צרו קשר
טבעוני זה בריא?
מאת יפה האוזר 
                                                         [דברי ד"ר רון בסגול]

מה ההבדל בין צמחונות לטבעונות. למה הטבעונים מתעקשים לא לאכול מעדנים כמו בשר, ביצים ומוצרי חלב. האם הם באמת בריאים יותר מאנשים אחרים, או שהתפריט הזה דווקא גורם להם לחוסר מזיק בוויטמינים ■ איך מכינים בבית נבטים ואיך מכינים חלב שקדים ■ טבעונות, סקירה
 
האידיאולוגיה של הצמחונות מדברת על הימנעות מאכילת בשר מטעמי מוסר טהורים (לא להרוג את בעל החיים כדי לאכול את בשרו). הטבעונות, לעומת זה, באה מכיוון שונה לגמרי, ומדברת על אכילה בריאה. כלומר, הבחנה בנזקים הבריאותיים שגורמים מיני מזונות שונים, והימנעות מאכילתם.
 
״אם אתה צמחוני אתה לא בהכרח בריא, אבל אם אתה טבעוני אתה הרבה יותר בריא". מחדד את ההבדלים גדעון רון, ד״ר לרפואה סינית, מנהל היחידה לרפואה אלטרנטיבית בצפת.
ד"ר רון, תושב אמירים, מציין כי הטבעונות היא לא רק תפריט, אלא בעיקר דרך חיים של השתלבות בטבע, ובתור שכזו היא משפרת את איכות החיים ואת תפקודן של כלל המערכות בגוף. הוא מדגיש שהטבעונות תכלול לא רק תפריט נכון, אלא פונקציות חיוניות נוספות כמו: שינה מספקת, תנועה ונשימה נכונה של אוויר נקי.
מה מותר ומה רצוי
את המזונות הוא מחלק לשלוש קטגוריות: מזון (רצוי), אוכל (אפשרי), וחומרים זרים (מזיקים).
מזון (רצוי) הוא מזון טבעי אורגני (שלא עבר תהליכי עיבוד תעשייתי וריסוס כימי): ירקות ופירות חיים ויבשים, נבטים של דגנים וקטניות (רצוי להנביט לבד), כל סוגי האגוזים, יוגורט מאגוזי קשיו, חלב שקדים ולתינוק - חלב אם.
אוכל (אפשרי) כולל ירקות מאודים ואפויים (חלק מהוויטמינים נהרס בחום ולכן המזון אינו מזין כמו מזון הטבעי), מיני דגנים מלאים נבוטים, טחינה מלאה ותבלינים טבעיים.
אוכל מזיק (חומרים זרים) שאינו אורגני ומצויים בו: כל סוגי הבשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב, מוצרי קמח לבן, אורז וסוכר לבן, עוגות. חומרים זרים נוספים: קפה, תה, אלכוהול, שוקולד, מזון משומר ועם צבעי מאכל, משקאות בהמתקה מלאכותית.
טבעונות וסידן
ירחון אמריקאי לתזונה קלינית מדווח על מחקר (1972, ע״י ד״ר אליס וד״ר הולש) שבו נבדקו קבוצת נשים וגברים צמחוניים, וקבוצת אוכלי בשר בגילאים 77-53 ובמצב בריאותי זהה. המחקר הראה באופן חד משמעי כי עצמותיהם של הצמחונים (בכל הגילים שנבדקו ובכל קבוצות המין) היו פחות נקבוביות ופחות פריכות ושבירות, ויותר חסונות ביחס לקבוצת אוכלי הבשר.
החוקרים הסבירו את הממצאים בכך שהתפרקות הבשר בגוף יוצרת עודף של חומצות בדם. כדי לנטרל את החומציות הרבה ולאזן את הרכב הדם, דואג הגוף להפרשת סידן (שהוא חומר בסיסי) מהעצם לדם, דבר הגורם להמסת העצם.
״המזון שאנו אוכלים יוצר חומצה או בסיס לאחר עיכולו, כשהוא נספג במחזור הדם. הרכב הדם הוא בסיסי ולכן עלינו לאכול מזון היוצר תגובה בסיסית, כדי לתמוך בבסיסיות הזו. כאשר אוכלים מזונות שיוצרים חומצה (בשר, גבינה, לחם), הגוף דואג להוצאת תרכובות סידניות (שהן בסיסיות) מן העצמות למחזור הדם, כדי להעלות את רמת הבסיסיות בדם״, מסביר רון.
למעט העובדה שבשר יוצר חומצות, טוענים הטבעונים שגם החלבון המצוי בו (בעיקר זה שבבשר הפרה), קשה לעיכול יותר מן החלבון הצמחי שמתעכל במעי האדם טוב יותר. (החלבון הצמחי נמצא במזונות כמו שעועית, חומוס, עדשים ושקדים)
״האדם״, אומר ד"ר רון, ״משתייך למשפחת היונקים, אוכלי הפרי, הירק והשורשים, שהמבנה האנטומי שלהם איננו מותאם לאכילת בשר. חוץ מזה, אף יונק אינו יונק אחרי שנגמל. והרי הפרה מקבלת את מרכיבי המזון להם היא נזקקת מהירק שהיא אוכלת, ואותם היא מעבדת לעצמה ולעגלים אז למה צריכים בני האדם להשתמש בחלבון וסידן יד שנייה ולא לקחת ישר מן המקור?״
 
הטבעונים פוסלים את אכילת המזונות שמקורם מן החי (בשר, ביצים, מוצרי חלב) גם בגלל שהם מכילים אחוז גבוה של שומנים רוויים.
״במחקר מקיף שהשתרע על 34 שנים, החשוב מסוגו בנושא זה, הוכח הקשר בין טרשת העורקים (היווצרות משקעים שומניים בכלי הדם הגורמים להיצרותם ולסתימתם), לבין צריכת שומנים רוויים. ממצאי המחקר שפורסמו בשנת 1990 בירחון הבריאות הנודע ׳לנצט׳, מראים כי רמה גבוהה של שומנים רוויים בדם, גורמת לשכיחות הופעתה של הטרשת הנפוצה (M.S) ואף לתמותה ממחלה זו״. אומר ד״ר מרדכי הוכברג (Ph.D). בניסוי שהחל בשנות החמישים, נבדקו 144 גברים ונשים חולים בטרשת נפוצה שסווגו לשלוש קבוצות לפי חומרת המחלה. הנבדקים קיבלו דיאטה דלת שומנים רוויים במשך 34 שנים. גם כמות השומן הכללית בתפריט היומי צומצמה.
הן בקבוצת הדיאטה והן בקבוצת הביקורת צרכו האנשים אותה כמות של קלוריות ממקור השומן, אך בקבוצת הדיאטה, השומן היה בלתי רווי – רובו שומן צמחי, ואילו בקבוצת הביקורת הצריכה היתה בעיקרה של שומנים רוויים. המרכיב החשוב בתפריט הדיאטה היה הירקות. את תצרוכת החלבון (היא נקבעה ל90-60 גרם ביום) סיפקו דגנים, גרעינים ואגוזים למיניהם, אך גם דגים ובשר הודו ועוף רזה.
״עם תום 34 שנות הניסוי התברר כי בכל שלוש הקבוצות, היתה הפגיעה יותר קשה במי שלא הקפידו על תפריט דל בשומנים רוויים״. אומר ד״ר הוכברג.
״שיעור התמותה עלה ככל שצריכת השומן הרווי היתה גבוהה יותר (21% שאכלו פחות מ-20 גרם ביום, לעומת 79% שצרכו כמות יומית של עד 25 עד 42 גרם). אצל הנבדקים שחזרו לתפריט עתיר השומנים, גם אחרי 5-10 שנים הוחרפה המחלה. לעומתה נבלמה התדרדרות המחלה ואף ניכר שיפור אצל מי שצמצמו בשומן מן החי והעדיפו שומן מן הצומח״.
 
ויטמין B12
ויטמין B12 – בניגוד לשאר הוויטמינים הנוצרים בגוף הצמח – מיוצר רק על ידי חידקים, הנמצאים במעיים ובהפרשות של בעלי חיים, לכן בעידן הסטריליות בו אנו חיים (הנגרמת מהכלור המוסף למים), יש לא פעם חסר בויטמין הזה לנמנעים מחלבון מן החי. נושא זה נבדק ונחקר היטב בארה"ב, ועל פי המחקרים גם מוצרי סויה וסוגים רבים של אצות-ים אינם מכילים את הוויטמין במידה מספקת.
״ויטמין B12 חיוני ביצירת כדוריות הדם האדומות, והכרחי לגדילה ולהתפתחות התאים ולפעילות עצבית תקינה״, אומרת פנינה בר-סלע, ד״ר לביולוגיה ולתזונה. ״רמה מספקת של B12 חשובה במיוחד בזמן ההריון וההנקה. תינוקות שניזונו זמן ממושך מחלב אם שחסר בו הוויטמין, עלולים לסבול מנזקים בלתי הפיכים כמו נזק מוחי ועיכוב בהתפתחותם הכללית.
״בטבע, בעלי חיים צמחוניים כמו סוס, פרה ופיל, מייצרים אותו בכמות מספקת, אבל האדם מייצר כמויות מעטות שאינן עונות על צרכיו, כנראה בגלל המזון המתועש והמשומר שפוגע ״בבריאות המעיים״.
ד"ר בר-סלע סבורה שהיעדרו של B12 מעולם הצומח מהווה בעיה לטבעונים שעלולים להיקלע למצב של מחסור. לדבריה, במזון שמקורו בעולם החי ובו נמצא B12 (כמו מוצרי בשר) יש גם הרבה חומרים מזיקים. כדי לא להגיע למצב של חוסר, המלצתה היא להימנע מאכילתם של מזונות אלו ולספק את התצרוכת הדרושה בכדורים. ״גם כשאוכלים מזון שמכיל ויטמין זה, לא תמיד הקליטה מובטחת. על מנת שהוא יספג, נחוץ שיימצא בקיבה חלבון מיוחד שנוצר אצל אנשים בריאים. הוא חסר אצל אנשים החולים במחלות מסוימות ולכן עליהם לקבלו בזריקות.
רצוי מאוד לא להגיע אפילו למצב של חוסר קל בוויטמין זה, כי חוסר גורם לתופעות כמו: לשון רגישה וכואבת, חולשה, איבוד משקל. כאבי גב, עקצוצים בכפות הידיים והרגליים והפרעות עצביות. במחסור קשה מופיעה אנמיה המאופיינת בשינוי צורת תאי-דם, איבוד תחושה והפרעות קשות במערכת העצבים. אצל קשישים, תופעות אלה נפוצות יותר״.

מעריב, יולי 1994 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים