צרו קשר
תרבות הקולה והסטייק
מאת ישראל זמיר 
 
הסטייק והבירה מסמלים לדעת ד"ר גדעון רון ‏את הדקדנטיות המערבית שהשתלטה על ישראל בשני העשורים האחרונים. קוראים לזה תרבות הקוקה-קולה, הוא אומר. העובדה שחומר כל-כך ממכר ומסוכן כמו הקולה הוא "ספונסר" של האולימפיאדות ותחרויות ספורט אחרות מעידה, לדבריו, על ניסיון ליצור זיקה בין משקה מזיק לבין תרבות הספורט שבמהותה היא מועילה מאוד. הרעיון הוא בעצם, שדבר מזיק קונה לגיטימציה. ד"ר דון עוסק ברפואה סינית, ומתגורר ביישוב הטבעונים אמירים.
 
‏האם ישראל נחשבת למדינה בעלת איכות החיים ברמה נאותה ביחס למדינות המערב האחרות?
אנחנו מפגרים אחרי מדינות המערב בנושא זה. איכות החיים, אקולוגיה, התנועות הירוקות בקושי התעוררו אצלנו. הישראלי המצוי חי עדיין בחממה שסיסמתה "לי זה לא יקרה" גם במישור הפרטי וגם במישור הלאומי.
 
‏אתה יכול לפרט?
הישראלי המצוי עדיין אינו מוכן להיפרד מכל ה"ג'אנק פוד" אליו הורגל, והפתרון שמצא נוח לו מאוד – הוא הפסיק לקרוא את המחקרים על הכולסטרול, על השומנים הרוויים וכל השאר. ואילו במישור הלאומי אנחנו ממשיכים להתרכז בגוש דן, סביב ארובות רידינג ומפלטי המכוניות, ונושמים ריכוז של דו-תחמוצת הפחמן פי 15 ‏יותר גבוה מאשר אדם שחי בכפר, בחיק הטבע.
 
מה יש לעשות בנידון?
‏איכות חיים פירושה לאפשר לאזרחים לחיות בריחוק סביר ממרכז הארץ תוך נסיעה מהירה וללא פקקים ברכבות למקומות עבודתם ובחזרה, כפי שנהוג בערים הגדולות בחו"ל. מי גר היום במנהטן או במרכז לונדון? הרוב גרים במרחק של עד כמאה ק"מ ממנהטן, עולים על רכבת ומגיעים בתוך שעה למקום עבודתם. בארץ, לעומת זאת, לוקח אותו זמן נסיעה של שעה ויותר לאדם שגר עשרה ק"מ ממקום העבודה, בגלל הכבישים הפקוקים.
 
יש לנו כבר בישראל שר לאיכות הסביבה. האין זו התקדמות?
זו אמנם התקדמות, אך למיטב ידיעתי תקציביו של השר לאיכות הסביבה שואפים לאפס וסמכויותיו אינן גדולות, משום שאף משרד ממשלתי אינו מוכן לוותר על התקציבים והסמכויות הקשורים בנושא זה.
 
‏לדוגמה? 
‏משרד החקלאות אמור לפקח על השימוש ‏בחומרי הדברה על-ידי החקלאים. הפיקוח אינו נעשה לדעתי בצורה רצינית, משום שמשרד החקלאות אמוד לדאוג לחקלאים. אז מדוע שיציק להם בנושא כה פחות ערך כמו בריאות הציבור?
 
‏אולי נגדיר קודם מהי איכות הסביבה?
‏היום רווחת הדעה שבאיכות הסביבה כלולים כל אותם המרכיבים החיצוניים לגוף. אך כל הסיפור של איכות הסביבה נועד בעצם לשרת, בסופו של דבר גם את הגוף, לכן חייבים לכלול את גוף-האדם במסגרת איכות הסביבה; לכל תא בגוף ישנה סביבה, ואם הסביבה הפנימית מורעלת אז לא עשינו כלום. לכן יש לכלול תזונה בריאה במסגרת איכות הסביבה. לדאבוני, משרד הבריאות אינו מקפיד די על חינוך לתזונה בריאה ואני מציע שהמשרד לאיכות הסביבה יקח זאת תחת פיקוחו.
‏איכות חיים פירושה גם להיות רענן ורגוע במשך שעות היום, וזה אינו קורה לאנשים שיושבים מול מסך הטלוויזיה עד השעות הקטנות של הלילה ואינם ישנים די. איזה משרד ממשלתי נותן את הדעת לנזק שנגרם כתוצאה משידורי טלוויזיה בכל שעות היממה?
 
‏כל אחד יכול ללחוץ בזמנו החופשי על כפתור הטלוויזיה ואיש אינו מכריח אותנו לצפות.
‏שנו רבותינו: "בפני עיוור לא תיתן מכשול." האדם הוא בסך הכל בעל-חיים חלש מאוד מבחינה נפשית וקל מאוד לפתות אותו בגירויים מזיקים.
 
‏האם המצב בטבע שונה?
‏לבעלי חיים בטבע יש אינסטינקטים המונעים ממנו התנהגות המזיקה לגופו. בעל-חיים הולך לישון כשהוא עייף. האדם לעומתו איבד את האינסטינקטים ובמקומם הוא קנה לו הרגלים שרובם ככולם פוגעים בו.
 
‏אתה נגד החברה המודרנית? אתה רוצה להחזיר אותנו אל האדם הקדמון?
‏לא, אבל כדאי שנזכור שהחברה היא אמנם מודרנית, אך הגוף עדיין "פרימיטיבי": הגוף פועל על-פי חוקים שנוצרו בטבע לפני מיליוני שנים והשינוי הדראסטי של המאה העשרים הוא כנראה מהיר מדי מכדי שיוכל להסתגל אליו.  
מאחר שעניינו העיקרי של משרד הבריאות הוא ‏האדם החולה וריפויו, חייבים להעביר את נושא הבריאות ומניעת מחלות למשרד לאיכות הסביבה או למשרד אחר.
 
אתה טבעוני. משום מה נדמה לי שטבעונים הם אנשים מיוסרים, חצי נזירים, חצי תמהונים.
‏אני חושב שרק אדם מיוסר מצליח לזהות ייסורים אצל אדם אחר. אך כיוון שהוא מיוסר, לא בטוח שהוא מדייק בדיאגנוזה שלו. לאנשי האולקוס, האלרגיות למיניהן, בעלי לחץ דם הגבוה, קשה לדמיין מציאות שבה אין מחלות והאדם הפשוט מרגיש טוב ונהנה מכל רגע. ייתכן שמראהו החיצוני של הטבעוני אינו תואם את הסטריאוטיפ של הישראלי בעל הכרס ולכן הוא נראה בעיניו נזיר מיוסר. בחברה שלנו מבלבלים בין 'איכות חיים' ל'רמת חיים' והקריטריונים הם של נוחות ואסתטיקה. לכן, מכונית מרווחת היא סמל לאיכות חיים יותר מזוג אופניים, אבל איכות חיים אמיתית היא קודם כל בריאותו של הגוף, ומתוך כך נובעת גם בריאות הנפש.
 
‏מהו החלום שלך?
‏הייתי רוצה לבוא לכוכב חדש, נקי ממגע ידו של האדם, ולנסות להשתלב בטבע במקום להשתלט עליו. כי מי שבאמת שרוצה לשלוט בטבע צריך ללמוד לציית לו.
 
‏איך האדם הגיע לכן שהוא הורס את סביבתו במו ידיו?
‏פעם, בשנים עברו, האדם סגד לתופעות הטבע: שמש, ירח, כוכבים, רוח, ברק, רעם. עד שקם איזה יהודי חכם, אברהם אבינו, וחשב: רגע אחד, למה לסגוד לתופעות הטבע? הבה נסגור לכוח שיצר אותן. כך הוא יצר את הדת המונותאיסטית הראשונה. הרעיון התקבל בסופו של דבר על-ידי רוב תושבי העולם, משום שכל אחד אוהב להסתופף בצילו של ה"בוס". זהו תהליך טבעי ביותר. אלא שבדתות המונותיאיסטיות קיים רעיון, שלפיו האדם נברא בצלמו של הבורא ופירושו, שהאדם הוא מעל לטבע ולא חלק ממנו. זו הסיבה שאנו מזלזלים בחוקי הטבע ומשחיתים כל חלקה טובה על פני כוכב הלכת שלנו.

על המשמר, ספטמבר 1993
 
 

 

 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים