צרו קשר
האלטרנטיבה השפויה
מאת טלי רווה 
                                                   
ד"ר גדעון רון ממושב אמירים, מחלוצי הרפואה הסינית בארץ, הספיק מאז חזרתו ארצה ב-1976, להקים את בית הספר לרפואה אלטרנטיבית באוניברסיטת חיפה, לנהל את היחידה לרפואה משלימה בבית החולים בצפת ולעזור לחולים רבים להתרפא, במרפאותיו בראשון לציון, חיפה ואמירים. בזמן הפנוי הוא כותב את הערך "רפואה לא קונבנציונאלית" באנציקלופדיה העברית ומטפח גינת ירק בבית.
 
מדוע בחרת ללמוד דווקא רפואה סינית? 
"אמא שלי הייתה אחות בקופת חולים ותמיד הסתובבתי שם וידעתי שאני אהיה רופא. לגישה האלטרנטיבית הגעתי לאחר שאימי התחילה להיות צמחונית-טבעונית בעקבות מיגרנות שסבלה, ואחותי נדבקה בעניין של לא לאכול בשר. אחרי הצבא כבר הייתה אווירה בבית של רפואה לא קונבנציונאלית, כלומר שאפשר להבריא בשיטות אחרות. הסתבר שבחו״ל אפשר ללמוד רפואה אלטרנטיבית, אז נסעתי לאנגליה לתשע שנים. שם פגשתי את הרפואה הסינית."
 
מה ההבדל בין טבעוני לצמחוני?
"בדרך כלל, צמחוני לא אוכל בשר ודגים משום שהוא לא אוהב, או עקב התנגדותו המוסרית להריגת בעלי חיים לשם אכילתם. הטבעוני, לעומת זאת, נמנע מאכילת חלבון מן החי (כולל ביצים ומוצרי חלב), לאחר שהשתכנע כי המזונות הנ"ל פשוט מזיקים לבריאותו."
 
כשחזרת לארץ, איך אנשים קבלו את הרפואה הלא-קונבנציונאלית?
"זה היה מאוד חדש. הרפואה הקונבנציונאלית שולטת מאות שנים בתרבות המערבית. זו שיטה מאוד מוגדרת של התמודדות עם הסימפטום כאילו הוא המחלה וברגע שמסלקים סימפטום – הבראנו. הרפואה הלא קונבנציונאלית מדברת בשפה שונה: מחפשת את הגורמים לסימפטומים ורואה בחלקם בכלל תהליכים הבראתיים. שלשול למשל, הוא ברוב המקרים תהליך של התנקות ולכן לא נפסיק אותו. טיפול במשחות בבעיות עור, לא מאפשרות לעור להבריא, אלא מעלימות את החלק הוויזואלי פנימה. סיבה אחרת שלא היה קל לרפואה הקונבנציונאלית לקבל את האלטרנטיבית היא משום שהרפואה נשלטת על ידי בתי החרושת לתרופות, שם יושב הכסף הגדול, והן לא מעוניינות בכניסת שיטות אחרות: סוג של מונופול רעיוני. התרופות כימיות מכניסות הרבה כסף ולכן לא מעוניינים בתחליף."
 
איך אתה מסביר את השינוי שחל בתפיסה של האנשים לגבי הרפואה האלטרנטיבית?
"השינוי חל מלמטה, לא מלמעלה, הממסד לא עודד את התפתחות הרפואה האלטרנטיבית. אנשים נפגשו עם זה, ראו שזה עובד וסיפרו לחבריהם, ואז החלה הדרישה מלמטה כדי להכניס את זה לקופות החולים. בחלק השני של המאה העשרים אנשים נעשו יותר מודעים לעצמם, לאנשים יש יותר פנאי. בכל המגזינים ועיתוני סוף השבוע ישנם הרבה מאמרים בנושאי בריאות; פעם לא היה דבר כזה. האדם נעשה מלומד יותר ורוצה לדעת. למדו לשאול את הרופאים שאלות. פעם רופא לא היה מדבר עם החולה. המודעות גדלה ואיתה התפתח הצורך לתת לאנשים תשובות על שאלות. אם אדם תקוע עם מחלה, מיגרנה או לחץ דם, לוקח תרופות ולא מתרפא, הוא מתחיל לשאול שאלות: אולי יש שיטה אחרת? לפני זה אמרו פשוט "אין ברירה". לפתע הסתבר שיש שיטות אחרות והאנשים החלו לפנות אליהן. הרוב לא מתוך סקרנות אלא מתוך צורך. אנשים פשוט רוצים להרגיש טוב. לרוב האנשים יש רדיו, טלוויזיה וקורת גג; אך בריאות, שזה הדבר הכי חשוב בעצם, אין להם. מסתבר שיש קשר בין האושר והבריאות. לאנשים יש דברים חומריים אך הם אינם מאושרים, ומתוך כך באה התעניינות בדברים שיכולים לגרום גם לאושר וגם להרגשה טובה."
 
האם יש סוג מסוים של אוכלוסייה שמגיע לטיפול?
"אנשים מיואשים שניסו הכל ולא עזר להם, וסוג של אנשים שהם בעלי מודעות גדולה יותר ורוצים משהו יותר הוליסטי, שמחבר אותנו לטבע ומחבר את הגוף והנפש יחד."
 
איזה טיפול מציעה הרפואה הסינית?
"הרפואה הסינית היא גם חינוך, דרך חיים של תזונה נכונה, שינה, נשימה, תנועה וחשיבה, איך לרדת מכעסים שלוקחים המון אנרגיה. בנוסף, ישנם צמחי המרפא והמחטים כמובן: ההסבר הנוירולוגי המערבי לדיקור הוא, שדוקרים עצב בעור ומשפיעים על המוח; ההסבר הסיני הוא שהתשתית של הגוף הפיזי, אנרגיית החיים, המכונה צ'י, האמורה לזרום בגוף באורח חופשי, זורמת ומתאזנת על ידי הדיקור. הרפואה הסינית יוצרת תנאים שבעזרתם הגוף יכול להתרפא. יש לזכור כי שני המרכיבים העיקריים המשפיעים על הגוף והנפש הם התזונה והשינה."
 
מאיפה באמת התחיל עניין המחטים?
"חיילים שנפצעו בתקופת שושלת פו-שי בשדה הקרב החלו לשים לב, שישנן פציעות מסוימות, שדווקא גורמות לריפוי מחלה קודמת. חקרו הסינים את התופעה ומצאו 670 נקודות, אשר לכל אחת מהן יש מיקום מוגדר והשפעה ייחודית. די מהר, גילו החוקרים כי אין צורך בפציעה, אלא די בדקירה עדינה."
 
מה למשל עזרת לרפא?
"זכור לי מקרה בו טיפלתי בשני בני זוג עקרים. לאחר ששום טיפול לא עזר להם. הגבר טופל בדיקור מחטים סביב אנרגיית הכליות, שהיא אחראית על הפריון: כאשר היא חלשה, אין לגוף כוח לייצר זרע תקין, גם אם האדם בריא והורמונים שלו בסדר.
באשר לאשה, ברפואה הסינית קיימת סדרת נקודות דיקור על אפיק הנמצא לאורך הבטן. דיקור בנקודות הללו משפיע על יכולת ההתעברות. הדקירות משחררות חסימות-אנרגיה והאברים מתחילים לתפקד בצורה טובה יותר. כמו-כן, שניהם ניזונו לאורך כל התקופה מתזונה בריאה.״
 
איך מאבחנים מחלה?
"בעיקר על-ידי הדופק. הסינים לא מתמקדים במספר פעימות הדופק (כפי שנהוג ברפואה הקונבנציונאלית), אלא דווקא באיכותו. הדפקים מייצגים את אנרגיית האפיקים בגוף, לכן מטרת הדיקור לאזן את הדפקים. אמצעי נוסף הוא בדיקת צורת הלשון וצבעה. "סימני שיניים" על הלשון למשל, מעידים על בעיה באנרגיית הטחול, לשון אדומה מדי מעידה על עודף חום וכו'."
האם יש טיפול סיני במחלות נפש?
"אצל הסינים אין הבדל בין גוף לנפש, מבחינתם זה אותה מערכת, ומטפלים במחלות נפש כמו בכל מחלה. בישראל, אם מחלת הנפש היא מאוד קשה, יש צורך באישפוז בסנטוריום. הטיפולים הסיניים בארץ הם עדיין רק אמבולטוריים. לכן, במחלות קשות כמו סרטן או מחלות נפש אני אישית לא מטפל."
 
כיצד הרפואה הסינית מתיימרת לטפל בכל המחלות?
"הסוד הוא שלא מטפלים באף מחלה, אלא מטפלים בגוף שיצר את המחלה. ואז יש סכוי לריפוי אמיתי. בדרך כלל מי שמגיע לרפואה הסינית מגיע לא כמניעה, אלא מגיע כי יש לו בעיה; מאידך, במקביל יוצרים את תנאי המניעה, ובאמת בסין נהוג לשלם לרופא כל זמן שבריאים. ההתפרנסות היא מבריאות האדם ולא ממחלתו.
מה למשל הרפואה הסינית לא יכולה לרפא?
"לפעמים כשהגוף הגיע למצב בלתי הפיך, כמו למשל, ריאות שנגמרו לגמרי מעישון כבד, אי אפשר בגיל 65 להחזיר אותם למצב של בן 20, אבל אפשר למנוע את ההידרדרות. בכל מקרה מעלים את רמת הבריאות של הגוף. לא כל אחד יכול להיות בריא כפי שהיה לפני 20 שנה, אבל הוא יכול להיות יותר בריא מאשר היה כשנכנס לטיפול הסיני. יש בפירוש דברים שהם בלתי הפיכים."
 
אתה נגד הרפואה המערבית?
"ממש לא! אין כמוה במקרי חירום, תאונות ובשדה הקרב. אבל בטיפול במחלות – כאן לצערי היא מתגלית בחולשתה."
 
אנו נתונים למצב של לחץ כלכלי, חברתי, בטחוני. איך אפשר להימנע מהלחץ?
"המחטים מאפשרות איזון של מערכת העצבים, הטיפול מאוד מרגיע. חשוב לציין שהמחטים מאוד דקות, אינן מכאיבות ואינן גורמות לדימום. במקביל, מלמדים נשימה מודעת, שהיא מאוד מרגיעה: לוקחים שאיפה אחת מודעת ולאחריה נשיפה אחת החוצה. זה מאוד מרגיע. האדם מתחבר אל עצמו. לא במקרה המילים 'נשמה' ו'נשימה' באות מאותו השורש. ברגע שאני מודע לנשימה, אני מודע גם לעצמי והגוף נרגע. גם לשינה יש חשיבות לרגיעה: אם ישנים מספיק, רגועים יותר."
איזה המלצות יש לך לאיכות חיים טובה יותר?
"קודם כל, לדעת שהשינה זה הדבר הכי חשוב לתפקודו של המוח למחרת היום. כמו שעץ תפוחים חייב לעמוד בשלכת בחורף כדי שייתן פירות בקיץ, כך המוח של האורגניזם החי חייב לישון. להתנתק מהגירויים החיצוניים ולעסוק בחלימה, כדי שיהיה מוכן למחרת היום לתפקוד. לא סתם כאשר רוצים לשבור אדם בחקירה מונעים ממנו שינה: חוסר השינה לא מאפשר למוח לתפקד כמו שצריך.
תזונה בריאה: קפה ואלכוהול מזיקים למוח. הקפה מעורר אותנו זמנית, אבל מוריד אחר כך יותר. כמו עישון: העישון איננו מרגיע. לחומרים נרקוטיים יש השפעה קצרת טווח. הגוף מאבד את היכולת להירגע לבד והאדם מגביר את כמות הסיגריות. האדם נעשה תלותי.
בנושא התזונה: הרבה ירקות ירוקים, פירות, דגנים מלאים, אורז מלא ועוד. רצוי כמובן אורגני. בקיצור, כל מה שמכיל ויטמינים וכמה שפחות ג'אנק פוד. חשוב להשתדל להתנועע, לעסוק בשחיה, הליכה או כל ספורט אחר. התנועה ממריצה את מחזור הדם ויותר דם מגיע לראש. יש יותר חמצן במערכת אם נושמים יותר עמוק. חשוב לזכור שהגוף זה הכלי שמשרת אותי, ואם לא אשמור עליו, מי ישמור?"
 
ציינת בספר "הרפואה הסינית" שלא בריא לאכול את מזון מן החי. איך אתה מסביר את העובדה שהסינים אוכלים כל דבר שזז?
"זה נכון שלסיני (בניגוד להודי, למשל) אין בעיה לאכול את כל שזז, אבל למעשה הסיני אוכל חלבון מן החיבכמות שהיא עשירית מהחלבון החי שאוכל האמריקאי. אצל ההודי למשל, מטעמי דת אסור לשחוט את הפרה: אצל הסינים זה מטעמים כלכליים. כדי לקבל עשרה קילו של מזון פרה, צריך לתת לה 100 קילו של מזון ולסינים אין את המשאבים האלה; לכן הם גם יותר בריאים.
אני לא אוכל בשר גם מטעמי מוסר וגם מטעמי תבונה: האדם אינו אוכל בשר מטבעו: אין לנו שיניים של טורפים, מעיים, ציפורנים, כוח פיזי כשל טורף, כוח ריצה כדי לצוד. המוח שהמציא מלכודת או רובה צייד לא שינה אותנו ביולוגית כבעלי יכולת לעכל את הבשר הזה. נכון שלא מתים מהבשר הזה, אבל זה לא המזון האידיאלי לאדם. ירקות ופירות הם מזון ללא ספק יותר בריא. רק במערב הסעודה הסינית היא קותלי חזיר ועוף מוקפץ; הסיני לא אוכל כל יום בשר."
 
ממה עוד מומלץ להימנע?
"ממלח למשל. הוא שייך לעולם הדומם, והאדם כבעל חיים לא אמור לאכול מעולם הדומם, אלא מהצומח (ו/או מהחי). מעבר לכך, מלח משמין. אמנם אין בו קלוריות אבל הוא סופח נוזלים. 2/3 ממשקל הגוף הם מים, לכן סתם סופחים נוזלים-משמינים. ומלח גם פותח את התיאבון.״
 
במבט לאחור, איך אתה מסכם את הלימודים?
"הלימודים פתחו לי את העיניים, סידרו לי את הראש. ללמוד מהסינים היתה לי חוויה שהורידה לי פלאים את הארוגנטיות המערבית לפיה כביכול אנחנו טובים יותר וחכמים יותר מאשר אנשי המזרח הרחוק. הלימודים בסין ארגנו לי מחדש את נקודת המבט שלי על החיים: אנשים שכביכול פרימיטיביים הרבה יותר מאיתנו, בעצם נבונים מאיתנו, המחשבה שלהם הרבה יותר מעמיקה, התרבות שלהם לא פחות עתיקה. פרט לזה החוויה העניקה לי בריאות, כי אתה לא יכול לעסוק היום ברפואה סינית שמלמדת על בריאות בלי לשמש דוגמה; לכן אני משתדל ללכת לישון מוקדם. אני לא שותה קפה, לא מעשן, לא אוכל בשר, לחם לבן, סוכר או מלח, וכמובן שואב סיפוק מהעזרה לאנשים."


הומרוס, עיתון הסטודנטים לרפואה של אוניברסיטת ת"א, יוני 2004
 
 
 
 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים