צרו קשר
כיצד לזרז ריפוי מחלות ולהאט את הזדקנות הגוף
הקדמה לספר 'גילויים על רפואה ותזונה'

מישהו תאר פעם את המוח האנושי כמכונה המורכבת ביותר שנוצרה אי-פעם בטבע. המוח שלי הוא המאפשר לי לכתוב עכשיו את הדברים האלה, ממש כפי שהמוח שלכם מאפשר לכם לקרוא אותם. ואם אתם שואלים, באמצעות המוח כמובן, מה פתאום כל כך הרבה "מוח" כבר בפסקה הראשונה? אענה לכם: כדי להכין אתכם לקריאת הספר הזה. 
המוח מככב בספר שלפניכם. הוא מוזכר בו למעלה מ-1,000 פעמים. המחבר הוא רופא נוירו-כירורג בהתמחותו, המכיר את המוח לפנַיי ולפנים (תרתי משמע, כיאה למנתח מוח), לכן הוא מרבה לעסוק בו.
המוח הוא זה שיוצר את המציאות לגבינו והוא גם מי שאחראי על התייחסותנו אליה. הוא הגורם לנו "לאהוב" משהו או "לא לסבול" אותו והוא לוקח חלק בכל ביטוי רגשי שלנו. אבל כדאי לדעת שלמוח יש גם רגשות משלו, דברים שהוא "אוהב" או "לא סובל". כל פסיכולוג יודע, למשל, שהמוח אינו סובל תנאי אי-וודאות. זו אחת הסיבות מדוע נוח לו לאדם להישאר בתחום מערכת המושגים, המחשבות והרעיונות המוכרים לו. 
לא קל לצאת מתוך המסגרת המחשבתית, בייחוד כאשר מדובר במדע הרפואה. מחבר ספר זה בהחלט מנסה. 
בנוסף לביקורתו הקשה כנגד התנהלות הממסד הרפואי, עושה ד"ר בליילוק מאמצים להעיר את תשומת לב חבריו הרופאים, כי ישנה גם חשיבה בריאותית "אחרת", מחוץ לקופסה. (תסלחו לי, אבל איני יכול שלא להיזכר עכשיו באימרתו של הסופר הבריטי טרי פראצ'ט: "אהיה מוכן לעודד חשיבה מחוץ לקופסה, רק כאשר יוכיחו לי שיש חשיבה בתוך הקופסה...)
הרחבת "קופסת החשיבה" הרפואית, מתבטאת אצל המחבר, בין היתר, בהכרה, כי יש להתייחס אל התזונה לא רק כאל משהו טעים-או-לא/משמין-או-לא, אלא כאל כלי רפואי לכל דבר.
ד"ר בליילוק קובל על כך שרופאים אינם לומדים תזונה (והוא צודק: מוסכניק שלא יודע איזה דלק מתאים לאיזה סוג מנוע?!). מתוך ביקורתו על ההשפעה הגדולה שיש לתעשיית התרופות על הממסד הרפואי, אפשר להבין מדוע אין מלמדים עדיין תזונה בפקולטות לרפואה: א. אין תאגיד שיכול לעשות הון מחינוך לאכילה בריאה, ב. יש קושי לתעשיית התרופות ליצור פטנט רשום (ולהרוויח כסף רב) על חומרים שנוצרו בטבע.
המחבר בא חשבון גם עם הממסד הפוליטי, המשתף לדבריו פעולה עם תעשיית התרופות ותאגידי ענק אחרים ('הון ושלטון' כבר אמרנו?), תוך התעלמות מהנזק הבריאותי העלול להיגרם מכך. 
לאחר עיון מעמיק באינספור מחקרים רפואיים, יודע ד"ר בליילוק להצביע על השחקנים הראשיים במגרש בריאותנו. הוא מסווג אותם (ממש כמו במערבונים הישנים ההם) ל-"טובים" ול-"רעים". הרעים, במשחק הביוכימי בגופנו, הם 'הרדיקאלים החופשיים' הפוגעים בבריאות התאים; הטובים, הם 'נוגדי החימצון' המנסים למנוע זאת מהם. הטיפול התרופתי-תזונתי המוצע על ידו: שימוש יומיומי בתוספי תזונה (ויטמין C, סלניום ועוד) הידועים כנוגדי חימצון.  
אגב אורחא, תוך התייחסותו למזון עשיר בנוגדי חימצון, כותב ד"ר ראסל בליילוק "תזונה טבעונית, השוללת לחלוטין [ההדגשה במקור] אכילת מוצרים מן החי, כולל ביצים וחלב, היא אחת מצורות האכילה הבריאות ביותר שתוכלו לאמץ." (ע' 242)
במאמר מוסגר אציין, שאני מיישם הלכה למעשה כבר עשרות בשנים את האמור בפסקה האחרונה. כולי תקווה כי באחד מספריו הבאים, שייכתבו יש להניח כבר מחוץ לקופסה, נפגוש הרחבה והעמקה של דבריו אלו.  
כדי להדגיש את חוסר ההבנה השורר בקרב חוקרי התזונה בארה"ב, מדווח לנו הספר כי במחקרים תזונתיים שם מתייחסים אל מנת הצ'יפס כאל מנת ירק. (לאחרונה, בסוף שנת 2011, התבשרנו כי גם הפיצה הוגדרה שם כירק!) 
מי שמחפש חיזוקים כנגד שיטת החיסונים (גם לתינוקות וגם נגד נגיף השפעת) ימצא אותם בספר זה. ומי שעדיין לא שוכנע בנזק הנגרם מהפלרת מי השתייה (הוספת פלואור למים) סביר שישתכנע עתה. 
בכל מקרה, חשוב שתישמע במקומותינו קביעת ד"ר בליילוק: "הרפואה הקונבנציונאלית אינה התשובה המדעית היחידה לבעיות הבריאות שלנו." (ע' 370), כמו גם דיבורו הגלוי על נזקי האנטיביוטיקה.
הספר הזה בהחלט מומלץ לקריאה. בייחוד לרופאים. כן, גם לאותם 65% מהציבור הישראלי, שעל פי הסטטיסטיקה האחרונה עדיין לא פנו לשיטות הריפוי הטבעי. 
בברכת בריאות! 
שלכם, 
ד"ר גדעון רון

פורסם בספר 'גילויים על רפואה ותזונה' מאת ד"ר ראסל בליילוק, פוקוס, 2012 


מבחר מאמרים מאת ד"ר רון ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון
 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים