צרו קשר
תתחדשו!
מאת יהודה ניניו
[דברי ד"ר רון בסגול]


התסריטאים האמריקאים של סדרות כמו "להתחיל מחדש״ לא המציאו את הקונספט; את הפנטזיה האולטימטיבית, לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב, להיפרד מפספוסי העבר ולהתייצב מחדש בנקודת הזינוק. להיות מי שתמיד רצינו להיות, או לפחות להפסיק להיות הטיפוס המעצבן הזה, שבבואתו משתקפת אלינו במראה מדי בוקר; לחיות חיים בריאים יותר: להפסיק לעשן,  להיגמל  מהוורקוהוליזם ומהג׳אנק-פוד (למה לעזאזל זה כל כך קשה?); לשפר את המראה הכללי; לבחור בכיוון מקצועי מפתיע או בדרך חדשה - להתחתן, לעבור דירה, להתגרש, או אפילו ללכת ״על כל הקופה", ולעבור טיהור או התחדשות רוחנית מהמסד עד הטפחות. בנוסף לשינויים היזומים, התלויים בנו וברצוננו, יש לפעמים שינויים שנכפים עלינו ומחייבים אותנו להסתגל ולהשתנות. למשל: אלה הפיזיולוגיים, המתרחשים בגוף עם התבגרותו (גיל ההתבגרות, הפסקת המחזור החודשי) מחד, או להבדיל, פיטורים, או מוות של אדם קרוב.
לא במפתיע, ההתחדשות הרוחנית קשורה בקשר הדוק ובלתי ניתן להפרדה גם במישור הפיזיולוגי. אז איך מחדשים את שניהם, איך מתמודדים בשינויים, ומה עושים כדי לחיות טוב ומספק יותר?

שומרים על הצ'י
"שינוי הוא תנועה, שיכולה להתרחש רק כשעוברים ממקום למקום", אומרת רות לחי, פסיכותרפיסטית ומטפלת הוליסטית, ומנהלת המרכז להתפתחות אישית ומקצועית ברפואה טבעית במושב רינתיה. "כדי להתחיל משהו חדש, צריך לעזוב משהו אחר. לכן, גם כשהתחלה היא נכספת, חגיגית ומרגשת, תמיד מתלווה אליה תחושה של סיום. בנוסף, כשהחיים משנים את מסלולם או את הקצב שלהם, התנועה מתעצמת מאוד, ואם לא ניערך אליה ונצטייד ב׳חגורת בטיחות׳, יש סכנה שניפגע ונחווה טראומה".

במישור הפיזי, יש כל הזמן התחדשות, שמושפעת מהרגלי  החיים  שלנו במספר מישורים", מוסיף ד״ר גדעון רון, מומחה לרפואה סינית ונטורולוג ממושב אמירים שבגליל. "אחד הגורמים החשובים ביותר להתחדשות הגוף הוא המזון, כי הגוף עשוי ממה שאנחנו אוכלים. חלק מהמזון הופך לאנרגיה, חלקו מופרש כפסולת וחלקו בונה את תאי הגוף: כל תא מורכב ממה שאכלנו בערך בשבע השנים האחרונות, כי אחת לפרק זמן זה מתחלפים כל התאים בגוף. איכות התאים המתחדשים ותפקודם היעיל, מותנים בטיב חומרי הגלם מהם הם עשויים". מלבד חומרים כימיים, יש במזון (וכמובן, בגוף) גם "אנרגיה של חיוּת", שהסינים מכנים ״ציי" (כמו ב״טאי-צ'י״) והיפנים מכנים 'קי' (כמו ב״רייקי"). "כמות הצ׳י בגוף מכתיבה את קצב התחדשות התאים ואת איכותה, לכן חשוב לאכול מזון המכיל כמות גבוהה ממנו״, מסביר ד״ר רון, ומביא כדוגמה למזון עשיר שכזה את הנבטים למיניהם, שניתן לקנות במרכולים או אפילו להנביט בבית: אלפאלפא, עדשים, חומוס, כוסמת, גרעיני חמניות ועוד. ״בעלי החיים אוכלי העשב יאכלו באופן טבעי קודם את העשב הצעיר יותר, כי הוא הכי ויטאלי ועל כן הכי בריא״, הוא מוסיף.
כדי לשמור על הצ'י שבמזון, ממליץ ד"ר רון לבשל אותו כמה שפחות. ״אני ממליץ לאכול בכל ארוחה משהו חי. סלט למשל. זה חשוב גם לצורך ספיגת הוויטמינים, שחלקם נהרסים בתהליך הבישול. אם כבר מבשלים, רצוי לאדות את המזון בכלי מיוחד. הטמפרטורה של האדים היא כ-96 מעלות צלזיוס, בעוד טמפרטורת מים רותחים היא 100 מעלות, ולכן באידוי נשמרים יותר ויטמינים, ונשמר גם הטעם״. באשר לוויטמינים, מבהיר ד״ר רון, שהוא מדבר עליהם בצורתם הטבעית – במזון – ולא כתוספי מזון, כי הגוף מנצל ביעילות רבה יותר את הוויטמינים הטבעיים, ויש לכך גם חשיבות סינרגטית, בתמיכה הדדית עם החלקים האחרים של המזון.
"כדי לסייע לגוף להתחדש בצורה הטובה ביותר, חשוב להימנע ממזונות "שודדי ויטמינים" כמו קפאין (קפה, תה, קולה) וכן אורז לבן, סוכר לבן, קמח לבן ועוד.״
גם שינה מספקת חיונית להתחדשות הגוף, מכיוון שהיא מטעינה אותו בצ׳י. "חוסר ויטאליות משפיע על הגוף מיד, וניכר, למשל, בעור הפנים, שמאפיר ובעיגולים השחורים מתחת לעיניים. עיקר התחדשות התאים נעשית בלילה, שעות הפעילות של הורמוני הגדילה, ולכן שנת הלילה היא תקופת ההתחדשות האינטנסיבית ביותר של הגוף. האדם המודרני רץ אחרי קוסמי ה"אנטי אייג׳ינג" שמבטיחים הרים וגבעות וגובים הון עתק – אבל מפספס בגדול את ההיבטים המהותיים ביותר להתחדשות ולשמירת הבריאות הגופנית והמנטלית. אנשים פשוט לא ישנים מספיק, וכך פוגעים ביכולתו הגוף להתחדש.
"באנציקלופדיות מדברים על אופטימום של שמונה שעות שינה, וגם שבע שעות עשויות להספיק, אבל חשוב לא רק כמה ישנים, אלא מתי. שינה בין 12 בלילה לשבע בבוקר היא לא איכותית כמו שינה בין עשר בלילה לחמש בבוקר, והדבר קשור לשעון הביולוגי ולהפרשת ההורמון מלטונין. אגב, השפעת השינה היא כל כך דרמטית, עד שלילדים נמוכים יש סיכוי גדול יותר לגבוה אם ילכו לישון מוקדם. מבוגרים אמנם לא גדלים, אבל התאים בגופם ממשיכים להתחדש, והתהליך הזה תלוי בהורמוני הגדילה״.
גורם מרכזי נוסף בהתחדשות הגוף הוא התנועה, שמפעילה את מחזור הדם, ומסייעת בכך לחמצן להגיע ליותר תאים בגוף. "האדם המודרני יושב יותר מדי, וחיוני שהוא יזיז את עצמו בצורה יזומה לפחות שלוש פעמים בשבוע, אם לא כל יום. לצעוד, לשחות, לרוץ, משהו".
הגעתו של החמצן החיוני להתחדשות התאים תלויה, כמובן, גם בנשימה. "צריך ללמוד לנשום נכון ועמוק, ודרך נשימה מודעת להכפיל את כמות החמצן במערכת", אומר ד״ר רון. ״צריך לנשום גם אל הבטן (נשימת סרעפת), ולא רק אל הצלעות״.

להיפטר מהרעל הנפשי
"על מנת להתחדש במישורים שונים, אנחנו צריכים להיפטר מרעלים ומפסולת – פיזיים ומנטליים, ובעבודה הוליסטית צריך להתייחם לשניהם. פסיכותרפיה היא רק אחת הטכניקות להתנקות, ובמהלכה עושים עבודת מודעות עמוקה מאוד, שקשורה לשינוי", מסבירה רות לחי.
"לעתים קרובות נדמה לנו, שקל יותר להתמודד בשינויים יזומים, מאשר באלה שנכפים עלינו, כי יש לנו תחושה מדומה של שליטה. אבל שינויים שהחלטנו עליהם כרוכים בשינויים שתובעים הרבה מאמץ מודע, וקשה מאוד להתמיד בהם: שינוי בהרגלים, בזווית ההתבוננות על העולם ובחוויות הבסיסיות ביותר שלנו. קל מאוד לחזור במהירות לנקודת המוצא".
אבל למה, בעצם, כל כך קשה לנו לוותר על הישן והלא מספק, ולאמץ בחדווה את החדש והטוב?
"בגלל המחשבה המוטעית שמה שיש בנו הוא המבנה שלנו, הוא ׳אנחנו׳. קשה להיפרד מהשקפות ואמונות המהוות בעינינו את 'האופי שלנו׳, ואנחנו חוששים שאם נרפה מהם, עולמנו יקרוס", מסבירה לחי. "בעבודה מודעת, פרטנית או קבוצתית, מתגבשת התובנה, שהאמונות שיש לנו על החיים ועל עצמנו נובעות ממטען ההתנסויות והחוויות שצברנו, וממה שספגנו מהסביבה והתרבות. מזה גם נובעים ההרגלים שגיבשנו – בדרך כלל מתוך הצורך לשרוד. אם נבין למה כדאי לנו מאד להיפרד מאמונה שמקשה עלינו את החיים, או מהרגל עיקש שלא מאפשר לנו לצמוח, ונאמץ לנו אמונה חדשה שתשרת אותנו – נצליח להשתנות. רק אנחנו יכולים לעשות את השינוי ב׳תוכנה', ׳להרוג׳ משהו בסיסי ו׳קדום׳ בתוכנו, כדי לפנות מקום לצמיחה, התחדשות ומימוש עצמי״.
כדי להתחיל לשנות, צריך להתבונן תחילה, במה שיש בלי מורא ובלי משוא פנים. לנסות לשבור את המחשבות והתגובות האוטומטיות שסיגלנו בכל הרמות. "יש תרגילים שמאפשרים התבוננות עצמית, גם ברמה הפיזית. האופן שבו מפעילים את הגוף קשור למחשבות ולרגשות, ומשקף אותן, ולכן ניתן ללמוד ממנו הרבה״.
גם דמיון מודרך הוא כלי רב עוצמה בדרך אל האושר. ניתן להשתמש בו כדי לזהות את הכשרונות והייחוד האישי, ובכך לשחרר מחסומים ולפתח את מה שיאפשר שינוי וצמיחה. ויש, כמובן, גם טכניקות שונות של מדיטציה, המסייעות להתבוננות, התחדשות, התנקות ושינוי. העבודה ההוליסטית כוללת גם תרגילים מהנים של ניעור וניקוי, הקשורים למרידיאנים (ערוצי האנרגיה בגוף) ולהיפטרות מעודפים ומפסולת דרך תנועה. אין שום דרך מילולית לתאר את העוצמות ואת ההשפעה שיש לתרגילים כאלה. צריך פשוט להתנסות.

מנטרלים את הקליפות
אפשר, אם כן, לחדש את הגוף ואת הנפש. אבל מה לגבי הרוח, אותו מרכיב חמקמק, שקיים-או-לא-קיים, ושייך לחלוטין לספירות הרוחניות העליונות? כל התורות הרוחניות טוענות בלהט שכן, אפשר לחדש ולהשתנות גם ברמה המופשטת והגבוהה ביותר, ושלעולם לא מאוחר מכדי להתחיל.
ההיטהרות דרך רחצה או טבילה, שמקובלת ביהדות, בנצרות, באיסלם ובהינדו; בקשת הסליחה ביום הכיפורים היהודי והווידוי הנוצרי, כולם נשענים על האמונה, שניתן להיפטר מהעבר הלא נקי, ולפתוח דף חדש. ויש גם צומות, לסיגוף הגוף ולהיטהרות, וכמובן – תפילות, שתכליתן לאפשר התחדשות רוחנית. "אורח החיים היהודי-קבלי-חסידי בנוי על כך, שהאדם מחדש את עצמו כל הזמן״, מסביר הרב אליהו עוזרד, מנהל מכללת "אחלמה" לריפוי קבלי. "על האל נאמר: 'המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית׳, כלומר: ה' מחדש את הקוסמוס מדי יום. כיוון שאנחנו 'מיקרוקוסמוס׳ – חלק מן הבריאה, העשוי בצלמו ובדמותו של האלוהים, עלינו לנהוג כמוהו. לצורך כך נדרשת עבודה עצמית של תיקון המידות וחידוש נפשנו ורוחנו".
הרב עוזרד מסביר, כי הקבלה מדברת על מספר רבדים של התנקות: הפיזי, הנפשי והאנרגטי. "מעשים שליליים ומחשבות שליליות ׳מדביקים׳ להילה שמקיפה אותנו אנרגיות שליליות, הנקראות ׳קליפות׳. מוצאן של הקליפות הוא בממד השלילי של הקיום, כי המציאות הרי מכילה טוב ורע. הרע קיים כדי לנסות אותנו, על מנת שנבחר בטוב". כדי להתחדש, צריך להתנקות תחילה מהאנרגיות השליליות. לפי הקבלה, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא באמצעות... מעשים חיוביים. וכל מעשה שבא מתוך כוונה טובה ולטובת האנושות, יצלח לצורך זה. החסידות עוסקת גם בריטואלים שונים, שמטרתם התנקות והתחדשות. החסיד או המקובל טובלים במקווה של מים חיים (מעיין או מי גשמים) בכל בוקר לפני התפילה. מים אלה מכילים "זיכרון של חיות", וממש כפי שהגשם מחיים את העולם, הטבילה מכניסה את המאמין לתדר של חיות והתחדשות.
טכניקות נוספות הן התכוונויות ומדיטציה קבלית. על ידי התכוונות לשמות קודש, בדרך כלל שמות האל, האדם מזמין לתוכו ולסביבתו אורות גדולים, ואלה מנקים אותו, את הסביבה שהוא חי בה ואת היקום כולו.
תקיעה בשופר היא אמצעי נוסף שהמקובלים משתמשים בו למטרות ניקוי אנרגטי: התקיעה בראש השנה מנקה את האנרגיה השלילית המצטברת בקוסמוס בעקבות מעשים ורגשות שליליים.
ביומיום משתמש המקובל בשופר על מנת לנקות אנשים מאנרגיות שליליות – בין אם מדובר בעין הרע, בקליפות שמלכלכות את ההילה או בישויות שליליות. כל אלה גורמים מחלות פיזיות ונפשיות, ותהליך הניקוי מוביל להחלמה ולהתחדשות ברמה האנרגטית.

 

מגזין 'תפוז', ינואר 2003

 
ראיונות עם וכתבות על ד"ר רון  מבחר מאמרים מאת ד"ר רון
 
 
      ד"ר גדעון רון © כל הזכויות שמורות  

לייבסיטי - בניית אתרים