צרו קשר
ריסוס, בריא או לא בריא?


השבוע נתקלתי במחקר חדש ומעניין שפורסם ב'מרשם ישראלי', עיתון היוצא בחסות הסתדרות הרוקחים בישראל. הוא נוגע לכם – ציבור מגדלי הירקות והפירות, ולנו – ציבור צרכני הירקות והפירות.
ד"ר רוני כהן קובע שם במאמרו, כי ירקות ופירות אורגניים מכילים תרכובות רעילות טבעיות, העלולות לסכן את בריאות המשתמש בהם הרבה יותר מאשר חומרי הדברה סינתטיים, הנמצאים בשימוש רגיל בחקלאות. לטענת ד"ר כהן, ריכוז חומרי ההדברה הטבעיים המיוצרים ע"י הצמח עצמו, עלול להגיע, עקב החשיפה למזיקים, לרמות הגבוהות פי מאה ויותר מהכמות הנורמלית בצמח ולגרום למחלות. חומרי ההדברה הסינתטיים ניתנים גם לשטיפה, ממשיך הכותב, ואין הדבר כך לגבי הרעלים הטבעיים המתפתחים בצמח בריכוזים גבוהים בהעדר חומרי הדברה מלאכותיים.
מה אומר לכם, עצוב לדעת שאינטרסים כלכליים שולטים בבריאותנו הדלה. כולכם אני מניח מודעים לעובדה, שבתי החרושת לתרופות, מהגדולים בעולם, מייצרים גם חומרי הדברה לחקלאות. כמו כן אתם ודאי מבינים את האינטרס שלהם, שהציבור ימשיך להשתמש בריסוסים/תרופות ולא יאכל איזו חסה אורגנית ועוד חס וחלילה יהיה בריא. לכן בעלי בתי המרקחת בישראל יצאו, בזמנו, למלחמת מגן (על כיסם), כנגד חנויות הטבע. עכשיו הגיעה תורה של החקלאות האורגנית. להגיע למסקנה שהרעלים הטבעיים שבירקות ובפירות מסוכנים יותר מחומרי ההדברה הכימיים הניתנים להם, אפשר רק ע"י התעלמות מוחלטת מחוקי הטבע. הרי את מעט החיסון הטבעי שיש לנו רכשנו במשך מיליוני שנים בעזרת אכילת ה"רעלים הטבעיים" האלה... איך אפשר להשוות חומרים טבעיים שעברו תהליך של אנרגיזציה בעולם הצומח, לחומרים סינתטיים השייכים לעולם הדומם?!
האם אתם מכירים, ולו בעל חיים אחד, הניזון באורח טבעי מחומרים מעולם הדומם? האם לא ברור, שכל חומר מעולם הדומם חייב לעבור תהליך ויטאלי בעולם הצומח, לפני שיוכל לשמש מזון לעולם החי? (נדמה לי ששמעתי מישהו שואל: ומה עם תרנגולת המנקרת אבנים קטנות? זה כדי לדחוף את הביצה החוצה... כן, ישנם גם בעלי חיים שכאשר הזיעו יתר על המידה, ילקקו סלע מלח, אם יש כזה בכלל בסביבה: ולא מדובר בפרות הרפת, להן מביאים גושי מלח לטובת הרפתן). מאותה סיבה ממש, יש להימנע מצריכת "תוספי מזון" סינתטיים: ויטמינים, ממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל, חומרים משמרים ועוד.
קיימת סיבה מאד הגיונית מדוע מעדיפים בתי החרושת לתרופות שימוש בשיחזור סינתטי ולא בחומר טבעי: על חומר פעיל המופק מהצמח, אין אפשרות להוציא פנטנט. על חומר כימי מעבדתי, לעומת זאת, מוציאים פטנט הנותן ליצרן 20 שנה של בלעדיות! בנוסף, חיי המדף של חומר מת ארוכים הרבה יותר מאלה של חומר חי. גם יותר זול להתעסק עם חומרים כימיים העשויים, ברוב המקרים, מנפט, מאשר לזקק תמציות טבעיות. אז נסכם: הרווח הוא של היצרן, ההפסד – כולו שלנו.
ברשותכם אתייחס להיבט נוסף במחקר הנ"ל: החוקרים לקחו כנורמה את הירקות והפירות המרוססים, בעוד שהירקות והפירות האורגניים הם מחוץ לנורמה וכנ"ל המזיקים. תארו לעצמכם שהייתם נתקלים במחקר שנערך ע"י בתי הזיקוק בחיפה, למשל, ושם היו קובעים כנקודת מוצא את רמת זיהום האוויר במפרץ חיפה. הייתה מתקבלת שם תוצאה, שאוויר צח פשוט מזיק לבריאות. תפסתם את הפרינציפ?
ואיך אפשר להתעלם מהעובדה שחלק ניכר מחומרי ההדברה מוכנסים לצמח דרך השורשים ולכן אינו "רחיץ"? אז שיפסיקו להאכיל אותנו במחקרים שכל מטרתם כותרת בעיתון. מספיקות לנו כותרות העיתונים, העוסקות בחומרי הנפץ המאולתרים – המשמשים את אירגוני הטרור – העשויים מחומרי הדברה (חנקת האמון למשל). ובכלל, אני לא מבין איך הישראלי המצוי מאפשר עדיין את הסקנדל של מחירי מינימום בבתי מרקחת, בעוד שבכל סקטור עסקי אחר קיימים מחירי מקסימום? תרופה אסור למכור בפחות ממחיר מסוים, לעומת מוצרים שבפיקוח, שאסור למכרם מעל המחיר הנקוב...
לא צריך להפריע לנו שהחברות העל-לאומיות העשירות ביותר בעולם אינן חברות הנפט או יצרניות הנשק, אלא דווקא בתי החרושת לתרופות. רק שלא יפריעו לנו להיות בריאים.


פורסם ב-חקלאות אורגנית, דצמבר 1990

           מבחר מאמרים מאת ד"ר רון     ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים