צרו קשר
הרזיה נינוחה ובריאה


כנהוג במקומותינו, מתעורר הממסד בדרך כלל רק כאשר נושא מסוים הוא כבר בגדר ''אסון''. בנושאֵי בריאות נוטים להשתמש במונח ''מגיפה''. כך הוגדרה בעולם המערבי השמנת-היתר (Obesity). ד"ר רון, מומחה לרפואה סינית, יציג את המבט הסיני בנושא זה.

האמת היא, שנמאס כבר לשמוע על דיאטות והרזייה. אבל אם ניגשים לנושא מתוך האספקט הבריאותי – הרווח הוא כפול: קודם כל מבריאים (גם אם לא חולים), כלומר מרגישים יותר חזקים, עירניים ומצב רוח טוב יותר; וכבונוס – משילים כמה קילוגרמים.
ובהקשר להגדרת ההשמנה כ''מגיפה'': בכינוסים שנערכו ובמִנשרים שפורסמו, הוכרזה מלחמה על הנֶגע. ומכיוון שתוצאת ה''נֶגע'' היא גופנו (השמן יתר על המידה), יוצא שאנו מכריזים מלחמה על גופנו שלנו. זו דרך שגויה בה פסעו רבים וטובים, אשר ירדו אולי אי-אילו קילוגרמים, אך העלו אותם בחזרה.
גישת הרפואה הסינית לנושא ההרזיה גורסת, כי כשם שאנו מקרבים אלינו ילד חולה ולא דוחים אותו, כך עלינו לאהוב את גופנו המשמין, עוד יותר אפילו מאשר קודם; ורק אז יש סיכוי שבאמת נִרזה – ולא רק באופן זמני.
זה קשה, אך לא בלתי אפשרי. רפואת המחטים הסינית מסוגלת להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. הדיקור במחטים מאפשר זאת.
מאז ומתמיד התייחסו הסינים לקלקולֵי הגוף כאל תוצאה של הפרת האיזון בגופנו.
זה האיזון המאפשר לגוף לעבֵּד את הדרוש לו ולשרוף את המיותר. תיפקוד זה מושפע משלושה גורמים עיקריים:
1. איזוננו האנרגטי. 
2. מצבנו הנפשי. 
3. איכות וכמות המזון הנאכל. 
עם חוסר האיזון האנרגטי מתמודדת הרפואה הסינית, כאמור, בהצלחה יתרה, בעזרת טיפול במחטים. דוקרים את העור בנקודות המשפיעות על האפיקים (מרידיאנים) הנמצאים ב''עודף'' או ב''חסר'', ועל ידי כך מחזירים את הגוף לשיווי המשקל הרצוי.
על היות הרגש אחראי על אכילת-היתר, אין צורך להרחיב את הדיבור. על מצבנו הרגשי אפשר להשפיע עם הדיקור ללא קושי: לכל אפיק ישנו רגש המשויך אליו וכאשר האפיק אינו מאוזן, הרגש יוצא מכלל שליטה. פחד, למשל, מזוהה עם הכליות, כעס – עם הכבד, עצב – עם הריאות, דאגנות-יתר – עם הטחול. האיזון הרגשי, הפותח בסופו של דבר את אפיק הלב, מאפשר לנו לאהוב את גופנו גם אם חרג מהציפיות. 
מכאן פתוחה הדרך להתמודד עם האספקט השלישי, האוכל: לאחר יצירת האיזון האנרגטי והרגשי הופך נושא האוכל לפחות בעייתי. קל יותר להתמודד עם הרגלי אכילה לא טובים: פוחת הצורך במָתוק ובבצקים (אפיק הטחול); איזון הכליות מפחית לנו את הצורך במלח (המשמין מאוד עקב תכונותיו לספוח נוזלים ולפתוח תיאבון); וכמובן ששבֵעים עם פחות מזון (אפיק הקיבה).
ראוי להדגיש כי חילוף החומרים משתפר (כתוצאה מאיזון הכבד) ופעילות המעיים הופכת לסדירה (אפיק המעי-הגס). כמו כן קל יותר להתחיל ולהתמיד בפעילות גופנית (צעידה למשל), כפועל יוצא של ארגון הטחול (האחראי על השרירים).
מכאן משתמע שכדי לרזות ולהישאר רזים, אין צורך ב''דיאטה'' המכניסה ברוב המקרים את הגוף (והנפש) ללחץ, אלא באיזון המערכת כולה, שבעקבותיו אנו משיגים את יעדנו המשקלי.


פורסם ב-msn, אוגוסט 2004

 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים