צרו קשר
אחי הדוקטור
מאת נעמי רון
 
גדעון רון ד"ר לרפואת מחטים סינית ונטורולוג הוא אחיה הקטן של כותבת שורות אלו. יכולתי לכתוב עליו כמובן בלי שיחות מיוחדות אבל העדפתי להפגש איתו לצורך הענין כי אחרי הכל הוא שוחה בחומר טוב ממני. את הערך רפואה לא קונבנציונלית באנציקלופדיה העברית הוא כתב.
 
נולדנו וגדלנו ברחובות, כשהעיר עוד היתה מושבה. ילדות קרובה לטבע. אף אחד לא ידע מה זו טלוויזיה. כשיצאנו החוצה דרך שער החצר הגענו לדרך עפר וההורים היו רגועים מכוניות לא היו שם.
אכלנו כמו כולם בשר דגים ביצים וקלקלנו שינים עם ממתקים. כשהיינו בערך בגיל העשרים שלנו נכנסה הטבעונות הביתה. אמא שלנו נרפאה ממיגרנות בעזרת טבעונות וכך גרמה לנו בלי שנתאמץ במיוחד להתעניין בנושא.
נעמי: אני ממש לא יודעת איך הגעת לנושא.
גדעון: אמא לא ניסתה לכפות עלינו לאכול כמוה. הגענו לזה לבד. לו הייתה מנסה לכפות בטח היה נוצר אצלנו אנטי ולא היינו מגיעים לזה. אני זוכר שכהייתי בקורס קצינים, באתי פעם לחופשה הביתה ונתקלתי בספר ״תמיד בריא״ של ד"ר ג'קסון. קראתי, השתכנעתי והחלטתי להיות טבעוני.
בתחילה מאוד שמרתי, אבל נוכחתי לדעת שקשה לעשות מהפך שכזה תוך כדי השירות הצבאי ובהמשך התפשרתי. אחרי הצבא כשהייתי בלונדון חזרתי לטבעונות. תמיד רציתי להיות רופא ובעקבות השינוי האישי החלטתי ללמוד רפואה לא קונונציונלית. זכיתי במלגה מטעם הפדרציה הבינלאומית לנטורופתיה. למדתי 7 שנים, ונסעתי לסין. שם עשיתי דוקטורט ברפואה סינית וחזרתי ללונדון. הרציתי במשך שנתיים בקולג' בו למדתי וחזרתי לארץ.
נעמי: היה לך ברור שאתה לא חוזר לחיות בעיר הגדולה?
גדעון: כבר בלונדון יצרנו אשתי ואני קשר עם מושב אמירים. היה ברור לנו שאנו רוצים לחיות ולגדל ילדים ביישוב צמחוני בחיק הטבע.
נעמי: כשהכרת אותה היא היתה צמחונית?
גדעון: חרות אשתי אף פעם לא אהבה בשר ולכן לא היה קשה לה להסתגל לזה.
נעמי: אם היית מתאהב באחת שלא מוכנה לוותר על בשר על מה היית מוותר?
גדעון: או שהייתי מוותר על לאהוב אותה או על הצמחונות. אני לא יודע. בכל מקרה כשהכרתי אותה כבר הייתי בעל מקצוע בשטח הבריאות הטבעית. אני לא חושב שהיתה כאן יותר מאפשרות אחת.
נעמי: בחתונתם, במקום עוגת כלה הם חתכו אבטיח. לחרות תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה ויש להם 3 ילדים: יותם, 13, עינב, 11, ויואש, 7. איך הילדים מקבלים את נושא הצמחונות?
גדעון: אין להם ברירה אלא לקבל ולחיות בדרך זו. זה כל מה שהם מכירים. הם נולדו לזה. כשאנו משוחחים, אני אומר להם, שאם כאשר הם יתבגרו הם יחליטו לאכול בשר, אנחנו נמשיך לאהוב אותם כמו תמיד.
נעמי: מה אתה עושה כשהם מצוננים עם חום או שפעת?
גדעון: הם כבר יודעים שכשהם מרגישים לא טוב מיד מורידים את כמות וסוג האוכל. הם נמנעים אז למשל ממוצרי קמח. גם קמח מלא לא בריא כאשר מצוננים. כשיש להם חום הם צמים, שותים רק מים.
נעמי: איזה מים?
גדעון: אנו שותים מים שמקורם במעין פרוד ממלאים מיכלים בעצמנו. ואם נחזור לענין הצום, האוכל רק מגביר את עלית החום. הצום מאפשר לנו לסיים את תהליך ניקוי הגוף עם מינימום חום.
נעמי: מה היה צום הכי ארוך של הילדים?
גדעון: יותם צם כשהיה קטן 4 ימים בגלל דלקת גרון קשה. אבל אני רוצה להדגיש שכל צום חייב להיות תחת פיקוח רפואי.
נעמי: אפרופו דלקת גרון קשה, אתה סבלת מזה כשהיית קטן והוציאו לך את השקדים. מה דעתך על ניתוח שכזה?
גדעון: כיום ידוע שזאת טעות לכרות שקדים. יש להם תפקיד חשוב בתהליך ניקוי הגוף. לא סתם שיש לנו שקדים, הם צריכים להיות.
נעמי: אנשים חושבים שטבעונות זה רק אוכל...
גדעון: זה לא רק זה אלא גם שינה. השינה מזון למוח. אם המח אינו מקבל מספיק שעות שינה בשעות נכונות הוא לא מתפקד כמו שצריך. לכן אצלנו הולכים לישון מוקדם ולא יודעים מה זה שעון מעורר. שעת בוקר יכולה להיות שעה נפלאה. כשהילדים באים למיטת ההורים כאילו זה שבת. לצערי, אצל רוב המשפחות שעת הבקר הוא זמן מתוח שכולם ממהרים וההורים פוגשים את ילדיהם בסוף היום כשכולם מתוחים, עייפים. זה באמת פיספוס גדול.
נעמי: באמירים אין פרנסה לרופא אז איפה אתה מוצא פציינטים?
גדעון: פעם בשבוע אני נוסע לחיפה. יש לי שם קליניקה ופעם בשבוע לראשון לציון לקליניקה שניה.
נעמי: מכל הנסיעות ברור שהרבה זמן פנוי אין לך.
גדעון: דוקא יש. על אף שאני משמש כמא"ז מטעם הצבא ובזמן האחרון גם עסוק שעות כיו"ר הוועד של אמירים. מטפל בהרחבת הישוב. בקליטת זוגות צעירים. אם יש בין הקוראים זוגות צעירים  שרוצים לגור במקום יפהפה, הם מוזמנים להתקשר למזכירות המושב.
נעמי: מי מגיע אליך לטיפול?
גדעון: כאלו שסובלים מאסתמה, מיגרנות, דלקת פרקים לחץ דם גבוה כאבי גב, עקרות, מתח, חרדה, בעיות עיכול; וכאלו שרוצים לרזות או להיגמל מעישון.
נעמי: למשל איך אתה מטפל בבעיות השמנה?
גדעון: אני מאמין בשינוי הרגלי אכילה, לא בדיאטות אינסטנט. אם אדם רוצה לרזות וגם להיות בריא הוא צריך לקבל הדרכה מהי התזונה הנכונה לגביו. כך הוא יאפשר לגופו לרזות בקצב שלו ובצורה הבריאה ביותר ולתמיד. בהדרכה אני משלב דיקור סיני. כפי שהתזונה עובדת על מחזור הדם הדיקור עובד על מערכת העצבים והשילוב הזה הוא משהו יוצא מהכלל. אני לא דוגל בכל מיני חומרים או תוספות לגוף שיעשו בשבילנו את העבודה. אני בעד לתת לגוף את התנאים הטבעיים שבעזרתן יגיע לאותן תוצאות ביתר בריאות.
נעמי: מה קורה בטיפול?
גדעון: אני דוקר את הפצינט והוא נשאר עם המחטים כ-20 דקות. באותו הזמן אני מלמד אותו איך להיות בריא. הרי דוקטור זה בלטינית מורה. כך שכל טיפול הוא שיעור פרטי.
נעמי: אתה לא דוקר כמה אנשים בו זמנית?
גדעון: לא. אצלי זה מונית ספיישל לא אוטובוס.
נעמי: רק באחרונה גילו פתאום ופרסמו בעתונים שיש נזק באכילת חלבון מן החי. לפני כן דברו על נזק רק משומן מהחי. איך זה להיות בהרגשה של "אמרנו לכם"?
גדעון: לפעמים אני מרגיש כמו גלילאו שרדפו אחריו בגלל שטען שכדור הארץ מסתובב. ברור לי שהרפואה המערבית תתישר בסוף עם הרפואה הסינית, ולא להיפך.

אדם וחוה, ינואר 1992

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים