צרו קשר
ילדי תנובה
מיכל לברטוב              
 [דברי ד"ר רון בסגול]


זה מתחיל בגיל חמש: ילדים בכל העולם המערבי, וגם בישראל, מסרבים לגעת בבשר. דאגה לבריאות והזדהות עם בעלי חיים הם רק חלק מהמניעים. בפנימיית הכפר הירוק, 40 תלמידים ביקשו אוכל צמחוני וההנהלה נענתה. גם רוב ההורים ויתרו על המאבק.
 
נופר מזרחי מגן יבנה, בת 7.5, עמדה בצהרי יום העצמאות בפינת המדשאה המרכזית של גן העצמאות בתל- אביב והביטה בפחד בבת דודתה אורטל, המבוגרת ממנה בשנתיים. אורטל תפסה בשתי אצבעות חתיכת שישליק נוטפת שומן, וליהטטה בה בעליזות במרחק סנטימטרים ספורים מחוטמה של נופר. ״תטעמי, תטעמי״, התגרתה, אבל נופר התבצרה בעמדתה: ״איכס, זה איכס!״
שתי הילדות באו לגן עם משפחותיהן למנגל חגיגי מסורתי. ההורים והדודים צלו על האש סיח אחרי סיח וכולם טרפו. נופר הסתפקה בפירות, לצערם של הוריה, רויטל ושלמה. כבר יותר משנתיים היא מסרבת להתקרב לבשר, עוף ודגים. ״זה נראה מגעיל, כאילו שאני עומדת לאכול נחש״.
בישראל, כמו בכל העולם המערבי, הצמחונות מתפשטת והולכת. ד״ר דורית קלוסקי, מנהלת מחלקת התזונה במשרד הבריאות, אומרת כי מחקרים שנערכו באנגליה ובארה"ב מלמדים שהתרחבות התופעה מקיפה גם ילדים ובני נוער. לדבריה, המניע העיקרי שילדים מדווחים עליו במחקרים הוא רצון להימנע מהרג בעלי חיים.
עירית לבנה, הממונה על תחום הבריאות במשרד החינוך: ״אני בפירוש חושבת שילדים היום נחשפים לכל מיני שינויים באורח החיים ובסגנון החיים. אחד מהם הוא צמחונות״.
דייוויד מסי, בן 24, גרפיקאי מתל אביב, הקים לפני שבע שנים את "אנונימוס״, תנועה לזכויות החיות. לדבריו התנועה מונה היום כ-650 פעילים, רובם הגדול צמחונים. ״הצמחונות צוברת תנופה״, הוא אומר. "אני מסתובב בבתי ספר בארץ מקריית שמונה ועד אילת, ונפגש עם ילדים מכיתות ב׳ עד י"ב. כמעט בכל כיתה שבה אני מרצה מתברר שיש לפחות שני צמחונים״.
פיליס גלזר, יועצת קולינרית ומחברת ספרי בישול, בעיקר בתחום המזון הטבעי, עלתה מארצות הברית לפני 20 שנה. ״כשהגעתי ארצה התדמית של אוכל צמחוני היתה של משהו שמתאים לזקנים ולתמהונים. אני באתי מהאווירה של קליפורניה, מההיפים והגרנולה ותפסתי את האוכל הצמחוני כמאוד אקולוגי, חשוב ובריא״. רוב אוכלוסיית העולם, מזכירה גלזר, צמחונית מחוסר ברירה, ובעולם המערבי צמחונות היא עניין אופנתי והיום יש בה יותר התעניינות מאי פעם. לדברי גלזר, פונים אליה ילדים ומבקשים סיוע בכתיבת עבודות על צמחונות ולהתרשמותה, ילדים רבים בישראל מפגינים מודעות אקולוגית גבוהה, לרבות אהדה לצמחונות: ״הם לומדים שמשדה שבו מגדלים מרעה לפרות אפשר להאכיל יותר אנשים אם יגדלו שם פירות וירקות. יחד עם זה, אצל הרבה ילדים הצמחונות מתחילה מכך שהם מבינים שהעוף שהם רואים בסיר הוא בעצם ציפור מתה״.
וההורים פחות נלחמים איתם?
״נכון. צמחונות כבר לא נתפסת אצל הורים כאיזה שיגעון מוזר, כי היום יותר אנשים שמעו שבשר יכול להיות לא-בריא. הורים בני ארבעים פלוס, שעוברים בעיות בריאותיות אצלם או אצל חברים שלהם, ויודעים למשל, לייחס עודף כולסטרול לבשר אדום, מתעקשים פחות שהילדים יאכלו בשר״.
קירסטן ועמרי מירון, צלם ומתורגמנית, לא סובלים מבעיות בריאות אבל נמנעים מבשר אדום. עמרי: ״לפני חמש עשרה שנה למדנו בניו-יורק ובתקופה ההיא היינו צמחונים. כשחזרנו ארצה התחלנו לאכול בשר לא-אדום, אבל לא בכמויות גדולות: אנחנו לא אוהבים את ההתעסקות בהכנת דגים ועוף. לפעמים קונים נקניקים ושניצלים, או אוכלים דגים כשיוצאים לאכול בחוץ״. מונה מירון, בתם הבכורה, חקרה כבר בגיל חמש את אמה על מקור הפסטרמה, וכשהתהליך התברר לה הודיעה שבפסטרמה היא לא תיגע יותר. כיום היא בת 9.5 ומדווחת על התרחקות ממאכלי בשר נוספים: ״לאט לאט הפסקתי לאכול גם שניצל ודג. הרגשתי לא נוח שרואים בבשר שזו היתה פעם חיה. כל העצמות האלה, והעיניים של הדג. לא נעים״. לא היה לה קל כל כך לוותר, היא אומרת, כי היא דווקא אוהבת בשר. ״אילו לא הייתי יודעת ממה הבשר עשוי, אני חושבת שהייתי אוכלת אותו״.
אז את לא צמחונית?
״אני כבר לא קוראת לעצמי ממש צמחונית, כי אני אוכלת המבורגרים. לפעמים, כשמוגש עוף, אני מחכה שיוציאו חתיכות קטנות ממנו, כך שזה לא ייראה כמותרנגולת. יש דברים שממש מגעילים אותי: כשאני שומעת על אנשים שאוכלים לשון של פרה למשל".
אחיה של מונה, נעם, 5.5, לא נוגע בבשר כלל. "אני לא אוהב לראות חיות מתות", הוא אומר. קירסטן מירון: כשהילד מסתכל על השניצל ושואל אם זה עוף או טבעול, קל להבין שהוא ממש צמחוני״. עמרי: ״אני חושב שנעם לא אוכל בשר כי זה לא טעים לו. אצלו הצמחונות נובעת מבררנות באוכל. יש לי הרגשה שהטיעון של ׳החיה המתה׳ הוא השפעה של מונה עליו״.
הבעתם התנגדות, ניסיתם קצת לשכנע את הילדים?
קירסטן: ״לא. אנחנו מכבדים את ההחלטה שלהם. גם אותי מגעיל להכין עוף. אני מסוגלת אמנם לאכול אותו, אבל בהחלט מזדהה עם מונה״.
רויטל מזרחי, אמא של נופר, מתייחסת אחרת להעדפות של בתה: ״אני תמיד מכינה בשר בבית – לכולם. אז אני שמה מנה גם בצלחת של נופר. המנה הזאת נזרקת בסופו של דבר לזבל. מתקיימים ויכוחים סוערים בבית, ושלמה ממש כועס עליה״. נופר: ״אבא מכריח אותי לאכול, אז אני מעבירה את הבשר לצלחת של אחי או של אחותי. לפעמים ההורים מבטיחים לי שאם אוכל בשר, הם יקנו לי המון בובות ברבי. אבל אני לא אוכלת, כי אני יודעת שממילא יקנו לי את הבובות״. גם אחיה של נופר, אלירן (12), אינו אכלן בשר גדול. הדם, הוא אומר, מגעיל אותו. אבל הוא מוכן להתפשר ולאכול קציצות או המבורגרים.
יש הורים שמנסים להגניב לילד בשר מוסווה. ״בהתחלה ניסיתי לרמות״, מודה בת-שבע אוחיון, טבחית מנהריה, ומספרת שנהגה לקנות לבנה אלדד (7) נקניקיות בשריות ולכתוב על העטיפה ׳טבעול׳. ״אבל הילד קרא כל מה שהיה כתוב על האריזה ולא נגע בנקניקיות. עכשיו, אחרי שמונה חודשי צמחונות, הבנתי שזה העיקרון שלו ואני לא מרמה יותר״.
אלדד אוחיון, בדיוק כמו מונה מירון ונופר מזרחי, חובב חיות מובהק. הצמחונות הוכרזה אצלו ביום כיפור האחרון, כשאמו לקחה אותו לראות איך שוחטים תרנגולים לכפרות. בת-שבע אוחיון: ״זה עשה טראומה לילד. אילו הייתי יודעת שבעקבות זאת יפסיק לאכול בשר, לא הייתי לוקחת אותו לשחיטה״. אוחיון מוסיפה ומספרת שהיא רואה את אלדד מנסה לשכנע את אחותו הקטנה, בת 4, ללכת בדרכו. ״את צריכה לשמוע אותו מספר לקטנה שהתרנגולת שהיא אוכלת דומה לתוכי שלנו״.
כששוחחתי עם הצלם משה שי על הכנת התמונות לכתבה זו, התברר שהוא מכיר את הנושא מקרוב: טלי, בתו בת ה-12, אוהבת חיות ואינה מוכנה לפגוע בהן בכל צורה שהיא. כבר בגיל 5 הוציאה את הבשר מהתפריט. ״בהתחלה המשכתי לאכול נקניקיות בכל זאת, כי אמא שלי לא חשבה שאני רצינית בעניין הזה, אז היא לא אמרה לי שגם נקניקיות זה בשר״. אחיה הגדול הסביר לה את עובדות החיים כשהיו בארוחה אצל הסבים. היא מיהרה לוודא עם הסבא שהאח לא מקנטר אותה סתם ומאז נלמד הלקח. עדנה שי: ״רק כשראיתי שהיא מוכנה לוותר על הנקניקיות, שאהבה מאוד, הבנתי כמה היא רצינית״. אבל טלי ממשיכה להיות חשדנית. ״להורים שלי אני מאמינה שהם לא יגישו לי בשר או אוכל שבושל עם בשר, אבל כשמתארחים, ונראה לי שיש בשר באוכל, אני לא נוגעת. אני לא חושבת שמנסים לדחוף לי אוכל, אבל הרבה אנשים לא מבינים, הם חושבים שאם הוציאו מהמרק את חתיכת העוף, אז זה כבר לא בשרי".
אז צמחונות מקשה על החיים?
לא, אבל זה לא נעים, במיוחד אצל אנשים שהם לא מהמשפחה הקרובה ולא מכירים את השיגעונות שלי. לדודות שלי אין סבלנות לחקירות על הרכב האוכל שהן בישלו. לפעמים, כשהכיתה נוסעת לטיול, וכולם אוכלים באיזשהו מקום, אני פוחדת לאכול, אז אני מוצאת תחליפים״. טלי בכיתה ז׳, ולדבריה יש בכיתתה 5 צמחונים, מתוך 24 תלמידים. ״פעם היו רק עוד שניים והשנה נוספו עוד כמה״.
עדנה שי מודה שההחלטה של בתה לא קלה לה: ״לפעמים זה מעצבן. אם אני מכינה אוכל בשרי במטבח, והיא נכנסת ורוצה לאכול משהו, אני צריכה לשטוף ידיים לפני שאגע באוכל שלה״. בכלל, הצמחונות של טלי שי הופכת קפדנית יותר. ״לפני כמה שנים קנינו סלון מעור, וראיתי שהיא יושבת על הספה עטופה בשמיכה. הסברתי לה שהעור עבר תהליך של עיבוד, והיא השתכנעה להסיר את השמיכה, אבל לא בקלות״.
השלמות תזונתיות? ההורים לקחו את הילדה לתזונאית, ועברה בדיקות רפואיות כדי לוודא שלא חסר לה כלום. בכל, זאת עדנה שי מודאגת. ''״הייתי מאוד שמחה אילו היתה אוכלת רגיל, אבל אני מכבדת את כוח הרצון שלה. הלוואי שהיה לי כזה כוח רצון״.
עפרה לובצקי, פסיכולוגית קלינית ומרצה לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת ת״א, מצביעה על ההבדל בין צמחונות של ילדים לזו של בני נוער: ״בסביבות גילאי חמש-שש עובר הילד את התקופה האדיפאלית של קליטת המזון, ובשלב הזה מתפתחת פנטסיה של התעברות דרך הפה. קיים פחד מהשמנה, פחד מלקלוט ולפלוט. אוכל נתפס כמקושר לסאדיזם ולקניבליזם במובן החייתי, הטורפני. צמחונות בגיל הזה עשויה לנבוע מהתגוננות מפני פנטסיות ודמיונות של הילד, בנוגע למה שהוא מכניס לגוף דרך הפה״. בגילים אלה, מוסיפה לובצקי, ילד מתחיל להבין את עובדות החיים, וגם לקלוט את פשר המוות. ״הוא עדיין לא חושב על המוות בהקשר של עצמו, אבל יודע לקשר את המוות עם בעלי חיים, ומפחד ממעורבות בהריגת בעלי חיים״.
מתוך אהבת בעלי חייב?
״לא בהכרח. נכון, הילד לא רוצה להרגיש מעורב בהרג, אבל באותה מידה זה גם רצון להגן על עצמו״.
איך צריכים ההורים להגיב?
״אלה תופעות טבעיות, ספונטניות ובדרך כלל חולפות. הורים צריכים לכבד את הילד, ולקבל בסבלנות את שגעונות האכילה. אם זה טבעי ונורמלי, לא צריך לעשות מזה עניין. כמובן, אם זה מתחבר לתופעות אחרות, ולקונפליקטים קודמים, צריך ללכת לייעוץ. אם לא, שפשוט יוודאו שיש אוכל חלופי״.
איך יודעים מתי זה טבעי ונורמלי, ומתי קיימת ממש בעיה?
״השלב ההתפתחותי הוא המשך של שלבים קודמים: ההנקה, הגמילה, המעבר מהאכלה לאכילה. אם היו תקלות בשלבים הקודמים, ייתכנו מאבקי כוח חזקים במיוחד גם בהקשר של צמחונות. כשנכנסים לתמונה חשדנות ומאבקי כוח – משני הצדדים – יכולה להיווצר בעיה. וזה כבר לא מצב טבעי״.
גדעון רון ממושב אמירים, דוקטור לרפואה סינית ומחבר הערך ״רפואה לא-קונבנציונלית״ באנציקלופדיה העברית, טוען שצמחונות היא אורח החיים הטבעי לאדם. ״תינוקות לא אוהבים בשר. כבר לפני שנים נעשה בארצות הברית ניסוי שבו הניחו בחדר קעריות עם חתיכות בשר ליד קעריות עם פירות צבעוניים. הילדים העדיפו את הקערות עם הפירות. את כולנו מרגילים לאכול בשר, אבל ילדים קטנים עדיין לא איבדו את האינסטינקטים שמונעים מאדם לאכול בשר. כנראה שגירויים קטנים יכולים לגרום להם להוציא לפועל את האינסטינקט הבסיסי של רתיעה מאכילת בשר״.
ובני נוער?
רון: ״צמחונות נפוצה אצל נוער יותר מאשר אצל מבוגרים. הנוער היום הרבה יותר מודע לעצמו ולרצונותיו, אבל חלק גדול מהנערים חוזרים לאכול בשר תחת לחץ חברתי, כמבוגרים, והרבה חוזרים לבשר בצבא, בגלל התנאים שם״. להמשך
עפרה לובצקי: ״הבחירה של מתבגר בצמחונות נובעת משיקולים הגיוניים. בולט מאוד הרצון. לשמור על הגוף. לדעתי, אין לסביבה צורך להתערב בצמחונות של נוער, אלא אם כן מדובר בבעיות אכילה. הרבה פעמים זו בחירה שנובעת מאידיאולוגיה, רצון לתקן את העולם ולשנות אותו, ולפעמים גם מרידה בסביבה״.
שני החדרים הקטנים של עמותת ״אנונימוס״ ברחוב בן-יהודה בתל-אביב מקושטים בפוסטרים ובעלונים המסבירים מדוע אין צורך להרוג חיות, לכל מטרה שהיא.״תנו גם לחיות שאתם אוהבים לאכול לחיות״, מציע עלון ומצרף תמונת תקריב של פרה נושקת לעגל בן יומו. העלון מונה את כל הנימוקים האפשריים לצמחונות: ״בישראל לבדה מומתים מדי שנה כ-150 מיליון בעלי חיים בתהליך ייצור הבשר״, כתוב שם, ״ובשביל רובם השחיטה היא סופם של חיים קצרים ומלאי סבל במשקים מתועשים״. בפסקאות הבאות מוסבר שתעשיית הבשר צורכת מים וקרקע בכמויות גדולות פי כמה מהדרוש לייצור מזון צמחי, כי הזבל של החיות מזהם את הקרקע, גז המתאן הנוצר במערכת העיכול של הבקר פוגע בשכבת האוזון, וכדי ליצור שטחי מרעה נכרתים יערות גשם בהמוניהם.
על הספות המהוהות יושבים לוטוס אתרוג, בת 14, וישראל פלקה בן 19. לוטוס הפכה לצמחונית לפני שלוש שנים, ומזה חצי שנה ויתרה גם על ביצים וחלב. לצמחונות הגיעה בעקבות העלון של אנונימוס: ״עד אז ידעתי שזה לא בסדר לאכול בעלי חיים, אבל לפעמים אכלתי בשר. ברגע שהבנתי כמה סבל עומד מאחורי חתיכת אוכל, היה לי קל מאוד לוותר עליה. כדי להיות בטוחה שאני פועלת נכון מבחינה תזונתית, הלכתי לספריות ציבוריות וקראתי חומר. אני יודעת בדיוק מאיפה להשלים את הוויטמינים והחלבונים״. לוטוס שכנעה כבר חמישה מחבריה להפוך לצמחונים. ״יש חברים שמסכימים עם הדעות שלי, אבל לא מוכנים לוותר על בשר כי זה טעים להם. להם אני אומרת: ׳או שתהיו צמחונים, או שתשתקו׳״.
ניתקת קשרים עם חברים רק מפני שהם אוכלים בשר?
״רוב החברים שלי צמחונים. יש לי גם ידידים שאוכלים בשר ויש בי קצת כעס עליהם, אבל זכותם לבחור בדרך שהם רוצים. לחברה שלי שהולכת למקדונלד׳ס אני מזכירה שהיא פוגעת בסביבה, בבעלי חיים ובתושבי מדינות עניות. אני אומרת לה שזה יפגע בי, אם היא תאכל את ההמבורגרים שלהם. לפעמים זה עובד״.
ישראל פלקה הפך לצמחוני לפני שנתיים. ״קשה להתנתק מהמסורת המשפחתית״, הוא מספר, ״מהישיבה עם הבשר בארוחות המשפחתיות. אז לא יצאתי בהצהרות עד שראיתי שאני יכול לעמוד בזה. לפני כן סירבתי מתוך עיקרון להיות צמחוני, כי לא רציתי להיכנע ללחץ חברתי מצד חברים שלי. אבל כשהתחלתי להיות פעיל בתחומים אקולוגיים, והלכתי להפגנות של ׳פעולה ירוקה׳, הבנתי שיש קשר הדוק בין הדברים״. לוטוס וישראל מקפידים להבהיר, שהצמחונות נובעת ממניעים בריאותיים ואידיאולוגיים, לאו דווקא מתוך אהבת חיות.
איך הגיבה המשפחה?
ישראל: ״אמא שלי אחות, והיו לי כמה דיונים איתה בעניין. בינתיים הפכה גם אחותי בת הארבע עשרה לטבעונית״. רונית, אמא של לוטוס: ״יש לנו דו קיום בשלום. אנחנו לא מנסים לשכנע אותה, והיא לא אותנו. הבעיה היא שהיא טבעונית, וזה יותר מסובך, אז עכשיו כל הבית אוכל יותר סלטים בזכותה״.
מ-500 התלמידים בפנימיית הכפר הירוק, כ-40 ביקשו לקבל מנה צמחונית. נאווה דבש, אם הבית, מעריכה שכמחצית מאלה צמחונים גם בבית, והשאר פשוט לא אוהבים את האוכל שמוגש בפנימייה. הוקמה ועדה שמייצגת את התלמידים הצמחונים, ובדיונים עם אם הבית ומנהל המטבח הוכן תפריט צמחוני שמספק את כל אבות המזון. התלמידה אלסה אלמו, בת 15, מספרת כי נעשתה צמחונית מסיבות קולינריות. ״הצמחונות שלי פה זה לא בגלל הסיסמה שאסור לרצוח בעלי חיים, אלא בגלל שהבשר כאן מלא שמן, ולא נראה לי סטרילי מספיק. אבל כבר התרגלתי לא לאכול בשר, אז גם בבית אני לא אוכלת״. עדנה אלמו, אמה של אלסה: ״מבחינה בריאותית, זה לא בסדר שהיא לא אוכלת בשר. ניסינו לשכנע אותה, אבל עזבנו, עד שהיא תתבגר ותבין בעצמה״.
אייל מרשה, בן 16, ואחותה אלמורק מרשה, בת 18, הפכו גם הן לצמחוניות כאשר עברו לגור וללמוד בפנימייה. אלמורק מספרת שהיא רוצה לחזור לאכול בשר, משיקולים של בריאות. ״אני מנסה מדי פעם, אבל ההרגשה שאני אוכלת בעל חיים מת לא נעימה לי. מאותה סיבה אני גם לא לובשת מלבושי עור״. אייל: אנחנו עובדים בחדר האוכל, ורואים איד מכינים את הבשר. זה מגעיל אותי, אז הפסקתי לאכול בשר. עכשיו, גם כשאני מגיעה הביתה אין לי חשק לאכול בשר״.
במחקרים באנגליה התברר שצמחונות ממניעים אידיאולוגיים נפוצה יותר בקרב השכבות הגבוהות, וצמחונות בכלל נפוצה יותר בקרב המעמדות המבוססים. אירית פורז, הדיאטנית הראשית של קופ״ח הכללית, אומרת שהילדים הצמחונים בישראל נמנים עם כל השכבות. ״ילדים היום יותר מעורבים בהחלטה על האוכל שהמשפחה קונה, כחלק מתמורות חברתיות - אמהות עובדות, משפחות חד-הוריות, ומהפרסומות בטלוויזיה. בסקטור הדתי, לילדים יש פחות זכות השפעה מאשר במשפחות לא-דתיות, וצמחונות ילדים רווחת פחות״.
בכפר הירוק, מתור 40 הצמחונים המוצהרים, יש רק 2 בנים. גדעון רון: ״בהחלט מוצאים יותר צמחונות אצל בנות. הן יותר מודעות לעצמן, יותר רגישות ועוברות התפתחות נפשית מוקדם יותר מהבנים״. להמשך
פרופ׳ אברהם קוניין, מרצה לתזונה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, מתנגד נמרצות לצמחונות של ילדים: ״יש בכך שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא שכמות הברזל המצוי בתור מזונות שאינם בשר לא מספקת את צרכי הילד הגדל. בשר הוא התורם העיקרי של ברזל בתפריט, ולא פחות חשוב - של ברזל שנקלט היטב בגוף. מחסור בברזל אצל ילדים בגיל הגן ואצל נוער בגיל ההתבגרות, בעיקר בנות, יגרום פגיעות בהתפתחות המוטורית, המנטלית ובתהליך הגדילה. תחליפי הבשר, סויה וטופו, משלימים חוסרים בחלבונים. לא בברזל. הבשר עוזר לקליטת ברזל ממקורות אחרים. בלעדיו יהיה קשה מאוד לקלוט ברזל מלחם או מירקות.
״הבעיה השנייה היא מחסור בוויטמין B12.אני מכיר מקרה של ילדה בת ארבע שגדלה אצל הורים טבעונים, והגיעה אלינו עם בעיה של אנמיה חמורה ומחסור בוויטמין  .B12 אבל אכילת ביצים וחלב פותרת את הבעיה הזאת. בסד הכל אני ממליץ על אכילת בשר, דגים או עוף לפחות ארבע פעמים בשבוע״.
פרופ׳ אליוט בארי מהמחלקה למטבוליזם ותזונת האדם בבי׳׳ס לרפואה באוניברסיטה העברית, תומך דווקא בצמחונות, ככל שהיא גוררת הימנעות מבשר, ולא מוצרים אחרים מן החי: בהולנד הישוו ילדים שגדלו על תזונה רגילה לילדים שגדלו בתזונה מקרוביוטית. התברר שהילדים המקרוביוטיים היו באחוזון העשירי של האוכלוסייה הכללית, מבחינת גדילה ומשקל, וסבלו מהתפתחות אטית בשימוש בשפה, מליקויים בהתפתחות מוטורית, ומרככת. המסקנה של פרופ׳ בארי: ״לא צריך להגזים. אבל צמחונות שבה נמנעים מבשר היא חיובית לדעתי. היא מפתחת את המודעות הרגשית ומורידה את התוקפנות. הבעיה עם ילדים, היא שאם הם אוכלים יותר מדי ירקות, הסיבים התזונתיים בגוף מגיעים לריכוז גבוה מדי וקושרים אליהם את המינרלים, דבר המעכב ספיגת סידן וברזל״.
יש אפשרות לקבל ברזל לא מן החי?
״זה לא פשוט, אבל אפשרי. למשל אכילת לחם מועשר בברזל״.
גדעון רון ממושב אמירים: ״מירקות ירוקים אפשר לקבל ברזל יותר טוב ויותר מתאים לאדם מזה הנמצא בבשר. חוץ מזה, בשר יוצר חומצות וגורם בריחת סידן. אוכל צמחוני גם מרגיע יותר. תראי את הסינים, הם אוכלים 6% מכמות הבשר שאוכלים האמריקאים. והסיני שלו יותר ופחות אגרסיבי מהאמריקאי״.
אירית פורז, הדיאטנית הראשית של קופ״ח כללית: ״בני אדם, לפי מערכת השיניים שלהם ומערכת העיכול, בנויים לאכילת בשר. אבל אני לא חושבת שצמחונות היא לא בריאה, אם משתמשים בתחליפים, חומוס, סויה, שעועית יבשה או טחינה, שיש בה המון סידן וברזל. יש היום מגוון עצום של מוצרי סויה. כדאי רק לבדוק בתחליפים הצמחוניים את כמות השומן שבהם, ועד כמה הם מטוגנים״.
פורז מסכמת: ״להורים שמודאגים מצמחונות ילדיהם כדאי להתייעץ עם תזונאים. זה אמנם לא כלול בסל השירותים של קופת חולים, אבל שווה את השקט הנפשי״.
מתחפשים לצמחונים
אירית פורז, דיאטנית ראשית של קופ״ח כללית ומנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבי"ח שניידר, אומרת כי ילדות אנורקטיות רבות מכריזות על צמחונות. ״זה מבלבל את ההורים. מאחר שצמחונות היא לגיטימית, ההורים מסכימים לה. התוצאה היא שהטריק עובד נהדר. הסוואה של אנורקסיה בצמחונות היא מניפולציה מושלמת, שעובדת לאורך זמן״.
ילד אנורקטי מצהיר על צמחונות באופן מודע כדי להסתיר בעיה אחרת?
״בדרך כלל כן. מתוך מטרה להוליך שולל את ההורים״.
באיזה גילים מדובר?
״מחלות של הפרעות אכילה החלו לפני דור בצפון אמריקה, וכונו מחלות קולג׳. עם השנים הכמויות גדלו והגיל ירד, היום אפשר למצוא אנורקסיה גם בגילאי עשר אחד-עשרה. אגב, תשעים וחמישה אחוז מהאנורקטים הן בנות. כדיאטנית שעובדת עם ילדים ובני נוער אני יודעת שכשנערה מודיעה שהיא הופכת להיות צמחונית, נדלקת אצלי נורה אדומה״.
אבל צמחונות לא מובילה בהכרח לאנורקסיה או מסווה אותה.
״אני מאוד מכבדת את אלה שמחליטים לאמץ הרגלי אכילה מתוך שיקולים אידיאולוגיים. אם הם מוצאים תחליפים, זה בסדר גמור. הורים צריכים לשים לב. לבדוק אם הילד או הילדה שמורידים מהתפריט בשר, אוכלים תחליפים: סויה או גבינות. לא שהילדים מחליפים את הבשר בירקות. אם את הבשר מחליפים מקורות תזונתיים אחרים, זה בסדר. אם מאחורי הסיסמה מתחיל תהליך אנורקטי, זו כבר בעיה״. 

מוסף הארץ, מאי 1997

 
 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים