צרו קשר
סיני זה לא רק דיקור
גילי למפל
רפואה סינית איננה רק מחטים, אלא כל מה ששייך לבריאות האדם: נשימה, שינה, מודעות, תנועה ותזונה. מהם מרידיאנים, מה זה צ'י ומהם יין ויאנג. על שיטת האבחון הסינית ותפריט לתזונה נכונה.
 
המשפט השגור "תשמור על הבריאות", נשמע תמוה לאוזניים סיניות. במזרח הרחוק, בריאות היא לא משהו ששומרים עליו, אלא תהליך שחייבים ליצור כל יום מחדש. ״בסין, רופא טוב הוא רופא שמטופליו לא חלו, ושילמו לו על ביקור תקופתי (אחת לשלושה חודשים), רק כל זמן שהיו בריאים", אומר ד"ר גדעון רון, שאת הדוקטורט שלו ברפואה סינית עשה בבית חולים בטיוואן לפני 22 שנה.
רון, מחלוצי הרפואה הסינית בארץ, הקים את בית-הספר לרפואה אלטרנטיבית באוניברסיטת חיפה, ניהל את היחידה לרפואה משלימה בבית-חולים ״רבקה זיו בצפת, וכתב את הערך ״רפואה לא קונבנציונלית" באנציקלופדיה העברית.
"רפואה סינית איננה רק מחטים, אלא כל מה ששייך לבריאות האדם: נשימה, שינה, מודעות, תנועה ותזונה", כותב רון בספרו "הרפואה הסינית" (הוצאת ״פרולוג"), שראה אור בימים אלה. הוא מסביר שם מתי טיפול במחטים נחוץ ועובד, מהי חשיבות התזונה ברפואה הסינית, איך נעשית הדיאגנוזה, מהן תעלות האנרגיה ומה השפעתן על גוף-נפש, מהי חשיבות השינה ותרופות מהטבע. מטרת הספר, שאינו כולל מינוחים מקצועיים ושמות בלטינית, לאפשר לקורא היכרות על קצה מקלות האכילה עם רפואה עתיקת היומין. מתומצתים בו העקרונות, חוכמת החיים והתפישה הרפואית המיוחדת, המציעה להתנסות בשיטות הריפוי העתיקות לא רק כשכואב ואי אפשר לסבול, אלא גם כאשר לכאורה הכל בסדר.
הרפואה הסינית בארץ הלכה צעד קדימה כאשר בשנת 1987 שונה חוק פקודת הרופאים, ומשרד הבריאות הכיר בה כבענף רפואי, מציין רון. לדבריו, מה שהביא לכך הם המחקרים הרבים שהוכיחו את יעילות השיטה, שמסוגלת להתמודד בהצלחה במקומות שבהם הרפואה הקונבנציונלית נכשלה. ״ברפואה המערבית מקלים או מדכאים סימפטומים כמו כאב ראש או לחץ דם, אבל לא מרפאים אותם לצמיתות", הוא מסביר.

מהם המרידיאנים
לפני יותר מ-3000 שנה חקרו הסינים תופעות רפואיות וגילו בגוף 670 נקודות, שלכל אחת מהן מיקום מוגדר והשפעה ייחודית. התברר להם, שהנקודות הללו מפוזרות לאורך קווים מסוימים, שנקראים מרידיאנים. אלה הם מסלולי זרימת האנרגיה בגוף. 12 מהם כפולים, זהים בצד ימין ובצד שמאל של הגוף. כל מרידיאן משפיע על איבר או על תפקוד מסוים בגוף. ממצאים אלה הביאו לשימוש נרחב באקופונקטורה (דיקור) לריפוי מחלות, דיקור בנקודה מסוימת מעורר את זרימת האנרגיה באותו אפיק, וכך נוצר הריפוי.
הסינים לא הסתפקו במחטים, שבהתחלה היו עשויות אבן וכיום פלדת אל-חלד, וחיפשו אמצעי דיאגנוסטי שיבהיר היכן צריך לדקור. הם לא רצו להסתמך רק על תיאורו הסובייקטיבי של החולה, המספר מה שהוא מרגיש אבל לא בהכרח יודע מה קורה לו בגוף. הם מצאו, שבפרק כף היד ניתן לחוש את הדופק, או ליתר דיוק שישה דפקים שונים, שלושה על פני העורק ושלושה בעומקו, כך שבסך הכל ניתן לחוש ב-12 דפקים שונים. עוד התברר להם, שכל אחד מאותם דפקים שייך לאחד מ-12 המרידיאנים הכפולים. חישת הדופק לפני הדיקור נותנת לרופא את המידע הדרוש לו כדי להחליט באילו נקודות לדקור. החזקת האצבע על הדופק במהלך הטיפול, מאפשרת מעקב אחר השנויים העוברים על הגוף בזמן הטיפול.

ההפכים המשלימים, יין ויאנג
היין והיאנג הם שני כוחות הפוכים זה לזה, אך משלימים זה את זה. תופעות של חושך, קור, התכווצות, סבילות ודעיכה משויכות ליין. אור, חום, התרחבות, פעילות וצמיחה הן בעלות תכונות יאנג. ליין או ליאנג אין קיום נפרד, אלא רק בנוכחותו של השני. היין והיאנג קיימים רק ביחסיות שביניהם. אדם שמן הוא יין רק לעומת אדם רזה ממנו, אבל הוא יאנג בהשוואה לשמן ממנו.
את היין והיאנג תמצאו בכל תחומי החיים. היין והיאנג הם מושגים ללא ערך; אין בהם טוב ורע. החלוקה ליין ויאנג קיימת גם בגוף האדם. על-פי התפישה הסינית, חלק גדול מהמחלות נובע מהפרת האיזון בין היין ליאנג.

אנרגיית החיים – צ'י
הצ'י הוא מקור כל הקיים בטבע. ישנו צ'י תורשתי, שמצוי בתוכנו בעת הלידה, אותו קיבלנו בתקופת ההריון מהאם. הוא ממוקם בכליות ונמצא בכמות נתונה ומוגבלת. לעומת ואת, כמות הצ'י הנכנסת לגוף דרך הנשימה והמזון היא נשלטת ובלתי מוגבלת, ומכאן חשיבותם של הנשימה המודעת והתזונה הנכונה. הצ'י בגוף, לסוגיו השונים, הוא שילוב של צ'י הנשימה עם צ'י המזון והצ'י התורשתי, שפועל כזרז. ככל שרמת הצ'י בגוף גבוהה יותר, כן האדם בריא ומחוסן יותר. הצ'י הוא גם זה שעוזר למשאבת הלב לדחוף את 10 טונות הדם ביממה, לאורך מסלול של 150 אלף קילומטרים של כלי דם.

דיאגנוזה
מחלה היא תהליך מאוד אישי. דיאגנוזה היא החיבור בין מטפל למטופל. טכניקת האבחון הסינית מושתתת על חמשת החושים. כדי לעזור לאדם להבריא בוחנים את הסימפטומים הפיזיים שמהם הוא סובל, את מצבו הנפשי ואפילו את התנהגותו. גם עונת השנה, מזג האוויר והשעה ביום מובאים בחשבון. ברפואה הסינית מדברים על גורמים חיצוניים העלולים להשפיע לרעה על הגוף (חום, קור, יובש, לחות, רוח), אבל כאשר הגוף מאוזן אותם גורמים לא יפגעו בו.
באבחון הסיני עוסקים יותר בשאלה מה קורה בגוף, מאשר בשאלה מהו הגורם.
הסינים מבינים את שפת הגוף, ולכן לא ימהרו לסלק כאב מבלי לאזן את הסיבה לו. הם לא ינסו לעצור שלשול, שהוא בדרך כלל תהליך של התנקות.
האבחנה נעשית תוך התבוננות בחולה, בתנוחת גופו, קצב ועומק נשימתו, ציפורניו, צורת לשונו וצבעה והגוונים באזורים שונים של פניו. לאחר מכן עושים תשאול ספציפי, כולל לגבי החלומות שלו.
אמצעי האבחנה העיקרי הוא הדופק. הסינים אינם מתמקדים במספר פעימות הדופק, אלא באיכותו. כלומר, בעוצמת התנגדותו לאצבע הלוחצת עליו קלות. איכותו של כל דופק נמדדת רק בהתייחס למכלול הדפקים האחרים, על-פי עקרון היחסיות של היין והיאנג.

תזונה נכונה
מחקר שערך קולין קמפבל, ביוכימאי מאוניברסיטת קורנל בארה"ב, העלה כי שיעור הלוקים במחלות לב וסרטן בסין נמוך בכ-30% לעומת ארה"ב. לפי הרפואה הסינית, מחלות רבות נובעות מאי אכילת מזון טבעי.
גם במישור האנרגטי ברור לסינים שהמזון הוא מקור חיוניות עיקרי לגוף. לכן, למשל, מומלץ לאכול פירות וירקות טריים שגודלו ללא חומרי הדברה, הנחשבים כעשירים בצ'י. במזון מן החי יש פחות צ'י, כי בעל החיים השתמש ברובו לתצרוכתו הוא. גם במזון מעובד יש מעט אנרגיה ויטאלית.
אצל הסינים, המושג ״מזון״ פירושו "חמשת הגרעינים". חשוב לצרוך את כל סוגי הצ'י מהצומח: שורש, זרע, גבעול, עלה, פרח ופרי.
תזונה נכונה היא זו שמסוגלת לאזן את היין הפנימי, הנובע מהמים, המהווים שני שלישים ממשקל הגוף. עושים זאת בעזרת מזון יוצר יאנג, שהוא מצב הירקות והפירות לאחר עיכולם. מזונות מומלצים נוספים הם שקדים, תפוחי אדמה, קטניות, אצות ים, אורז מלא ונבטים (צמח שנבט זה עתה מהגרעין).
פחות מומלצים המזונות יוצרי היין: בשר, דגים, ביצים, גבינות ובצקים. מוצרי חלב לא קיימים במטבח הסיני, משום שכל היונקים בטבע אינם ניזונים מחלב לאחר שנגמלו מחלב אמם. חלב פרה מכיל הורמונים, חלבון וסידן שהעגל זקוק להם, לא האדם. החלב התעשייתי עובר תהליכים כימיים שמפחיתים את ערכו התזונתי. התחליף הסיני למוצרי חלב הוא הטופו, העשוי מפולי סויה, שטעמו ניטרלי והוא משמש כחומר גלם למגוון של וריאציות קולינריות.
על-פי הרפואה הסינית, עודף תיאבון נובע בדרך כלל מחום בקיבה. אכילת מזון מצנן, כמו חסה, מלפפון, נבטי אספסת או אצות ים, תפחית את התיאבון. הרוק נוצר מאנרגיות בסיסיות ומשמעותיות, ומכאן חשיבותה הרבה של הלעיסה לעיכול המזון. התרגום המילולי של המילה ״בתיאבון״ בסינית, הוא "תאכלו לאט״. אכילת ג'אנק פוד, טוענים הסינים, מחלישה את הטחול, מה שגורם להתשת הלב.
ארוחה סינית טיפוסית היא סימפוניה של טעמים. לאורך כל הארוחה נשמר האיזון בין חמוץ, מתוק, מלוח ומר. לא מגישים קינוח, כי לדעת הסינים מתוק בסוף הארוחה מפר ומעכב את האיזון ופותח מחדש את התיאבון; המוח מקבל "ביטול" על איתותי השובע המתואמים עם הטעמים, וכך נוצרת השמנה. גורם נוסף להשמנה היא אכילה בשעה מאוחרת בלילה, כי מ-9 בערב הטחול, האחראי על המזון בגוף, אינו פנוי לעסוק באוכל.
באשר לשתייה, המים הם המשקה היחיד הידוע בטבע. חשיבות המים היא בהיותם הממיס האוניברסלי, וביכולתם לטהר אנרגיות שליליות. ההמלצה הסינית היא לשתות לפני האכילה, או שעה ויותר לאחריה. כדי לעמוד בכך כדאי לוודא שהאוכל לא יהיה מלוח מדי.

חשיבות השינה
כשם שהאוכל הוא מזון לגוף, כן השינה היא מזון למוח, אומרים הסינים. מתוך שבעת המפגעים המוזכרים ברפואה הסינית - חרדה, דאגנות, דיכאון, תוגה, עליצות יתר, זעם ועייפות - האחרונה היא היחידה שפוגעת ישירות בצ'י, ולכן מסוכנת לבריאות. ההכרה בשעון הביולוגי חדשה יחסית בתרבות המערב. ("הורמון החושך", המלטונין, התגלה ב-1956). לסינים השעון הזה מוכר מזמן. הם הגדירו שעון ביולוגי שבו לגבי כל אחד משני אפיקי האנרגיה בגוף יש שעתיים ביממה בהן הוא בשיא תפקודו, ושעתיים בהן הוא טוען את המצברים. לכן חשוב לא רק כמה שעות ישנים, אלא גם באילו שעות.
לדוגמה: מ-11 בלילה עד 1 אחר חצות הלב עוסק בטעינה ואמור להיות במנוחה. אם נהיה ערים בשעתיים הללו, נחליש אותו. עירנות (יאנג) בלילה (שהוא יין) יוצרת עייפות (יין) ביום (שהוא יאנג). שנת הלילה הכרחית ליום; אין יאנג ללא יין. בעיה זו היא הסיבה לתסמונת העייפות הכרונית  (CFS), מחלת היאפים של סוף המאה ה-20.
לסינים חשוב מאוד עקרון הגיאופתיה. הם לא יבנו בית לפני שמומחה לכיווני אנרגיה יסמן להם את המיקום והכיוון. לפי אותו עיקרון, אם אתם סובלים מבעיות שינה, יתכן שמיטתכם אינה ממוקמת בכיוון צפון-דרום. אם אתם מתעוררים באמצע הלילה ומתקשים להירדם שוב, שימו לב שנחיר אחד פתוח יותר ושכבו על הצד כאשר הנחיר הזה כלפי הכרית. מבחינה פיזיולוגית, מנגנון היסתמותו של נחיר אחד בלילה הינו הסיבה להתהפכות מצד לצד תוך כדי שינה. מאחר שבאקופונקטורה נקודת הדקירה לבעיות שינה היא בפרק כף היד (שנדקרת במיקום שלה על אפרכסת האוזן), מומלץ לנסות להירדם כאשר פרק כף היד מכופף.

פורסם במעריב, 1997



 

ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון  מבחר מאמרים מאת ד"ר רון

 

 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים