צרו קשר
סיני באמירים
מאת ישראל זמיר
 
חבר מושב אמירים, ד"ר גדעון רון, התמחה ברפואה סינית והוציא ספר חדש: "הרפואה הסינית הלכה למעשה". בשיחה עם ישראל זמיר הוא מספר שהחיים במושב תואמים את ההשקפה הסינית, מרביץ בו את עיקרי הרפואה הסינית העתיקה על רגל אחת – אבל לא מצליח לשכנע אותו להפסיק לאכול שווארמה.
 
״לפני יותר מששת אלפים שנה, בתקופת שושלת פו-שי בסין, החץ והחרב היו עדיין כלי המלחמה המודרניים ביותר. חיילים שנפצעו באותה התקופה בשדה הקרב החלו לשים לב שישנן פציעות מסוימות, שדווקא גורמות לריפוי מחלה קודמת. הסינים יודעים גם לספר על אחד הקיסרים שהיה על סף עיוורון. יום אחד, בעת שהתהלך בגנו, מעד, ברכו נתקלה בסלע חד, וראה זה פלא: ראייתו שבה אליו! והוא זה שנתן הוראה לחכמי החצר לבדוק את אותו ׳פולקלור׳ אודות פציעות שמרפאות״.
כך החל ד״ר גדעון רון, שערך בשעתו בעיתוננו את המדור 'קו לבריאות', את ספרו, 'הרפואה הסינית' (הוצאת פרולוג).
 
גדעון, איך הגעת ללימודי רפואה סינית?
״תמיד רציתי להיות רופא, עוד מגיל חמש. כשם שילד רצה להיות שוטר או כבאי, אני חלמתי על רפואה. כבן לאם אחות בקופת-חולים, הסתובבתי בין הרופאים והחולים וספגתי את האווירה. אמי סבלה ממיגרנות ובזכות המעבר לאוכל טבעוני – הבריאה. אחותי ואני התרשמנו מנושא התזונה כדרך ריפוי והפכנו לטבעונים. אחרי הצבא קיבלתי מילגה מטעם הפדרציה הבינלאומית לנטורולוגיה ללמוד בלונדון רפואה טבעונית. מכאן ועד לרפואה סינית הדרך כבר אינה רחוקה, כשבבסיס הרפואה הסינית פועל העיקרון: יש לעזור לגוף לעזור לעצמו על-ידי גירויים טבעיים: תזונה, דיקור סיני, צמחי מרפא.
 
בחינות בסין
גדעון רון ישב תשע שנים באנגליה, עם הפסקה למלחמת יום-הכיפורים, שבמהלכה שב ארצה ולחם כקצין. בשנת 1975 הוא נסע לסין לבחינות הדוקטורט. הוא נבחן על-ידי רופאים סיניים בעזרת מתורגמן. ״למדתי סינית, אך לא מספיק כדי שיבינו אותי".
 
בספרך נאמר כי לרופא הסיני נהגו האנשים לשלם כל עוד היו בריאים ובעת המחלה – חובה הייתה על הרופא לרפאם וללא תשלום. ד"ר גדעון רון, האם גם אליך מגיעים אנשים בריאים?
״התשובה חיובית. אנשים שבזמנו עזרתי להם ואינם מעוניינים שהמחלה תחזור ומודעים לעובדה שאינם נעשים יותר צעירים והגירויים החיצוניים נהיים יותר ויותר שליליים, כמו זיהום אוויר – באים אלי ל״טיפול 10,000״ כרפואה מונעת, פעם בעונה. יותר נכון היה שאנשים שמעולם לא חלו יבואו, אך תופעה זו אינה במודעתו של הישראלי.
 
גדעון, אתה חי בסגנון-חיים סיני?
״פרט לעיניים המלוכסנות – כן, והכוונה: להיות במצב של מודעות בשעות הערנות.
 
אני ואתה
גדעון רון: ״אחד העקרונות של התפיסה הפילוסופית הסינית מדברת על ׳אני ואתה׳ ולא אני או אתה. פה נכנסת המודעות לתמונה, המאפשרת לשאול את השאלות הנכונות. לפי התפיסה הסינית, השאלה היא החשובה ולא התשובה. אם בעל או אשה ישאלו בבוקר: מה אני יכול לעשות היום כדי לשמח את בן או בת זוגי, או מה אני יכול לעשות כדי לחיות בשלום עם שכניי במושב, זה כבר יוצר את התהליך שדברים יקרו בכיוון הרצוי – שלום-בית, הרמוניה עם שכנים.
 
האם חיי מושב הם רקע נוח למעבר לסגנון-חיים סיני?
גדעון גר במושב אמירים ועוסק גם בדיקור סיני בצפון.
״בהחלט. סגנון-חיים סיני הוא כפרי. מעט מאוד סינים, יחסית, למרות שעדיין מדובר במיליונים, חיים בערים הגדולות. התרבות והרפואה הסינית התפתחה באיזורים כפריים עם קירבה לאדמה ולטבע. כל הפילוסופיה הסינית היא השתלבות בטבע. במושב אמירים, שבו אני חבר, אני קרוב לטבע. אוכל מזון טבעי, מתפרקד לי להנאתי בסככת הענבים שלי וחש עצמי מחובר לטבע.
 
האם המשפחה הולכת אחריך יד ביד?
״זה אני שהולך אחרי אשתי חרות. אגב, הרב בטקס החתונה שלנו ציין, כי אני מקרה יוצא דופן, שמאבד את חרותו וזוכה בה בעת ובעונה אחת. בני הבכור, המשרת ביחידה מובחרת, בהחלט צמחוני. גם הבת בת ה-17.5 והבן בן ה-13. הבת, אגב, סיפרה כי חברותיה אמרו לה, שכשתגיע לגיל 18 יקחו אותה לסעוד ב״אל-גאוצ׳ו״, מסעדת בשרים ידועה... אני חושב שגם היא תלך, בשר היא לא תאכל שם.
 
גדעון, אתה דוקר ודוקר וזה עוזר?
״בצורה יוצאת מהכלל, בעיקר באותן מחלות שקשה להירפא מהן ברפואה הקונבנציונלית: כאבי ראש, כאבי גב, לחץ-דם, אלרגיות, אסטמה, ראומטיזם, בעיות מפרקים וכו'״.
 
ולסיום, אתה חולף ליד חנות גלידות ביום חמסין וכולם סביבך מלקקים להנאתם גלידות, שותים שייק, קולה, מה לא. ואילו בחורף הקפוא לידך במסעדה מסתובבת על ציר שווארמה ריחנית, ולידה פיצה, פלפל, סטייק – וכל זה מחוץ לתחום שלך. תאמין לי שאתה מפסיד. גדעון, עם היד יד על הלב, אינך ״חו­טא״ בסתר?
״אחרי 25 שנה של סגנון-חיים טבעי, שעושה לך רק טוב, ואתה מלמד אותו לאחרים, מאמין בו ברמ״ח אבריך וכולך בתוכו – האמן לי שהכל נראה אחרת. ולכן כל זה לא כל-כך ׳מזיז׳ לי.
״כלל בסיסי בחיים הוא שתמיד כדאי להאזין לנסיון החיים של מישהו בוגר ממך, בייחוד אם הוא בוגר ביותר מ-3,000 שנה..״. מסכם ד״ר גדעון רון בספרו את הרפואה הסינית. ואילו אני, שזולל סטיי­קים, שווארמות, פיצות ושאר ״רעלים״ - דווקא נהניתי מאוד מהספר. בחלק מהדברים הסכמנו שלא להסכים ובמאמר מוסגר אוסיף, בשקט בשקט, שאף אחד לא ישמע: הלוואי והיו לי הכוחות הנפשיים לשמור על תזונה נכונה יותר ולהיות קצת יותר בריא...

קו למושב, ספטמבר 1997
 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים