צרו קשר
תפריט מומלץ בכל גיל
מאת בתיה טולדנו
 
[דברי ד"ר רון בסגול]
 
[הערת מינהלת האתר: כשד"ר רון קרא את ההמלצות התזונתיות, הקונבנציונאליות, לפעוטות (מגיל שנה גבינה צהובה, מגיל שנתיים משולש פיצה, מגיל שלוש שוקו ועוד) הוא שמח שילדיו לא קראו את ההנחיות המוזרות הללו כשהיו קטנים...]
 
גיל אפס עד שנה: מהנקה למזון מוצק
בשנה הראשונה לחיי התינוק מתחיל חוש הטעם להתפתח. חשיבות התזונה בתקופת הינקות לצד ההיכרות עם מזונות חדשים – מכרעת, בעיקר משום שהמזון שמקבל התינוק בשנה זו משפיע על הרגליו והעדפותיו בשנים הבאות.
התפריט היומי: בראש ובראשונה, חלב אם הוא התזונה האידיאלית לתינוק. עד גיל ארבעה חודשים הוא אמור להיות ניזון מחלב אם או מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) בלבד. סביב גיל ארבעה עד שישה חודשים, לצד הנקה או תמ"ל כמזון עיקרי, מתחילים לשלב טעימות של כמויות קטנות של מזונות משלימים (כפית קטנה עד שתיים), ודייסות פעם עד פעמיים ביום.
סביב גיל חצי שנה, תפריט התינוק יכלול: ארוחה על בסיס מזון מחיתי. לקראת גיל שמונה חודשים, אם התינוק התנסה במרקמים גסים של מזון מוצק, אפשר להציע לו "אוכל אצבעות" – מזון הניתן לאחיזה באצבעות, לצד מזונות מהתפריט המשפחתי. בחצי השנה השנייה לחיים, המזון המוצק אמור להחליף את ההנקה או התמ"ל, כך שלקראת גיל שנה התינוק ניזון מארוחה עד שתיים על בסיס תמ"ל או הנקה.
ההרכב התזונתי: מעבר לרכיבי התזונה הבסיסיים, חלב אם מכיל גם LOPUFA – חומצות שומן ממשפחת אומגה 3 ו-6, שהן מרכיב חיוני להתפתחות המוח. בנוסף, חלב אם מכיל חיידקים ידידותיים התורמים לחיזוק ההגנה הטבעית של התינוק, ומרכיב פרוביוטי המסייע לצמיחת החיידקים הידידותיים לעיכול קל. התמ"ל קרוב בהרכבו לחלב אם. באשר לבחירת מזונות משלימים, חשוב שהם יהיו עתירי ברזל.
טעימות מזון: נועדו לאפשר מעבר ממזון נוזלי למוצק, לחשוף את התינוק למגוון סוגי מזון, ולא להחליף ארוחה של חלב אם או תמ"ל.
מוכנות לאוכל מוצק: התינוק מוכן להתחיל באוכל מוצק כשהוא מצליח לשבת, לבד או עם תמיכה, מחזיק את הראש והצוואר. בנוסף, הוא מראה כי הוא רוצה לאכול – נשען קדימה לעבר המזון המוצע לו, פותח את הפה או מושיט יד כשאתם אוכלים, מתבונן בכל נגיסה שלכם ובמה שיש על השולחן.
מזון אצבעות: צריך להיות בטוח לאכילה, כדוגמה חתיכות של ירקות מבושלים רכים, פסטה ועוף מבושלים. סוג מזון זה מסייע בחיזוק המוטוריקה העדינה של התינוק ותיאום עין-יד.
סבלנות והכלה: אכילה עצמאית היא פעולה מוטורית מורכבת – האוכל העושה דרכו מהיד לא תמיד מגיע לפה, אלא לבגדים ולרצפה. חשוב להיות סבלניים ולאפשר לתינוק להתנסות.
זמן איכות: שעת האוכל היא זמן איכות עם התינוק. יש להימנע מכל עיסוק אחר ולשבת איתו.
 
· בכל טעימה חושפים את התינוק למזון אחר חדש, ולאחר יומיים שלושה מוסיפים מרכיב חדש נוסף.
· המזון חייב להיות מבושל היטב ולא מתובל, כך שהתינוק ילמד להכיר את הטעם הטבעי של כל אחד מהמזונות.
· חשוב שהתינוק ילמד את תהליך האכילה: ישיבה, טעימה מכפית, בליעה, מנוחה בין הנגיסות והפסקת האכילה שהוא חש שובע.
· אם התינוק מתנגד לטעום מהמזון החדש – אין להכריח. יש לנסות שוב אחרי שבוע-שבועיים.
· יש להימנע ממוצרי חלב פרה עד גיל תשעה חודשים. מחלב ניגר ומדבש יש להימנע עד גיל שנה.
 
מה אומרת הרפואה הטבעית?
ד"ר גדעון רון, מומחה לרפואה סינית: "על-פי הרפואה הסינית, מומלץ שתינוק יינק לפחות 12 חודשים, כדי שהמרידיאן (ערוץ האנרגיה) המקושר לאיברי הטחול והלבלב, שהוא חלש אצל תינוקות, יתחזק ויוכל בעתיד להתמודד עם אוכל אחר שאינו חלב אם. אם האם אינה מניקה, האלטרנטיבה היא חלב עיזים אורגני במחצית הראשונה לחיי התינוק, ומגיל שישה חודשים פרי שייק שקדים, שטוחנים מהרכיבים הבאים: מיץ טבעי עם שקדים קלופים לא קלויים, בננה, ארבעה תמרים ללא גלעין, בתוספת פלח של פרי כדוגמת פפאיה בשלה". [להמשך]
 
גיל שנה עד שנתיים: גילויי עצמאות באכילה
בשנת החיים השנייה הפעוט כבר רוצה לבחור בעצמו את מזונותיו ולאכול לבד. הוא גם מתחיל להיות בררן יותר במזון, לעיתים הוא לא מעוניין כלל לאכול, ולעיתים ייקח רק כמה נגיסות ממזון שאהב. עם זאת חשוב שיאכל היטב ובצורה מאוזנת, לכן יש לחזקו עם מזון מועשר בוויטמינים ובמינרלים.
התפריט היומי: מבוסס על התפריט המשפחתי. פעוטות יונקים ימשיכו לינוק, והניזונים מתמ"ל יקבלו השלמה של פעם-פעמיים ביום. תפריט לדוגמה:
ארוחת בוקר: הנקה או תמ"ל, או תמ"ל בתוספת דייסה.
ארוחת עשר: פרוסת לחם עם גבינה וירקות
ארוחת צהריים: מנה בשרית של עוף או הודו לצד תוספת של אורז, ירקות מאודים וסלט ירקות. מעבר הדרגתי ממרק טחון למרק ירקות רגיל ותוספת של עוף.
ארוחת ביניים: פרי ומעדן חלב.
ארוחת ערב: לחם עם גבינה צהובה/לבנה, אבוקדו או ביצה.
לקראת השינה: תמ"ל או הנקה.
ההרכב התזונתי: הפעוט פעיל ואנרגטי וזקוק לתפריט מאוזן ומגוון הכולל את כל קבוצות המזון. אורז הוא פחמימה מורכבת, ובבשר הודו ועוף מצויים חלבונים החיוניים להתפתחות הגוף ומהווים מרכיב חשוב. חלבון הביצה מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף, ובנוסף מכילה הביצה גם אבץ, סידן, ברזל וויטמיני B3 ו- B12. גבינה לבנה וגבינה צהובה מהוות מקור חשוב נוסף לחלבון ולסידן. פירות וירקות עשירים בוויטמינים ובסיבים תזונתיים החיוניים לגדילה ולפעילות מעי סדירה.
תחליף חלב: אם הפעוט אוהב את תחליף החלב גם לאחר גיל שנה, לאפשר לו להמשיך לשתות. זוהי הזדמנות להשלמת ויטמינים, מינרלים ואבות מזון שונים.
עצמאות: פעוט המצליח באכילה עצמאית זוכר בתודעה חוויה ראשונית זו כהצלחה, וזו משפיעה על הרצון להתנסות גם בדברים אחרים.
מתוקים: להגביל חטיף או ממתק לפעם אחת ביום, כחלק מהקניית הרגלים.
 
· חשוב לכבד את הרצון של הפעוט לעצמאות. ההורה מחליט מה הוא אוכל ומתי, והפשוט קובע כמה הוא אוכל. גם אם אכל רק רבע מהכמות, יש לכבד את החלטתו.
· בגיל הזה מתחיל הפעוט לחקות את ההורים. לכן עליהם לספק לו דוגמה אישית באכילת מזון בריא ומזין.
· שעת אוכל אינה שעת משחק. אין צורך במשחקי "הנה בא אווירון" או בהבאת צעצועים לשולחן כדי להסיח את דעתו.
· אין להתייאש מסירוב אחד או שניים מצד הפעוט לטעום מזון חדש. ככל שממשיכים לחשוף אותו למזון, גובר הסיכוי לכך שבשלב מסוים הוא יסכים לטעום אותו.
· לא אוכלים ליד הטלוויזיה, במיטה או תוך כדי משחק. ההפרדה חשובה ביותר ויש ללמד את הפעוט כי לכל פעילות הזמן והמקום שלה.
 
מה אומרת הרפואה הטבעית?
ד"ר גדעון רון: "בגיל זה, בנוסף לארוחה המשפחתית הקבועה, יש לתת לפעוט באופן קבוע פרי שייק שקדים או חלב שומשום שלוש פעמים ביום: בבוקר, בארוחת עשר ובערב. באשר לשתייה, בנוסף למים מומלץ לתת לפעוט פעם ביום כוס מיץ טבעי, כמו מיץ גזר, מיץ תפוחים או שילוב של שניהם. במקביל, יש לתת לפעוט על בסיס קבוע פירות חתוכים (טריים בעונתם), סלט ירקות קצוץ ועוד. בשלב זה, כשמרבית שיניו בקעו ואנזים הפטיאלין המפרק את מולקולת העמילן כבר מצוי בפה, רק אז אפשר להתחיל בירקות עמילניים, כמו בטטה ותפוחי-אדמה". [להמשך]
 
גיל שנתיים עד שלוש: טווח המזונות הולך וגדל
בשנת החיים השלישית הפעוט כבר אוכל באופן עצמאי, מסגל לעצמו העדפות בנוגע למאכלים מסוימים, מוכן להתנסות במאכלים חדשים ומסרב למזונות שאינו מעוניין בהם. במקביל, הוא מפתח אכילה נאותה: יושב עם המשפחה, משתמש בסכו"ם ובכוס בצורה סבירה. בגיל זה המטרה היא להמשיך ולחשוף אותו למזונות נוספים, לצבעים ולמרקמים חדשים, ולהמשיך בהקניית הרגלי התנהגות נאותים בארוחה.
תפריט יומי לדוגמה:
ארוחת בוקר: תמ"ל בתוספת דייסה אם הפעוט עדיין מעוניין, או קערת דגני בוקר לא מתוקים עם חלב.
ארוחת עשר: פרוסת לחם עם גבינה צהובה או חביתה, בתוספת ירקות, זיתים ועוד.
ארוחת צהריים: מנת בשר כמו עוף או הודו, בתוספת פסטה או ירק מבושל, לדוגמה: קציצות ברוטב עגבניות עם פסטה.
ארוחת ביניים: צלחת של פירות חתוכים (תפוח, בננה) או מעדן חלב, מנת גלידה או פרוסת עוגה.
ארוחת ערב: פרוסת לחם עם נקניק פסטרמה, משולש פיצה כריך/טוסט, בתוספת תמ"ל עם דייסה או כוס חלב, על-פי העדפת הפעוט.
ההרכב התזונתי: הפעוט מצוי בתהליך גדילה מתמיד ומואץ וחשוב לספק לו את רכיבי התזונה החיוניים. צריכת פורמולה מועשרת בדייסה מבטיחה שהילד מקבל ברזל, ויטמינים, מינרלים ואת אבות המזון השונים: דגני בוקר עשירים בסיבים תזונתיים מסייעים בהסדרת פעילות מערכת העיכול. גבינה צהובה עשירה בסידן תורמת לבניית העצם. זיתים מכילים שומן בלתי רווי וירקות עשירים בוויטמינים. מנת הצהריים המשלבת הודו או עוף מכילה חלבון מן החי המסייע בבניית שרירים, בייצור הורמונים ועוד, לצד תוספת פחמימה כמו פסטה המשמשת כמקור אנרגיה, לילדים שפעילים מאוד בגיל הזה וזקוקים לכמות גדולה של פחמימות.
 
טעים ובריא: ילד צריך קודם כל להנות מהאכילה, לכן יש להכין אוכל טעים ובריא כאחד.
טעמים חדשים: בשלב הזה הפעוטות פחות חוששים מהתנסויות חדשות ויותר פתוחים לטעימות של מזונות חדשים. הפעוט צריך לדעת שמצפים ממנו שיאכל ושיתנסה במזון חדש.
הרגלים: יש להמשיך ולהקפיד על זמנים קבועים של ארוחות מרכזיות ושל ארוחות ביניים. בדרך זו, הפעוטות יפתחו הרגלים של סדר ומשמעת.
 
נעים להכיר
· ארוחה משפחתית באווירה נעימה היא דרך טובה לחשוף את הפעוט למזונות חדשים. הפעוט הצופה בהוריו האוכלים מאכלים חדשים, משתכנע ביחד קלות להתנסות ולטעום.
· בגיל הזה יש חשיבות רבה לדרך שבה מציעים לפעוט להתנסות במזון חדש. יש לנהל עימו שיחה "של מבוגרים", ולומר לו משפט כמו: "הפיצה טעימה לי. אני נהנה לאכול אותה, אתה רוצה לנסות גם?".
· לא לשדר לפעוט לחץ אם הוא בקושי אוכל. הארוחה היא לא זמן למתחים ולמלחמות.
· לא להציע לפעוט פרס על טעימות או על אכילת ירקות.
· להשתדל להימנע ממתן מזונות שהלעיסה שלהם ארוכה, כמו בשר בקר. לפעוט אין סבלנות לשבת וללעוס לאורך זמן, כשבסופו של דבר הוא יבלע את המזון.
 
מה אומרת הרפואה הטבעית?
ד"ר גדעון רון: "בגיל הזה יש להמשיך לתת לפעוט פרי שייק שקדים בארוחת בוקר, בארוחת עשר ובארוחת ערב, לצד התנסות בפירות ובירקות חדשים, חיים או מאודים. בנוסף, יש להרגיל את הפעוט לדגנים מלאים מסוגים שונים כמו כוסמת, לצד פחמימות מלאות כמו אורז מלא, אטריות מאורז מלא אורגני ועוד, כמו גם לקטניות מאודות מונבטות (מכינים באמצעות השרייה של לילה במים והרטבה במסננת ליומיים עד להצמחת "זנבנב קטנטן"). [להמשך]
 
גיל שלוש עד חמש: אוכלים כמו גדולים
הילדים כבר אוכלים באופן מסודר במסגרת הגן. בדומה למבוגרים, הם אמורים לאכול חמש ארוחות ביום: שלוש ארוחות עיקריות: בוקר, צהריים וערב, ולפחות שתי ארוחות ביניים קטנות יותר.
תפריט יומי לדוגמא:
ארוחת בוקר: דגני בוקר עם חלב, או טוסט עם חמאה וריבה, וכוס שוקו. אם הילד פתוח למזון פחות שגרתי, אפשר להציע לו יוגורט לבן עם פירות וגרנולה (ללא סוכר).
ארוחת עשר: פיתה עם קוטג'/חומוס/גבינה צהובה. בכלי נפרד אפשר להוסיף ירקות ופירות חתוכים.
ארוחת צהריים: כדורי בשר בתוספת אורז ושעועית ירוקה/פסטה בולונז/קוסקוס עם עוף, לצד ירקות מבושלים, כתוספת, ירקות טריים חתוכים.
ארוחת ביניים: פירות חתוכים, עוגת פירות, או עוגיות עם מרכיבים כמו גרנולה, צימוקים ועוד.
ארוחת ערב: סלט ביצים או שקשוקה, סלט ירקות, מבחר גבינות לבנות וצהובות, לחם ומאפים של ירקות וגבינה – כוללת את כל אבות המזון.
 
על בטן מלאה: לאחר הצום של הלילה חשוב לחדש את מאגרי האנרגיה בגוף ולכן יש להשקיע מאמץ ולשלוח את הילד מהבית רק אחרי ארוחת בוקר.
ארוחת ביניים סמוך לחוגים: בגילים הללו הילדים כבר מצויים בחוגים, לכן כדאי לתכנן את ארוחות הביניים סמוך לחוג, כך שיספקו לילד אנרגיה מוגברת לקראת הפעילות הצפויה לו.
סרבני ירקות/בשר: אם הילד מסרב לאכול ירקות מכל סוג שהוא, אפשר "להחביא" את הירקות בתוך קציצות, ברוטב לפסטה ועוד. הילד מסרב לגעת בבשר? אפשר לתת לו לאכול עוד שתי ביצים ביום כתחליף למנה החלבונית שיש בבשר.
ארוחת משביעה בערב: לילדים, בניגוד למבוגרים, אין בעיה לאכול ארוחה גדולה וכבדה סמוך לשעת השינה. תהליכי הגדילה אצל ילדים מוגברים יותר וגופם זקוק למקורות אנרגיה משמעותיים גם בלילה.
 
· בגיל הזה האכילה מתחילה להיות חברתית, לכן כדאי להזמין חברים לארוחה משותפת כדי לעודד את הילד לטעום מזונות חדשים. בדרך כלל הילד מוכן להתנסות במנות חדשות כאשר חברו עושה כן, בעוד שלבד יסרב לטעום ממזון חדש.
· הציעו תמיד צלחת פירות או ירקות חתוכים שיוגשו בצורה אסתטית עם מבחר גדול.
· אל תשלחו עם הילד לגן כריך שאינו אוהב, רק בגלל שהוא בעל ערך תזונתי גבוה. הסיכוי שהוא יגיע לפח או יחזור כלעומת שבא, גבוה מאוד.
· אל תהפכו את האוכל לנושא רגיש. כאשר הילד מבין שמדובר בכפתורים רגישים שאפשר ללחוץ עליהם ולזכות במלוא תשומת הלב, הוא יתחיל במניפולציות הנוגעות לאוכל. הוא יסרה לטעום, יסרב להגיע לשולחן וכיוצא בזה.
 
מה אומרת הרפואה הטבעית?
ד"ר גדעון רון: "בגילים אלה משלבים עדיין בתפריט פרי שייק שקדים פעמיים ביום. אפשר כבר להתחיל לגוון את התפריט עם טופו, שנחשב כחלבון צמחי טוב. בנוסף, ממשיכים עם ירקות מאודים, כמו כרוב מאודה, שעועית ירוקה מאודה, ברוקולי ועוד. לקראת גיל חמש אפשר להתחיל להרגיל את הילד לאכול שקדים לא קלויים, קלופים ושלמים שהושרו במים. תוך שימת לב ההורים לפיתוח מיומנות הילד ללעיסת השקדים". [להמשך]
 
מגיל חמש ומעלה: למימוש פוטנציאל הגדילה
בשלב זה הגדילה נעשית איטית יותר ובקצב קבוע. תזונה נכונה הכוללת מגוון של פחמימות, ירקות, פירות, מוצרי חלב, בשר, דגים וביצים, מסייעת לצמיחה ולהתפתחות תקינות ללא עודף קלורי וללא חסרים במרכיבי מזון, ועוזרת במניעת מחלות בהמשך החיים.
תפריט יומי לדוגמה:
ארוחת בוקר: כריך קטן עם חומוס וכוס שוקו, או חטיף אנרגיה או פרוסת עוגה.
ארוחת עשר: כריך עם חביתה/ טונה/ פסטרמה, ובשקית נפרדת ירקות חתוכים כמו מלפפונים.
ארוחת צהריים: קציצת המבורגר ותוספת של פירה או צ'יפס לצד ירק מבושל וירקות חתוכים. גם מנת דג עשויה להתאים, כמו קציצות דג ברוטב עגבניות ולקינוח סלט פירות/ גלידה.
ארוחת ביניים: יוגורט/ מעדן חלב.
ארוחת ערב: מרקים כמו מרק אפונה סמיך, מרק בטטות בתוספת צנימים, או מגוון גבינות בתוספת סלט ירקות וחביתה.
ההרכב התזונתי: בבוקר, כריך מעניק תחושת שובע, ורצוי לפני היציאה לגן או לבית הספר ולשגרת הלימודים והמבחנים להתחיל עם מזון כזה. לארוחת עשר, כריך עם חביתה, טונה או פסטרמה עוזר לשמור על האנרגיה והריכוז עד שעות הצהריים. לארוחת הצהריים, חשוב לזכור כי הילדים כבר מסוגלים לאכול שתי מנות ואפשר לתת להם קינוח. לארוחת ביניים כדאי לכוון את הילדים לחטיפי בריאות המורכבים מדגנים המכילים סיבים החיוניים לתפקוד סדיר של מערכת העיכול. מרק אפונה עם לחם לצידו מהווים ארוחת ערב מזינה, משביעה ומספקת מבחינת ערך קלורי.
 
שותפים: בגיל זה, רצוי לשתף את הילדים בבחירת התפריט השבועי שלהם, ואם מתאפשר גם בשלבי ההכנה של האוכל. הסיכוי שילד שסייע בהכנת האוכל גם ירצה לטעום ממנו, גדול.
מרחק בין ארוחות: לילדים יש קיבה קטנה יחסית, ושלוש ארוחות ביום בלבד לא ישביעו אותם לאורך כל היום. חשוב להקפיד שארוחות הביניים יתקיימו בזמנים קבועים פחות או יותר ובמרחק סביר ממועד הארוחה המרכזית.
ארוחה משפחתית: רוב הילדים בגיל הזה הם קצרי סבלנות בארוחות ושבעים בדרך כלל אחרי כמה נגיסות. ארוחה משפחתית שבה יושבים כולם יחד יכולה למתן התנהגות זו.
 
  • בגיל הזה הילדים כבר בררנים למדי. רוצים שיתנסו במאכל חדש? ספרו על המאכל וציינו כי מדובר במזון שאתם מאוד אוהבים באופן אישי. לא אחת, כאשר מישהו אחר מתענג ממזון מסוים, גם הילד ירצה לנסות את המאכל הזה.
  • הקפידו על ארוחות משפחתיות משותפות כדוגמה אישית לאכילה טובה, המסייעת בחשיפה של הילד למזונות חדשים, ותורמת בהיבט הרגשי לקירוב ולשיתוף בין הורים לילדים.
  • אל תנקטו בשיטת ההפחדה. הימנעו מלומר משפט כמו: "אם לא תאכל את הגבינה, ייגרם נזק לעצמות שלך כשתגדל".
  • אם הילד החליט שאינו רוצה לאכול, אל תתנו לו נשנושים עד הארוחה הבאה. נשנוש במהלך היום גורם לתזונה לא מאוזנת.
 
מה אומרת הרפואה הטבעית?
ד"ר גדעון רון: "בשלב זה הילדים כבר יכולים לאכול הכל. תפריט יומי מזין כולל, בנוסף לפירות ולירקות חיים ולפרי שייק שקדים, גם קטניות נבוטות, עדשים, חומוס, שעועית, כוסמת, קינואה, או דגנים מלאים אחרים. חשוב מאוד להרגיל אותם לאכילה איטית, בניגוד לאכילה המהירה והחטופה הנהוגה בגיל הזה. באשר לשתייה, יש להמשיך ולהרגיל את הילדים לשתות מים ומיצים טבעיים".

הורים וילדים, מאי 2011
 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים