צרו קשר
תוספי מזון: תביעה ייצוגית למוצר במחלוקת
מאת איילת אלקין
 
מחקר שנערך בין 180 אלף איש קבע שתוספי מזון אינם מועילים למי שנוטל אותם – יש מצב שהתלו בבינתכם כל כך הרבה שנים?
 
תעשיית תוספי המזון מגלגלת מיליוני דולרים מדי שנה. תוספי המזון זמינים, קלים לצריכה ומשווקיהם מבטיחים לפעמים כי הם מסוגלים לפתור כמעט כל בעיה.
ואולם באחרונה אושרו שתי תביעות ייצוגיות מעניינות נגד שתי חברות המייצרות תוספי מזון, בגין הטעיה בפרסום הטוען לתרומתם של תוספי המזון למערכת החיסונית.
תביעות אלה מצטרפות למאמר שפרסם כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה, בו התפרסם מחקר רחב היקף שבדק כ-180,000 איש וקבע, כי תוספי המזון לא שיפרו דבר בקרב מי שנטל אותם, אך מנגד – גם לא הזיקו. האם ייתכן שאלפי אנשים צורכים תוספי מזון שאינם מעלים או מורידים דבר? שאלנו בנושא זה שני מומחים: רופא המתמחה בתזונה ועו"ד המתמחה בתובענות ייצוגיות.
 
ד"ר גדעון רון, מומחה לרפואה סינית, מבקר את תחום תוספי המזון: "הגישה שהגוף זקוק לתוספי מזון איננה נכונה. הגוף זקוק למזון אמיתי. כל הערכים התזונתיים שמקבלים במזון, הם אלה שעוזרים לגוף בחיי היום יום. כאשר מוכרים מרכיבי מזון שלא בתוך מזון, מוציאים דבר מהקשרו. זה אינו מזון ואינו תוסף מזון, זו תרופה ('צמחית' אם מרכיביה מן הצומח) וכך צריך לקרוא לזה אם רוצים להבדיל את זה מתרופות אחרות. אין בטבע מזון שהוצא מהקשרו. אנחנו אמורים לאכול תפוח עץ כמות שהוא, או אורז כפי שהוא. מספיק שבבישול אנחנו סוטים קצת מדרך הטבע. כבר נקבע ע"י מדענים כי חומרי מזון שהוצאו מהקשרם מתנהגים בגוף באופן שונה מאשר התנהגותם כשהם מגיעים לגוף עם שאר מרכיבי המזון. וראוי לתת על כך את הדעת. דוגמא טובה לכך היא החמצן – אנחנו זקוקים לו "כאוויר לנשימה" אבל רק 21% מהאוויר אותו אנו נושמים הוא חמצן. השאר – חנקן (פלוס עוד אחוז אחד של גזים אחרים). אם כך הוא הדבר, למה שלא נארגן לנו חמצן נקי לנשימה? מי צריך את כל החנקן הזה (שסתם נכנס ויוצא ללא שימוש)? מסתבר שחמצן נקי מזיק מאוד לריאות (הרגילו לקבל אותו, כאמור, רק כחמישית מהאוויר). כך גם עם הוויטמינים: הם אמורים להיכנס לגוף עם המזון עצמו. הכי נכון זה להימנע ממזון ששודד ויטמינים מן הגוף: אורז לבן, לחם לבן ועוד. למה לקחת כדור של ויטמין C כשאפשר לאכול קלמנטינה או חסה? לדברי ד"ר רון, הצריכה המומלצת כיום של ויטמינים אינה נכונה ומנופחת מטעמים שיווקיים. פרט לזאת, 99% מהוויטמינים שמוכרים לנו כיום הם סינתטיים, כלומר עשויים משיירי נפט והם נספגים בגוף בצורה שונה". לדברי ד"ר רון, אנשים שנוטלים תוספי מזון, פעמים רבות מתעלמים מהצ'י – החיוניות שמבדילה בין הדומם לבין הצומח והחי: "הבעיה היא שבמדע המערבי אין דרך לכמת את אותו צ'י ולא מתייחסים לחיוניות שבחיינו כערך בריאותי.
אם כך, כיצד שומרים על הבריאות ועל איזון תזונתי? מקפידים לאכול נכון ולנהל אורח חיים בריא. את "התוספים" יש לקבל מהמזון. ומכיוון שהעולם המודרני עתיר בזיהום אוויר, קרינות, חומרי הדברה ועוד, אפשר ורצוי להשתמש ב"תוסף דלק" – אבל רק זה העשוי מצמחים שלמים. למשל, תוסף מזון סיני ידוע, בן מאות שנים, הוא 'רפואת מאה הצמחים'. שותים פעם ביום קוקטייל העשוי מ-עד מאה צמחים. כתמיכה לא כתרופה.
 
הפן החוקי: תובענות ייצוגיות נגד הטעיית הצרכן
הצד השני של המטבע הוא התובענות הייצוגיות נגד חברות שמייצרות תוספי מזון. עו"ד אסף פינק, מתמחה בתובענות ייצוגיות, מסביר את מוקד התביעות: "הסיפור של תובענות ייצוגיות מתמקד יותר בנושא ההטעיה הצרכנית ופחות בתחום התרופתי". עו"ד פינק מתייחס גם לשתי התובענות שאושרו זה מכבר ומסביר: "המצב בשני פסקי הדין כפי שאני מכיר אותם הוא שבשני המקרים הפרסום של החברות היה חד משמעי, למשל: פרסום אחד גרם להבין שאם ייקחו תוסף מסוים, תמנענה מחלות חורף. הפרסומות היו שחור לבן. התובעים הביאו כמומחה את אותו חוקר שערך את המחקר היחיד שטען איכשהו שייתכן שיש סיכוי שהתוספים האלו עוזרים במשהו וגילו מצב אבסורדי: המחקר היחיד והמסויג, הפך לאמת מדעית. למעשה בית המשפט אומר: "תגידו את האמת. אם לא, אתם מטעים את הציבור".
האם מצב זה פותח פתח לתביעות נוספות? לדברי עו"ד פינק, בהחלט: "אנחנו כצרכנים צריכים להיות הרבה יותר עירניים לא להפחית במשקל הפרסום, אנחנו לא מודעים עד כמה חברות יודעות להשתמש בפרסום לקידום צרכיהם. צריך להגביר את האכיפה האזרחית. צריך להבין שזו לא רק פרסומת. שקר קטן מוביל לשקר גדול והשמים הם הגבול. במקרה שמגלים הטעייה כזו צריך לפנות לעו"ד שעוסק בתחום ולהגיש תובענה ייצוגית שפוגעת גם בכיס וגם בתדמית של חברות, ופעמים רבות זה עושה את העבודה, מרתיע וגורם לחברות לדייק יותר בעובדות".

וואלה, אפריל 2011
 
 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים