צרו קשר
תזונה כרפואה מונעת וכריפוי - חלק א

מאת ד"ר גדעון רון, מטפל ברפואה סינית 
 

בשפת הרפואה הממסדית קיימת אבחנה ברורה בין רפואה מונעת לבין ריפוי. "רפואה מונעת" מתבצעת באמצעות בדיקות תקופתיות (ממוגרפיה, קולונוסקופיה ועוד) ו"ריפוי" נעשה על ידי תרופות, או ניתוח (בשונה מטיפול בדיקור סיני או פעולות אלטרנטיביות אחרות).

הסיבה לכך ששני המונחים: רפואה מונעת וריפוי מובאים בתוך מירכאות כפולות, היא בכך שהשימוש בשני המושגים הללו, ברפואה הממסדית, הוא פשוט שגוי. אין ריפוי בתרופות ואין רפואה מונעת בבדיקות תקופתיות. מה שמכונה ריפוי, הוא בסך הכול דיכוי סימפטומים ומה שמכונה רפואה מונעת, אינו אלא גילוי מוקדם של מחלות.

יתרה מזו, כאשר מדברים על תזונה כרפואה מונעת ותזונה לריפוי, עוסקים לכאורה בשני נושאים שונים. "לכאורה" אמרנו, כי לאמתו של דבר, כאשר מביטים על גוף האדם כעל יצירה אינטליגנטית, מבינים ששני הנושאים הללו כרוכים יחדיו. מכאן האמרה: "כוחה המרפא של הרפואה המונעת". כלומר, פרט לרפואת חירום – מקרי קיצון בהם באמת נזקקים לגיבוס, כירורגיה או תרופות כימיות – אותם הגורמים האמונים על מניעת מחלות (תזונה בריאה, שינה ראויה ועוד), הם גם אלה המאפשרים לגוף להתרפא ממחלות. גורמים אלה הם כלי המניעה והריפוי הידועים בטבע.

מטפל בדיקור סיני

יכולת הריפוי טבועה בגוף ופועלת ללא לאות לטובת בריאותו. הגוף יודע איך להיות בריא, בתנאי שניתן לו את התנאים לכך ושלא נפריע לו. בעוד שברפואה המקובלת במערב רואים את הרופא כמכונאי המתקן את קלקולי המכונה, ברפואה הסינית, המשתמשת בשיטות כגון טיפול בדיקור סיני (האמור להתבצע על ידי מטפל בדיקור סיני מומחה), מביטים על הרופא כעל גנן המטפח חיים. אין צורך ללמד את הצמח כיצד לצמוח. רק שנאפשר לו לעשות זאת.

השימוש בתזונה כמכשיר רפואי אינו חדש. כבר הרמב"ם (בפתיחה לפירושו לסדר זרעים) אמר: "רופא בקיא – כל זמן שיוכל לרפא במזונות לא ירפא ברפואות". אין צורך להיות מומחה גדול בביולוגיה כדי להבין שהתזונה היא לא רק "הדלק" של הגוף, אלא גם הגוף עצמו. שהרי הגוף בנוי ממה שאנו אוכלים!

אם נושא האוכל לא היה מרכזי כל כך לבריאותו של האדם, לא היה צורך להזכיר, כבר בפרק א' בספר בראשית (פסוק כ"ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה".

ראוי לשים לב, כשמדברים על תזונה נכונה, שאין בפסוק הנ"ל כל אזכור לאכילת בשר. גם חז"ל פירשו (סנהדרין נ"ט) כי לא הותר לאדם הראשון בשר לאכילה (אלא רק אחרי הנפילה המוסרית שבגינה אירע המבול). במאמר מוסגר יש לציין, כי גם צבעי מאכל סינתטיים, חומרי טעם וריח כימיים, המתקה מלאכותית ושאר תוספות מודרניות, לא הוזכרו כמותרים למאכל. האדם המודרני, מרוב ששכח את ערש הולדתו, הטבע, מוסיף למזונו כיום חומרים זרים ומוזרים המקשים על הגוף את תפקודו.

"חזרה לטבע" אינה בהכרח חזרה לשימוש בעלה-תאנה ככסות, אלא חזרה לתזונה טבעית ובריאה, שעיקרה: ירקות (חיים ומבושלים), פירות (חיים ויבשים), שקדים, קטניות, דגנים ועוד.

בתיאבון ולבריאות!

 

ביטאון כפר חב"ד, מאי 2012

 

 

 

מבחר מאמרים מאת ד"ר רון ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון

 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים