צרו קשר
תוחלת חיים

כשמציגים את המעלות של הרפואה המשלימה, זה נשמע לא פעם כמו הדגשת החסרונות של הרפואה המערבית. ואז נשמעת זעקת התומכים ברפואה המערבית: "רגע, אבל בזכות הרפואה עלתה תוחלת החיים??!!"
ובכן, נעמיד דברים על דיוקם. ראשית, תוחלת חיים אינה אלא תרגיל סטטיסטי, ממוצע, שהקשר בינו לבין רמת הבריאות של האוכלוסייה הוא מקרי ביותר. 
בארצות הברית, למשל, תוחלת החיים גבוהה מזו שבסין, אבל אם נשווה את בריאותו של סיני ממוצע, בגיל 50, 60 או 80 לבריאותו של אמריקני ממוצע באותו גיל – הסיני תמיד יצא בריא יותר. בסין ישנן - עדיין - פחות מחלות כרוניות מאשר במערב: סוכרת, התקפי לב, לחץ דם, סרטן ועוד. אז איך בכל זאת קורה שתוחלת החיים בארה"ב גבוהה יותר? משום שישנה הארכת חיים מלאכותית למבוגרים ותמותת התינוקות שם נמוכה יותר (בזכות פגיות וכו'). זה מה שקרה במערב במאה האחרונה. זו הסיבה הראשונה לעלייה בתוחלת החיים (ויש לברך על הצלחתה זו של רפואת החירום במערב). אגב, ראוי לציין שהסינים "הולכים ומתקלקלים" בהשפעת התרבות התזונתית המערבית.
הסיבה השנייה: מי שבפועל מאריך את תוחלת החיים בדור שלנו, הם הזקנים שחיים כיום מעבר לממוצע: בני השמונים ומעלה. הדור הזה של המבוגרים, הוא דור מאוד ייחודי: הם נולדו בראשית המאה ה-20, לפני עידן האנטיביוטיקה. הם שרדו (בעזרת צמחי מרפא וקומפרסים) את המגיפות שהפילו חללים בגלל תנאי היגיינה ותברואה לקויים בערים. כיום הם יכולים להיעזר בשיטות הרפואיות המקובלות להארכת חיים: תרופות, טיפול נמרץ, חיבור למכשירים ועוד. תינוק שלא היה אז באמת בריא, לא שרד. רק החזקים שרדו. הדור המיוחד הזה גם חי את 30 שנות חייו הראשונות בסביבה די טבעית: האוויר היה עדיין צח, לא חור באוזון ולא חומרי הדברה והורמונים במזון. גם קרינות שונות ומשונות לא היו עדיין בנמצא. כן, וגם הלכו לישון מוקדם, הלכו ברגל ואכלו אוכל פשוט יחסית, וטרי (לא היו עדיין מקררים ביתיים).
התשתית הבריאותית של הדור הייחודי הזה, יצרה מצב חד פעמי של הארכה ניכרת בתוחלת החיים. 
במאמר מוסגר אפשר לציין שאריק שרון, שנכון לעכשיו (אוגוסט 2008) נמצא בתרדמת כבר יותר משנתיים, תורם מדי יום לטובת תוחלת החיים שלנו...
לדור שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה, עם הפניצילין, הדי די טי והנפולת הרדיו אקטיבית, אין תשתית בריאה כמו לדור הקודם; לכן תוחלת החיים תתחיל עוד מעט לרדת. דור הנפילים כבר מתחיל להחזיר ציוד...
בביטאון הרפואה האמריקני רב היוקרה (JMA), פורסם (מרץ 2008) שתוחלת החיים מתחילה לרדת בארה"ב. ואפשר לצטט גם מדברי ד"ר רוברט ריזה, נשיא האגודה האמריקנית לסוכרת שאמר בשנת 2007: "אנחנו נהיה כנראה הדור הראשון מאז ראשית המאה ה-20 עם תוחלת חיים קצרה יותר משל הורינו".
במאמר מוסגר ראוי לציין, כי תוחלת החיים בעבר הרחוק (לפני עידן העיור המוגבר שגרר אחריו מגיפות למכביר) היתה לא פחות מהיום. כותב על כך הקיסר הצהוב (בסין, לפני כ-3,000 שנה) וכמו כן מחבר ספר תהילים (פרק צ' פסוק 10 למי שמתעניין), שנכתב גם הוא, כנראה, בתקופה ההיא פחות או יותר.
לסיכום, העלאת תוחלת החיים שהרפואה המערבית מתגאה בה כל כך, היא יותר פיקציה סטטיסטית מאשר אמת-מידה לרמת בריאות או לאיכות חיים; בייחוד לאור העובדה שנקודת המוצא הסטטיסטית היא כאמור מלפני כ-200 שנה, כשהביוב העירוני עדיין זרם ברחובות.
לעתים עולה אפילו החשש, שההתהדרות הזו בהעלאת תוחלת החיים, אינה אלא עלה תאנה שאמור לכסות על חוסר היכולת ליצור בריאות אמיתית בקרב האוכלוסייה.


פורסם ב-דוקטורס, אוגוסט 2008

 

   מבחר מאמרים מאת ד"ר רון    ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון

 


 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים