צרו קשר
לאכול או לא לאכול (בשר) זו השאלה
מאת יפה האוזר 
                                             [דברי ד"ר רון בסגול]
 
מחלות הבקר אשר פשטו בעת האחרונה בכמה מדינות באירופה גרמו בנוסף על הנזק הכלכלי העצום – גם משבר אמון קשה בקרב צרכני הבשר ברחבי העולם ופגיעה בתדמיתו של מזון הנחשב בעיני רבים לבסיסי, מזין ובטוח לצריכה.
 
גל החששות לגבי טיבו ואיכותו של הבשר והעלייה במודעות הציבור לגבי האפשרות לסיכון בריאותי הכרוך בצריכתו, הם ללא ספק עיתוי מתאים לבחינה מחודשת של סוגיות בריאות ואידאולוגיה הקשורות באכילת בשר, מתוך התייחסות להיבטים שונים הקשורים בתזונה הצמחונית.
בפירמידת המזון, מחולקים המזונות לחמש קטגוריות בהתאם לערכם התזונתי ולחשיבותם הבריאותית. הפירמידה משייכת את הבשר לסוגיו (בקר, עוף, הודו, דגים) לקבוצת החלבונים; זאת לצד חלב ומוצריו, ביצים וקטניות. קבוצת החלבונים מספקת רכיבי תזונה החיוניים להבטחת תפקודן האופטימלי של כלל מערכות הגוף.
על-פי הנחיותיה של רשויות הבריאות האמריקאיות לשנת 2000, יש להפחית את כמות השומנים בתפריט היומי, ובעיקר את כמות השומנים הרוויים, בשל קשר מוכח בין רמתם הגבוהה בדם לעלייה ברמות הכולסטרול ה״רע" (LDL) ובסיכון ללקות בטרשת העורקים.
 
ד"ר גדעון רון, מומחה לרפואה סינית ותושב אמירים, סבור כי אין די בהוראה זו, שכן, לגרסתו, הבשר לסוגיו הוא מזון המאיץ את התפתחותן של מחלות רבות וגורם נזקים לגוף, כולל – בין השאר – עודף של חומצות בדם המביא לחומציות-יתר של השתן, לסילוק מוגבר של סידן ולדלדול מסת העצם. מסיבה זו יש, לדעתו, לכלול את הבשר בקטגוריית המזונות האסורים באכילה, הכוללת מאכלים כגון: סוכר לבן, אורז לבן וקמח לבן, שימורי מזון וממתקים תעשייתיים.[להמשך]
 
 החברה המערבית מתייחסת לבשר כאל מזון בסיסי שאין לו תחליף ושהעדרו יגרום לגוף חסרים תזונתיים חמורים. עם זאת הולך וגדל מספרם של המחקרים המוכיחים כי לתזונה הצמחונית יתרונות בריאים רבים על-פני תזונה הכוללת בשר. לאכול או לאכול, זו השאלה.
 "השוואה בין בעלי-חיים טורפים לבין בעלי-חיים שאינם טורפים מבחינת המבנה האנטומי והתפקוד הפיזיולוגי שלהם מראה בבירור כי אצל הטורפים מותאם המבנה לאכילת בשר חי.
כך, למשל, מבנה היד מאפשר את תפיסת הטרף, השיניים – ניבים בולטים וחדים – מאפשרות את קריעתו, הקיבה – העשירה בחומצה מלחית – מסייעת בעיכול החלבון, ומערכת עיכול קצרה ביחס לגופם בנויה להפרשה מהירה של הפסולת לאחר העיכול.
לא כך במערכת העיכול של בעלי-חיים שאינם טורפים: שזו ארוכה פי 10 עד 12 בממוצע מאורך גופם ומותאמת לאכילת מזונות צמחיים.
כאשר הללו ניזונים מבשר, מתעכלים השומנים והחלבונים באיטיות ושוהים זמן ממושך בקיבה ובמעי. מצב זה מעלה את הסיכון להתפתחותם של זיהומים, הרעלות ומחלות מעיים. שומנים וחלבונים צמחיים, לעומת זאת, מתעכלים מהר יותר, ושהייתם הממושכת בקיבה אינה מזיקה לבריאות. יתרה מכך, כאשר נצרך מזון צמחי קלוקל, פועל בגוף מנגנון המסייע להרחקת הרעלים ולניקוי הקיבה באמצעות הקאות ושלשולים״. [להמשך]
 
טיפול לקוי בבעל-החיים ואיכות הבשר
באחרונה קבע ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, כי האכלת בעלי-חיים בשאריות מזון או במזון שאיכותו ירודה, היא הגורם העיקרי להתפרצותן של מחלת הפה והטלפיים ושל מחלות בקר אחרות, כגון זיהומי כבד, דלקות ויראליות ופגיעה על-ידי טפילים חיצוניים. בעקבות כך יצאה גרמניה בקריאה להנהגת מדיניות של חקלאות אורגנית, שמטרתה לשמור על איכות הבשר באמצעות הקפדה על בריאותם של בעלי-החיים ברמה הפיזיולוגית והתזונתית.
מתברר כי תנאי גידול נאותים הם מחויבי-המציאות לא רק בשל ההיבט ההומני שבעניין. השפעתם רבה גם על טיב הבשר ומתוך כך – גם על בריאותן של אוכלוסיות רחבות בעולם הצורכות מזון זה. לעניין זה גם היבט כלכלי: בארה"ב לבדה הגיעה עלות הטיפול הרפואי בתחלואה שמקורה בצריכת מזון מן החי בשנת 1992 ל- 61.4 מיליארד דולר! (Prev Med, 1995, 24, 646-655).
התקנים לשמירה על בריאותם של בעלי-החיים בתהליכי גידול הבקר ולהקפדה על איכות המוצר המוגמר נקבעו על-ידי מועצת החלב בארץ בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים (ראה ״ייצור בשר בקר בישראל״ בעריכת איציק שפרן). תקנים אלו מחייבים אחזקת הבקר במבנים המתוחזקים ברמה נאותה (מאווררים, נקיים ובעלי מרחב מתאים); האכלתו במזון נטול כימיקלים ושאיכותו גבוהה; איסור מוחלט על שימוש באנטיביוטיקה, בהורמונים ובחומרים מזרזי-גידול אחרים; נקיטת כל הצעדים הנדרשים למניעת מחלות; טיפול נאות בבשר, ובכלל זה בהובלתו, באחסונו ובדאגה לטריותו.
 
האם תקנים אלה אכן מיושמים?
״במרבית המקרים, מגדלי הבקר – שעיקר מעייניהם נתונים לרווחים כלכליים – אינם מתעניינים כלל ברווחתו של בעל-החיים״ אומר ד"ר רון, הטוען כי מגדלי הבקר אינם מעניקים אפילו תנאים אלמנטריים לבעלי החיים. הללו גדלים בתנאי-שבי, במבנים צפופים, היגיינה לקויה ומבנים במזון שאיכותו גרועה, כפי שפורסם באחרונה בתקשורת. ״תנאים ירודים אלה גורמים לבעלי-החיים סבל, מצוקה ומתח מתמיד, משפיעים גם על שכיחותם הגבוהה של טפילים ושל מחלות זיהומיות וגורמים לפגיעה באיכות הבשר ולסיכון בריאותי״.[להמשך]
 
הצמחונות - אידיאולוגיה ובריאות
מלבד המניע האידאולוגי של הצמחונות – התפיסה המוסרית, הגורסת הימנעות מאכילת בשר בשל הסבל הרב הנגרם לבעל-החיים הן במהלך הטיפול בו והן בשלב הריגתו – שוללת הצמחונות אכילת בשר גם ממניעים בריאותיים ותומכות בכך עדויות רבות העולות ממחקרים שהתפרסמו בעשורים האחרונים.
* קשר בין התזונה לבין שכיחותו של סרטן השד עולה ממחקר רחב-היקף אשר נעשה ב-66 מדינות בארה"ב. ממצאי המחקר מצביעים על מיתאם חיובי בין התפתחות המחלה לבין צריכתם של שומנים רוויים שמקורם בבשר ובחלב ומוצריו; של סוכר לבן, של משקאות אלכוהוליים ושל רמה גבוהה של קלוריות בתפריט היומי. לעומת זאת, מיתאם שלילי נמצא בין מקרי סרטן-השד לבין צריכתם של דגנים מלאים, ירקות, פירות, אגוזים ודגים. (Cancer Prevent, 1996; 20: 234-244).
* במחקר אחר בו עקבו במשך 7 שנים אחר הרגלי תזונתן של 23,070 נשים: נבדקו הכמות והתכיפות של צריכתם של 127 מוצרי מזון שונים והשפעתם על שכיחות התחלואה בסרטן רירית הרחם. במהלך המחקר לקו 216 נשים במחלה, ובסוף תקופת המעקב התברר כי סיכון גבוה ללקות במחלה קשור לצריכה גבוהה של מזונות מן החי, ובעיקר של בשר מעובד.
* מחקר אשר נעשה ברוטרדם שבהולנד במהלך השנים 1996-1990 בקרב 4,802 נחקרים, מראה כי רמה גבוהה של ברזל שמקורה בצריכת כמות גדולה של בשר, העלתה פי-שניים כמעט את התמותה ממחלות-לב (American Journal of Epidemiology, 1999; March, 421-428).
״מחקרים לבדיקת השפעותיו של הבשר על הבריאות, אשר החלו כבר בשנות החמישים, מראים כי בריאותן של אוכלוסיות הצמחונים והטבעונים טובה יותר בהשוואה לאוכלוסיות הצורכות בשר", אומרת ד״ר פנינה בר-סלע, מומחית לתזונה ולביולוגיה רפואית.
״בניגוד לחשיבה הרווחת, נמצאו באוכלוסיות אלה רמות ויטמינים מאוזנות, ולא אובחנו חסר במינרלים כגון ברזל, אבץ וסידן. עוד התברר כי תזונה אשר התבססה על מזון צמחי מגוון תרמה לירידה ברמת הכולסטרול הכללי, ללחץ-דם תקין ולהפחתה ניכרת בתחלואה במחלות-לב טרשתיות. לעומת זאת, מחקר אשר נעשה בקליפורניה בשנות השבעים ונמשך 20 שנה, בקרב 2,500 נשים וגברים בגילאי 65-45, הראה כי תזונה הכוללת צריכת בשר בקר ועוף קשורה לעלייה של פי-שלושה בתחלואה במחלות-לב קטלניות בהשוואה לתזונה צמחונית.
במחקרים אחרים אובחנה בקרב צמחונים ירידה בשכיחות מקרי סרטן הקיבה וסרטן השד לעומת מי שניזונו ממזונות מעובדים ועתירי שומן רווי וצרכו תפריט עשיר בבשר.
מעבר לכך, חשוב לחזור ולציין כי נזקים בריאותיים רבים לאוכלי-בשר, מקורם במתן אנטיביוטיקה, הורמונים ומזרזי-גדילה אחרים לבעלי החיים, וכן בשל חומרי השימור, ההשבחה והצבע המשמשים בתהליך העיבוד התעשייתי של הבשר. תוספים מלאכותיים אלה הנספגים בבשר ומגיעים לקיבתם של בני האדם, חודרים לגוף נוטים להצטבר ברקמות כחומרי פסולת ורעלים, גורמים לעומס-יתר על הכבד ופוגעים בתפקודו כמטהר הרעלים של הגוף. כתוצאה מכך עולה הסיכון להתפתחותן של מחלות כרוניות, כגון דלקות בעור ובמעיים, אסתמה, דלקות-פרקים. בנוסף על כך, ניטראטים וניטריטים – חומרים המשמשים בתעשיית עישון הבשרים ושימורם – מתחברים לרכיבים חלבוניים המצויים במעי והופכים לניטרוזאמינים, שהן תרכובות מסרטנות המאיצות את התפתחותם של תהליכים סרטניים בגוף״.
 
בשר - תדמית שלילית לא מוצדקת
לטענת ד״ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, התדמית השלילית שנוצרה לבשר אינה מוצדקת, מכיוון שהיא מתבססת בעיקר על הצגת השפעותיו השליליות ומנסה להתעלם מהשפעותיו החיוביות.
ראוי לציין כי דווקא לבשר לא מקושרות תגובות אלרגיות דוגמת אי-סבילות לחלב ולמוצריו או אי-סבילות לגלוטן שבחיטה, המקושרת למחלת הצליאק. בתגובה לטענה כי בני-האדם נולדו להיות צמחונים, טוענת ד״ר רוזן כי ״דווקא מבחינה אבולוציונית, היו בני האדם ציידים ומלקטי-צמחים ומזונם התבסס על אכילת בשר-ציד וצמחים, בדומה לדובים. עם תחילת ההתיישבות החקלאית לפני כ-10,000 שנה חל מעבר לצריכת חיטה, ועלתה צריכתם של החלב ומוצריו, תוצר של חליבת בעלי-החיים, שלא היו קיימים קודם לכן״.
 
ניפוץ המיתוסים השליליים הקשורים בבשר
״אחד המיתוסים שבטעות יסודם הוא המיתוס כי בשר בקר מזיק בשל רמה גבוהה של שומן רווי ושל כולסטרול״, אומרת ד"ר רוזן. ״למעשה, סוג זה של בשר מכיל 5070 חומצות שומן חד-בלתי-רוויות, המגנות מפני תהליכי חמצון מוגבר של השומנים בגוף ומונעות התהוות של טרשת-עורקים.
יתרון אחר: הבשר לסוגיו מכיל חלבון איכותי ביותר, המוגדר בלשון המקצועית ״בעל ערך ביולוגי גבוה״ שמשמעו כי הוא משמש לבניית הגוף ומייצר פחות פסולת רעילה, עובדה החשובה בייחוד לחולי כליות.
עוד חשוב לציין כי בשר, ובעיקר בשר בקר, מכיל רכיבים תזונתיים החיוניים לתפקוד הגוף, כדוגמת ויטמין B12 – המשתתף בייצור כדוריות הדם והחיוני לתפקוד עצבי תקין ולהתחדשות תקינה של תאי הגוף; ברזל – המאפשר את נשיאת החמצן בדם והעברתו לתאים; אבץ – החיוני לתפקוד מערכת החיסון, לתהליכים מרכזיים בגוף, כחלוקת התאים וסינתזת רקמת החיבור; ל-קרניטין – חומצת אמינו הדרושה לשריפה ולניצול יעיל של השומנים והמסייעת בתהליך ייצור האנרגיה בתאים: וחומצות שומן בבשר בקר ובשר כבש שהוכחו כבעלות תכונות נוגדות ממאירות״.
ד״ר רוזן רואה את המקור העיקרי לבעייתיות הקשורה בצריכת בשר ״במעשיהם הבלתי-מוסריים והבלתי-חוקיים של מגדלי הבקר״, כהגדרתה. ״מעשים אלה מוצאים ביטויים בהזנת הבקר (שהוא צמחוני במהותו) בתערובות המועשרות בחלבון מן החי המכיל גורמים מעוררי-מחלה כ״פרה המשוגעת״; במזון המרוסס בכימיקלים; ובטיפול באנטיביוטיקה. שאריות של אנטיביוטיקה מצויות בבשר (ובחלב ובמוצריו) ופוגעות באוכלוסיית החיידקים החיוביים המצויים במעי, לעלייה בעמידות החיידקים הפתוגניים ולירידה ביכולת הגוף להתגונן מפני המחלות שהם מחוללים. בהקשר זה ראוי לזכור כי גם מזונות צמחיים שמקורם בגידולים שרוססו בכימיקלים או שטופלו בחומרים מזרזי-גדילה, יכולים להזיק. אין ספק כי הפתרון לצרכני הבשר ולצמחונים גם יחד הוא בצריכת מזונות אשר גודלו גידול אורגני נטול חומרי-הדברה ותוספים מזיקים אחרים".
 
ויטמין B12 – אי-אפשר בלעדיו
ויטמין  B12 נוצר במעיהם של בעלי-החיים ומצוי רק במזונות מן החי.
בגוף האדם הוא נוצר בכמות קטנה, נאגר בכבד ומשתתף בתהליכים מרכזיים כיצירת כדוריות הדם האדומות (אריתרוציטים), חילוף החומרים של החלבונים, השומנים והפחמימות, יצירת מלחי המרה והחומר הגנטי בגרעין התא, העלאת רמת האנרגיה בגוף ושיפור פעילויות המוח ומערכת העצבים.
חידוש מאגריו של ויטמין B12 בכבד ומניעת חסר, מחייבים אספקה קבועה של חלבון מן החי על-ידי צריכת בשר וביצים. הימנעות ממזונות אלה תביא עם הזמן להידלדלות המאגרים.
ללא טיפול מתאים עלול להתפתח חסר חמור בוויטמין B12 שתוצאותיו אנמיה קשה המאופיינת ברמה נמוכה של כדוריות-דם אדומות ומוגדלות; ירידה במסת העצם; ופגיעה בפעילות המוח ובמערכת העצבים המרכזית העלולה לגרום לתופעות נוירולוגיות ומוטוריות קשות, כגון הפרעות בתחושה, קשיי ריכוז, שכחה, דיכאון, כאבי-גב, קשיי הליכה וכאבי-גפיים עד לשיתוק הגפיים התחתונות.
צוות רופאים מבית-החולים ״שערי-צדק״, בראשות פרופ' חיים הרשקו, בשיתוף רופאים מבית החולים ״הדסה״ בירושלים, בחן אפשרות לאתר תהליך אנמי שמקורו ברמות נמוכות של ויטמין B12 בשלביו המוקדמים כדי שניתן יהיה לטפל בבעיה ולבלום את התפתחותה של אנמיה חריפה.
לדברי פרופ' הרשקו, ״המחקר ניסה לגלות כדוריות-דם אדומות מוגדלות, המאפיינות אנמיה בשלביה המתקדמים, בקרב מטופלים שסבלו מרמות נמוכות של B12 אך טרם לקו במחלה״.
במשך שנה ומחצה נסרקו אלפי בדיקות-דם שנעשו במעבדות ״קופת חולים כללית״. אותרו 40 מקרים של חסר בוויטמין B12 ושל כדוריות דם אדומות מוגדלות אותרו, בלי שנמצאו סימני אנמיה. כל הנבדקים טופלו ולא לקו במחלה.
פרופ' הרשקו מציין כי בשלבים מתקדמים של אנמיה עלולים להופיע צהבת, חום וטשטוש. כמה מן החולים יזדקקו לאשפוז ולטיפול בעירוי-דם. עם זאת, ההתאוששות לאחרי טיפול בוויטמין B12 מהירה ביותר, ובתוך 12 שעות ניתן להבחין בשיפור המצב.
לדברי פרופ' הרשקו ״ניתן למנוע חסר בוויטמין B12 על-ידי צריכת חלבון מן החי. עם זאת, יש לציין כי חסר עלול להיווצר גם בשל אי-ספיגה של ויטמין B12 במעי הדק כתוצאה מליקוי בתפקוד רירית הקיבה וזאת עקב חסר בחומצת קיבה וברכיב נוסף המאפשר את ספיגתו התקינה של ויטמין B12. תופעה זו שכיחה יותר בגיל מבוגר (65 ומעלה) בשל מחלות הקשורות בחילוף החומרים, בשל ניתוחי-קיבה ובשל מחלות אחרות, אך היא עלולה להופיע גם בקרב אוכלוסייה צעירה בעקבות טיפול ממושך באנטיביוטיקה ובשל חסר משמעותי בברזל. מתן תוסף של ויטמין B12 ימנע הידרדרות במצב ואת הצורך באשפוז״.
במחקר אשר פורסם באוגוסט 99 בירחון המדעי Lancet נמצא, כי טבלית של ויטמין B12 למציצה תחת הלשון היא טיפול חלופי יעיל ונוח לטיפול המקובל בזריקות, בעיקר בקרב אוכלוסיות שמסיבות שונות מתקשות לקבל זריקות בשל כאבי-גב, נטייה לדימום, קשישים מוגבלים בתנועה.
במחקר קיבלו הנבדקים, אשר סבלו מרמה נמוכה של ויטמין B12 (פחות מ-200 מיקרוגרם), שתי טבליות ויטמין B12 1,000 מק״ג למציצה תחת הלשון של ״סולגאר״ ליום, למשך 7 עד 12 ימים.
עם סיום הטיפול הראתה בדיקת דמם של המטופלים רמה תקינה ומאוזנת של B12, ולא נצפו כל תופעות-לוואי לטיפול. מסקנת החוקרים היא כי טיפול מבוקר לזמן קצר במינון גבוה של B12 תחת הלשון עשוי לאזן במהירות וביעילות את רמות ויטמין B12 בדם.
 
האם יכולה הצמחונות לשמש כתזונה אופטימלית?
פט תומס, עורכת המשנה של הירחון ״כל מה שרופאים אינם מספרים לך״, כותבת במאמר על אודות תזונה צמחונית (גיליון מס' 3, פברואר-מרץ 1999), כי למרות מספרם הגדל והולך של מחקרים המוכיחים כי לתזונה צמחונית יתרונות בריאותיים רבים על-פני תזונה הכוללת בשר, בחלק מן המחקרים ניתן למצוא עדויות סותרות והטיות שמקורן בהיעדר התייחסות מספקת לפרמטרים חשובים הנחשבים לגורמי סיכון, כגון עישון, נטילת הורמונים, צריכה כוללת של קלוריות בתפריט היומי וצריכת סוכרים ומזונות עתירי שומנים רוויים – או לגורמים בעלי השפעה מגוננת – כגון פעילות גופנית, אכילה קבועה של ירקות ופירות עשירים בויטמין C ובבטא-קרוטן, של דגנים מלאים ושל שמנים צמחיים מקבוצת אומגה-3.
לדעת המחברת, אין עוררין על כך שתזונה נכונה תורמת לבריאות תקינה. עם זאת, לא משתמע מן המחקרים כי תפריט צמחוני טהור הוא התזונה האופטימלית לכל אחד, וכי הוא מסייע בהכרח להפחית את שיעורי התמותה ממחלות כגון שבץ וסוגי סרטן שונים.
יתרה מזו, בכמה מחקרים אשר נעשו בעשורים האחרונים נמצא כי צריכת דגים מפחיתה את רמת הכולסטרול הכללי, משפרת את תפקודי הלב ומצמצמת את הסיכון לתמותה ממחלות-לב.
באחד המחקרים המפורסמים שבו נבדק הקשר בין צריכת דגים לבין הסיכון לחלות במחלות-לב, עקבו החוקרים במשך 30 שנה אחר הרגלי אכילתם של 1,822 גברים בריאים בגילאי 55-40.
במהלך שנות המחקר אירעו 430 מקרי מוות כתוצאה ממחלות-לב, מתוכם שיעור גבוה כתוצאה מאוטם שריר-הלב.
השוואה בין מצב בריאותם של נחקרים אוכלי דגים לבין מצב בריאותם של מי שצרכו רק מעט דגים או שלא צרכו דגים כלל, הצביעה על ירידה של ממש בסיכון ללקות במחלות-לב או למוות פתאומי מאוטם שריר-הלב כאשר צריכת הדגים היומית הגיעה ל-35 גרם או יותר. ככל שעלתה צריכת הדגים כך פחת הסיכון לפגיעה ממחלות-לב  (NEJM, 1997, April, 336: 1046-1053).
במחקר אחר נמצא כי לשמן דגים המכיל חומצות שומן חיוניות מטיפוס אומגה-3, EPA u- DHA השפעה רבה על ירידה בתמותה ממחלות-לב. (JAMA, 1998; 279: 1363-1367).
השפעה דומה נמצאה לצריכה גבוהה של שמנים מן הצומח המכילים חומצות שומן מטיפוס אומגה-3 כגון שמן קנולה ושמן זית, במקביל לצמצום צריכתם של שומנים רוויים (Lancet, 1994; 343: 1454-1459).
חומצות שומן חיוניות מטיפוס אומגה-3 שמקורן במזונות מן הצומח כגון אגוזי מלך, נבט חיטה, זרעי פשתה ושמן סויה מכבישה קרה, וכמוסות ממקור צמחי המכילות EPA ו- DHA משמשות חלופה מתאימה למי שאינם צורכים דגים.
ראוי לציון מיוחד מחקר רחב-היקף אשר נמשך 25 שנה והקיף שבע מדינות באירופה: ״מחקר שבע הארצות״.
המחקר, אשר השתתפו בו נחקרים בני 59-40, הראה כי צריכה מוגברת של דגים ופירות תורמת לצמצום התמותה ממחלות-ריאה חסימתיות: בשיעור של 57%, עם הגדלת כמות הפירות, ובשיעור של 10% עם הגדלת מנות הדגים הנצרכות. (European J of Clinical Nutrion, 1998; 52:819-825).
 
הגיוון הוא העיקר
״החברה המערבית, הפכה את הבשר למזון בסיסי שכביכול אין לו תחליף, ואינה מתייחסת כלל למגוון המזונות הצמחיים האיכותיים שמהם ניתן להרכיב כיום תפריט העונה על צורכי הגוף והתומך בתפקודו האופטימלי״, אומר ד"ר רון.
״יתרה מכך, ערכם התזונתי של רכיבי התזונה שמספקים המזונות הצמחיים שמקורם בגידול אורגני, גבוה פי כמה וכמה מערכם של הרכיבים המסופקים לגוף באמצעות הבשר, מאחר שרכיבים אלה, כגון חלבון מלא, אינם מסופקים לגוף מן המקור אלא מ״יד שנייה״. כלומר, הפרה שניזונה מן הירק ומקבלת ממנו את החלבון, מעבדת אותו לצרכיה שלה, וכך מקבלים צרכני הבשר חלבון שערכו נמוך מערכו של החלבון המתקבל ישירות מן הצומח, כקטניות לסוגיהן, שקדים, טופו ואצות-ים. ככלל, מגוון רחב של מזונות צמחיים יכול בהחלט לספק רמה רצויה של חלבון, ברזל ואבץ המצויים בבשר. ספקים טובים של מינרלים ושל ויטמינים חיוניים הם: דגנים מלאים, קטניות, גרעיני חמניות, שקדים, אגוזים למיניהם, ירקות ירוקים, פטריות, פירות יבשים ועוד״.
 
אומרת ד״ר רוזן: ״מי שבחרו בצמחונות מסיבה אידיאולוגית, בריאותית או כל סיבה אחרת, תזונתם צריכה להיות מגוונת ככל האפשר כדי שתמלא את כל צורכי גופם. תחליפי חלבון טובים הם בעיקר ביצים וכן מזונות שיש בהם שילוב של דגנים וקטניות היוצרים חלבון מושלם כגון חומוס ולחם מלא, אורז ועדשים ועוד. יש להדגיש את הצורך בהקפדה על נטילת השלמות תזונתיות של B12, ברזל ואבץ ועל ביצוע בדיקות תקופתיות לאיתור חסרים בוויטמינים ובמינרלים ולאבחן אנמיה בשלבים מוקדמים".
 
 
 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים