צרו קשר
מדע ורפואה
האם שמעתם על הרפואה הסינית? זו עם המחטים הקטנות, שדוקרים אנשים כדי שיבריאו ממחלות גדולות? האם זה מדע או אומנות?
עיזבו רפואה סינית והביטו ברפואה המערבית: האם היא מדע או אומנות?
מי מכם שזוכר, הייתם אז הרי מאוד קטנים, כאשר אייזיק ניוטון, הפיסיקאי הדגול, לימד את תורתו באנגליה של המאה ה- 17, לא היה קיים המונה SCIENCE (מדע), אלאNATURAL PHILOSOPHY  (פילוסופיה טבעית). אז עוד היה ברור למדענים שניסיונות מעבדתיים הולכים יד ביד עם תפיסת עולם אבסטרקטית.
הידע והמודעות היו כרוכים זה בזה. שנים רבות לאחר מכן יצרו חוקרי-המעבדות הפרדה בין השניים: כל מה שאפשר להוכיח במעבדה הוא 'מדעי', מבוסס ועם הרגליים על הקרקע, וכל הקשור להגות ולתפיסת עולם, הוא 'לא מדעי' ו'מרחף באוויר'... הנתק הזה, הוא כמובן מלאכותי. לטווח ארוך הופך הוא לבומרנג – בעולם בו מעריצים את המדען ומביטים בחמלה בפילוסוף ובהוגי הדעות, וחבל. כי המדען אומנם נותן תשובות, אך את השאלות יודע לשאול הפילוסוף...!
וכך במשך תקופה ארוכה, השתמשו במונח 'מדע' רק בסמיכות למקצועות הריאליים: מתמטיקה, פיסיקה, כימיה. ואתם יודעים גם למה: תוצאת ניסיון מתקבלת כמדעית רק עם באפשרותנו לחזור על הניסיון שוב ושוב ולקבל את אותה התוצאה.
כאשר יוקרת המדעים המדויקים הרקיעה שחקים בקרב הקהילייה האקדמית, אימצו לעצמם גם מקצועות אחרים (לא מדעיים על-פי אמות המידה המקובלות), את שם התואר 'מדע'. וכך קיבלנו את 'מדעי החברה', 'מדע המדינה', ו'מדע הרפואה'. כמתווך בתרגיל הזה, לא תאמינו, השתמשו חכמיה מקצועות ההומניים בנושא הכי לא מדעי שאפשר להעלות על הדעת! הסטטיסטיקה.
זה נושא שעם כל הכבוד לו, יושב אי שם בין הקוראת-בקפה ומחלק הקלפים בקזינו. והכל בלבוש מדעי מודרני, כמובן. כל יום אנחנו טובעים בים של סקרים. רק תזמינו. ואל תשכחו לרמוז מה אתם בעצם רוצים.
למה הסטטיסטיקה איננה מדעית? כי אין אפשרות לחזור על אותו הניסוי, עם אותם המרכיבים, באותם התנאים, ולקבל בדיוק את אותה התוצאה.
על פי אותו העיקרון, הרפואה היא מדעית רק בהקשר לתהליך יצירת תרופות כימיות במעבדה ובניית מיכשור רפואי. עד כאן. מנקודה זו ואילך הרפואה אינה יכולה  להיות מדעית.
בואו ונבדוק ביחד את ההנחה הזו: כמה אנשים יש כיום בעולם? שישה ומשהו מיליארד (בלי לספור את הסינים שנולדו הרגע).
לאף אחד אין אותה טביעת-אצבעות. אמנם כולנו דומים: עיניים בחזית הפנים, אוזניים בצידי הראש, אך אין שני בני-אדם זהים! משתמע מכך, שאם ניתן תרופה זהה לשני בני-אדם שונים, התוצאה תהיה בהכרח שונה. גם אם למראית עין דומה הביטוי החיצוני של התהליך (נעלם הכאב, ירד החום), התהליכים הפנימיים הם, ללא כל ספק שונים. רוצה לומר, הרפואה הפכה למדעית רק בזכות יצירת 'מודל האדם הממוצע'.
מסקנה: יש אלמנט לא קטן של הימור בלקיחת תרופות, וזה בהחלט לא מדע טהור. לכן מהיום, כאשר מישהו מכם ישמע רופא או אחות המתבטאים בזלזול על הרפואה ה'אחרת' (רפואה סינית, טבעונית), וטוענים שהיא לא 'מדעית', אתם לא חייבים להשיב, אבל תחשבו בלב: תראו מי שמדבר...

פורסם ב-קו למושב, ספטמבר 1990

 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים