס להיבט הפיזיולוגי של ההתמכרות ולא להיבט הפסיכולוגי, שהוא לא פחות חשוב בתהליך הגמילה. ד"ר רון: "אני עוסק רק בהיבט הפיזיולוגי, והמטופל צריך להשלים אותו בכוחות עצמו. אפשר לעזור למי שרוצה להפסיק ואינו יכול לעשות זאת לבד. מי שאינו רוצה, אי אפשר ללכת נגד רצונו."
 
האם יש קשר בין הצורך שעליו עונה הסיגריה לבין נקודת הדיקור?
‏"כן, ולכן הטיפול אינדיווידואלי מאוד. העור שלנו הוא המקלדת של המוח, וכל נקודה לוחצת על חלק אחר. אצל אחד הכליות חלשות, אצל אחר הסיגריה קשורה לפורקן כעסים והלחץ מתבטא בכבד , נטייה דיכאונית בדרך כלל מגיעה מהטחול, וכשאדם שקוע בעצב והסיגריה מספקת לו נחמה מתמקדים בדרך כלל בשתי הריאות."
‏בהסתכלות סינית, אף על פי שאצל כל מעשן ההתמכרות מגיעה ממקום נפשי אחר, הריאות הן הנפגעות העיקריות – לא רק בשל הנזק המוכר שנגרם להן מהכימיקלים המסרטנים. ד"ר רון מסביר: "ברפואה הסינית הגוף נחלק לפי חמשת היסודות: אש, אדמה, מתכת, מים ועץ. הריאות, שקשורות ליסוד המתכת, נמצאות ליד המים – הכליות. מה שמאיים על המתכת והמים הוא יסוד האש. לכן כאשר מעשנים ומכניסים אוויר חם ויבש לריאות, גם אם רק פעם בשבוע, זה גורם נזק שלא ייאמן. לא נכון שאש תיכנס לריאות, משום ששם חייבת להיות לחות תמידית כדי ששינוע הגזים, החמצן והפחמן דו חמצני יהיה יעיל.
‏"האף שלנו מייצר לחות. הטענה שעישון סיגריה מזיק פחות מלנשום פיח מכוניות אינה נכונה, שכן נשימת אוויר מזוהם עוברת דרך האף שמסנן את החום בדרכו לריאות. כשמכניסים אוויר חם ויבש דרך הסיגריה ישר לגרון, בלי לעבור את הסינון ההכרחי של האף, הוא גורם לכווייה בריאות וזה יוצר פתולוגיה."
 
כיצד נעשה האבחון?
‏"אני מנסה לצייר תמונה של חוסר האיזון בגוף שבעטיו הגיע המטופל להתמכרות. שכן בסופו של דבר לא כל אחד מתמכר, זה קשור למבנה אישיות אנרגטי והתפקיד שלי הוא לשנות את התנאים שהביאו אותו לזה. אני בודק את הלשון ושואל מה הטעם האהוב עליו ואילו חלומות הוא חולם. ‏למשל, אצל אנשים שאוהבים מלוח יש לטפל בכליות, החמוץ קשור לכבד, המר ללב והמתוק לטחול. כשאנשים חולמים על ים ובריכות זה קשור לאלמנט המים, ואש בדרך כלל מעידה על חוויית נטישה."
‏שני טיפולי דיקור אצל ד"ר רון עולים 1,100 ‏שקלים, והפגישות נעות בין שעה לשעה וחצי. לדבריו, ברוב המקרים נגמלים כבר בפגישה הראשונה ולטיפול השני מגיעים לחיזוק. "אין בעיה לשבור טיפול" פוסק ד"ר רון, "ברגע שהמטופל מעשן סיגריה, הבעיה מתחילה מחדש. אם קשה לעמוד בפיתוי אני מציע לא להסתובב בין מעשנים, אבל יש כאלה שזה לא מפריע להם, זה אינדיווידואלי מאוד. אני ממליץ להיות עם עצמך אחרי הטיפול, גם כדי לעמוד בפיתויים. זה הכי קשה, כי אנחנו חיים בתרבות מסוממת. החברה המערבית משווקת סמים באופן רשמי, הרי מה זה אקמול, אופטלגין, קפה? במקום לחנך את האנשים להיות מאושרים, נותנים אופיום להמונים."
‏איזה משקל יש לכוח הרצון בהצלחת הטיפול?
‏"הטיפול שלי נותן את הכוח, את הרצון האדם צריך להביא מהבית. אין לי בעיה עם ספקנות, עם כאלה שלא מאמינים בכוחו של הטיפול. אין צורך להאמין, צריך לרצות. כשבעל סוחב את אשתו לטיפול בכוח, או אם אישה גוררת את בעלה ולוחצת עליו להפסיק, זה לא עובד. אבל הרוב רוצים להיגמל ורק לא יכולים."
 
לא מתגעגע לסיגריות
‏שאול ישראלוב, 71, ‏נהג מונית מחולון, התחיל לעשן בגיל 15 ‏אחרי שחבר הציע לו סיגריה. בהתחלה היה לוקח ממנו שאכטה, ואחרי כמה פעמים רמז לו החבר שעליו לקנות סיגריות בעצמו ולהפסיק לשנורר. במשך 31 ‏שנה עישן ישראלוב, ובשיא ההתמכרות הגיע לשלוש חפיסות וחצי ביום. הבית כולו התמלא עשן ובני משפחתו סבלו בשקט. ישראלוב: ‏"בבוקר, לפני שקמתי מהמיטה, הייתי מדליק סיגריה, אחר כך עוד שתיים בשירותים ועוד שתיים עם הקפה ועוד אחת ‏כשאני יוצא מהבית. הייתי מעשן שש סיגריות עוד לפני ‏שיצאתי מהבית. הייתי שפוך, הראש למטה והעיניים מושפלות, זה היה משאיר אותי רגוע.
‏"בתי למדה בתיכון במגמה ביולוגית, ויום אחר דיברו בשיעור על משקעי הריאה של המעשנים. כשהיא הגיעה הביתה היא לא הפסיקה לבכות וביקשה ממני להפסיק לעשן כי היא פוחדת לאבד אותי. במשך שבועיים היא היתה נעמדת מולי, מפריעה לי לראות טלוויזיה ובוכה שאני אפסיק. זה קרע אותי מבפנים, אבל לא עזר. באחת הפעמים השכנה מלמעלה באה לשאול מה קרה, ונתנה לה את כתובת המרפאה של ד"ר גדעון רון."
 
למה לא ניסית לפני כן? לא רצית להיגמל?
‏"לא האמנתי שאני יכול. עשיתי ניסיונות לפני כן, פעם אחת לבד, אחר כך דרך רופא שרשם לי כדורים, ושום דבר לא עזר. פעם גם התחשק לי לעשות משהו גרוטסקי, אז קניתי סיגריות, קרעתי אותן וזרקתי לזבל. אבל זה לא עזר. אם הצלחתי לא לעשן במשך כמה שעות זה היה במאמצים מרובים והייתי לא רגוע, עצבני, לא שקט. רציתי אבל לא יכולתי. המקסימום שהצלחתי היה לא לעשן ביום הכיפורים, למשך יום."
 
איך דווקא השיטה הזו הצליחה?
‏"אני לא יודע. כשהגעתי אליו לא האמנתי בזה, אפילו צחקתי כשהוא אמר לי שבינתיים אני יכול לעשן סיגריה עד שהטיפול מתחיל. אבל אחרי 25 ‏דקות של טיפול שבו לא הרגשתי דבר הפסקתי לעשן בלי עצבים ובלי כלום. גם היום אני לא נוטה להאמין לדברים סתם כך, אלא אם כן הם מוחשיים, וזה היה מוחשי מאוד. מאז אני לא מעשן, זו עובדה. אני גם לא מתגעגע לזה. אני לא מבין איך הייתי מסוגל פעם לדפוק בדלת של השכנה בשעות מאוחרות בלילה כמו משוגע רק כדי שתיתן לי סיגריה. אף אחד מהחברים שלי לא האמין שאני אפסיק לעשן, הם אמרו שהם לא מאמינים בנסים. גם אני לא מאמין, אבל הצלחתי."
 
היום מפריע לך שמעשנים לידך?
‏"לא. אבל כבר לפני הטיפול הייתי בבעיה מול הסביבה כי הרגשתי שאני מריח נורא ושאני גורם אי נוחות לאנשים, אז הקפדתי להתרחק. בעבר כשניסיתי להפסיק לעשן, אם מישהו היה מעשן לידי הייתי נושם את העשן שלו בשקיקה ואחר כך מיד מתחיל לעשן בשרשרת."

איך החיים בלי סיגריות?
‏"אותו דבר, לא השתנה כלום. אולי קצת יותר כסף בכיס.

חיים אחרים, מרץ 2008
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים