צרו קשר
כוח של סוס
מאת עליזה אסולין
 
ד"ר גדעון רון, על שגעון הג'ינסנג. מה יש בשורש הזה?
 
במשך אלפי שנים התייחסו לג'ינסנג כאל מרפא-כל ותרופה כללית. צמח זה משמש כעזר נגד ניוון ואיבוד החיוניות. כסם מעודד ומחזק וכחלק ממערך תרופות נגד מחלות קשות. במזרח הרחוק רואים בג'ינסנג מתת-אל. טקסים פולחניים נלווים לזריעתו, לליקוטו ולשימוש בו. התרגום המילולי של שמו – "דמוי אדם", בגלל דמיון השורש לגוף האדם. במזמור הודי עתיק נאמר: "הוא מתברך בכוחו של הסוס, הפרד, התיש והאייל, ומתחרה בכוחו של הפר".
על-פי המסורת המקובלת הג'ינסנג הינו סם מעורר וביכולתו לחזק את המערכת החיסונית. חולים נוטלים אותו כדי להשיב אליהם את כוחותיהם. חיילים סינים נטלו אותו עימם לשדה הקרב, כדי למנוע את השפעות המתח וההלם במקרה של פציעה. טייסי חלל סובייטים נטלו ג'ינסנג בכמוסות, בשהותם בחלל. למרות תכונותיו כסם מעורר, אין הוא גורם להתרגשות יתר ואיננו מפריע להירדם.
אחד הכתרים שמרבים לקשור לג'ינסנג הוא יכולתו להגביר חיוניות מינית. אבל האפקטיביות הינה פסיכולוגית בלבד. הוא אינו סם חיים ומסוגל רק למתן במקצת את השפעות ההזדקנות. כמו צמחי מרפא רבים אחרים, הוא פועל בהדרגתיות והשפעותיו אינן קיצוניות ודרמתיות.
מייחסים לג'ינסנג גם השפעה מווסתת על סוכרת דיכאונות ומתיחויות של חיי היום-יום. אבל צריכים להיות ברמה מסוימת של בריאות כדי שצמחי מרפא יביאו לידי ביטוי את השפעתם המיטיבה. מי שמעשן, אוכל סטייקים ומזון משומר, שלא יצפה שלנטילת הג'ינסנג תהיה השפעה דרמטית על בריאותו.
     
חדשות, מאי 1986 
 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים