צרו קשר
"לחיים"! - של מי?
"יותר מ-30,000 אלכוהוליסטים בישראל" (מן העיתונות).
 
בכל שנה, לקראת חג הפסח ולאחר מכן לקראת חג הסוכות שהוכרז כ'חג היין', אנו עדים לגל יחצ"נות השוטף את מוחותינו להרבות בשתיית יין. ממש מרגש להיווכח שמישהו משקיע מאמצים ואמצעים, כדי לחנך אותי לצרוך אלכוהול.  
אז בואו נדבר קצת על אותו נוזל דליק שמדליק אותנו (כי באמת ובתמים מגיע אל המוח). 'נוזל' אמרנו ולא 'משקה', מאחר שאינו מרווה (אלא דווקא מצמיא), גם לא מזין (להיפך – שודד ויטמינים). בקיצור – מזיק. והכיצד לא? הרי תסיסת הסוכר והפיכתו לאלכוהול היא תהליך של ריקבון! ואיזה תועלת יכול הגוף שלנו להפיק מחומר רקוב? תועלת מאלכוהול יש רק לאלה המנסים להחדיר לחברתנו, ולו גם על חשבון בריאותנו, את 'תרבות היין', כפי שהם מכנים תת-תרבות זו.
לפרט ולחברה, כאמור, היין הוא בהחלט גורם שלילי. כבר בחוקי חמורבי (סעיפים ק"ט – ק"י) עסקו בכך. גם בכתבים הסינים העתיקים מציינים את שתיית היין כסיבה ראשית לירידה בבריאות האדם ("הקיסר הצהוב", ע' 97).
למזלנו ארצנו הקטנה והחמה לא מאפשרת לנו להיות תרבותיים ואיננו מרבים לשתות יין. בישראל צורכים רק 8 ליטרים לאדם לשנה (לעומת צרפת עם יותר מ-70 ליטרים) וזאת לאחר ירידה של 50% בשלושת העשורים האחרונים.
מה עשו מעודדי השתייה? גייסו לטובתם את הסטטיסטיקה הרפואית. הם מצאו, למשל, מחקר המראה כי לצרפתים יש פחות התקפי-לב מאשר לבריטים ושייכו זאת לשתיית היין. זה מצחיק אותי. באותה מידה היה אפשר להסביר את התופעה בעובדה שלרוב הגברים הצרפתיים יש מאהבת...
האמת עצובה יותר. דו"ח סודי שדלף ממשרד-הבריאות הצרפתי לאחר פרסום המחקר הנ"ל, גילה כי 30,000(!) צרפתים מתו בשנת 92' בגלל שתייה מופרזת. ממש מקומם הוא הקשר הצרפתי בין תעשיית היינות לבין משרד-הבריאות. האם דו"ח כזה צריך להישאר סודי?!
ואצלנו, אני פשוט לא מבין: במקום להדריך את העולים מרוסיה איך להפוך לישראלים ולהיגמל משתייה, מנסים להפוך אותנו לשתיינים...
"רגע!" אני שומע מישהו מזדעק, "מדובר בשתייה ולא בשתיינות!" כן, שמענו. אבל מה נעשה ושתייה מקרית מסתיימת לא פעם בשתייה קבועה, ומהנאה בלבד, הופך הדבר לצורך? אין לנו מספיק תאונות גם ככה?
עפ"י המילון, אלכוהול הוא "נוזל המשמש לחיטוי" ומתברר כי גם לחטא: יש לו, מסתבר, יכולת להסיר מעצורים נפשיים שבעזרתם הפכנו בני תרבות. התנ"ך, למשל, מדווח כיצד נכשל השיכור (נוח) בגילוי עריות; ואח"כ מסופר על לוט שהיה הראשון, שתחת השפעת היין, קיים יחסי מין עם בנותיו. הראשון, אך לעצרנו לא האחרון.
מספר מאמרים נכתבו כבר בזכות השימוש באלכוהול כבתרופה לבעיות-לב ולחילוף חומרים. תרשו לי לפקפק באפשרות ש"יין ישמח לבב אנוש". אבל נניח שאלכוהול הוא כן תרופה. אז למה שאדם בריא ישתה תרופה?
לעומת זאת, קיימים אינספור מחקרים המצביעים על הנזק שגורם האלכוהול לכבד, למערכת-העיכול, ללב, לעצבים, לכושר הריכוז ועוד. העלייה הרגעית במורל בעקבות השתייה, מלווה תמיד בנפילה.
רגע, אבל הרופאים מדברים על כך ששתיית כוס יין אדום, פעם ביום, טובה ללב! אוקי, תנו לי דקה ואסביר את הבורות המסתתרת מאחורי ההמלצה הרפואית הזו: ידוע שהתקפי-לב נגרמים על פי רוב מהיצרות כלי דם. כמו כן ידוע שיין מרחיב כלי דם (ראו שיכור, תמיד הוא סמוק לחיים...). אבל, וכאן בא האבל הגדול: ידוע שצוותי חילוץ הממהרים לאדם הלכוד בסופת שלגים, יזהירו אותו שלא יעז ללגום יין (אם יש ברשותו) עד שיגיעו אליו, משום שלזמן קצר הוא אמנם ירגיש חמימות בכל גופו, אבל אחר כך מתהפך התהליך והוא יקפא למוות! מדוע? משום שההשפעה קצרת-המועד של היין היא אמנם הרחבת כלי דם, אבל ההשפעה לטווח ארוך היא הפוכה: היצרות של כלי דם...! המסקנה המתבקשת: שתיית כוס יין עכשיו מגדילה את הסיכון להתקף לב אחר כך... 
הבעיה היא שלשתייה יש מיתוס "גברי" (זוכרים את דאלאס ושושלת, שבכל הזדמנות מזגו שם משהו?). ובכן, כבר שקספיר כתב ב"מקבת", כי האלכוהול מעורר אומנם את התשוקה, אבל פוגע בכושר המיני. הוא הקדים בכך שאת המחקרים שהוכיחו זאת שנים רבות לאחר מכן. גם ירידה בפוריות הגבר נמצא כאופיינית למרבים בשתייה. אז בפסח הבא נסב שוב אל השולחן עם ארבעת הבנים: הראשון, החכם, לא ישתה יין. השני, התם, ימשיך להאמין לכל הפרסומים. השלישי, הרשע, ישכר את האחרים, והרביעי, שאינו יודע לשאול, הפעם ישאל: "מתי כבר יפעילו את החוק האוסר הסתה להתאבדות?".             
  
פורסם ב-בריאות על בוריה, יולי 1993

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים